מוזר עד כמה נבחרי הציבור או ממונים במדים במשטרה ובצה"ל, לא למדו עדיין להיזהר מנשים ששמן מתחיל ב-א'. במיוחד אם הן בעמדות כוח, אינטליגנטיות, אסרטיביות, נאות מראה ונאות הליכות, שדורשות - ובצדק - מעמד ויחס שווה לגברים.
פרשת ד"ר א' בעיתוי הבעייתי של מינוי מפכ"ל, מעוררת שאלות ותהיות. הגרסה הרשמית עד כה - תלונה על הטרדה מינית והתעמרות, תוך ניצול מעמדו של מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - היא שהחלה לגלגל את הכדור שתפס תאוצה במדרון. בעלה של ד"ר א' שהתראיין ל
עיתון הארץ, טוען שהגברת יזמה את התלונה כדי למנוע את מינוי ניצב בר-לב למפכ"ל וזאת בשל אירוע מלפני שנתיים באילת.
מבלי לפגוע ולהעריך את העובדות שבתלונה, זה די תמוה - להשהות התנהגות פסולה ופלילית כביכול לתקופה של שנתיים. שהרי אם ניצב בר-לב לא מתאים, אתית, מוסרית ואישית למפכ"ל, הוא גם לא מתאים להיות ניצב במשטרה, ממונה, מפקד על גברים ונשים, ובוודאי לא נציגנו ושליחנו בארה"ב.
אישיותה הציבורית של ד"ר א' - לפי המתפרסם בתקשורת ובפרסומים פיראטיים, כולל "מקורות זרים" או "פרסומים בתקשורת הזרה" - לאמור: קרא בין השיטין - מתבררת תמונה לא מחמיאה ציבורית ומוסרית של ד"ר א'. במאמר שפרסם בעלה, ב
עיתון הארץ ובאתר הארץ, הוא טוען בבירור ש-א' היא שיזמה את התלונה נגד בר-לב כדי לטרפד את המינוי. כמו-כן מתברר, הן מהכתבה והן מפרסומים שוטפים, ש-א' ניהלה מספר רומנים וקשרים אינטימיים עם כמה מצמרת המשטרה, ביניהם ניצב פרנקו ומנכ"ל המשרד פלג, וכל זאת בתקופת היותה אישה נשואה עם ארבעה ילדים משני בעלים. התמונה המצטברת - למרות כל חברותיה ומקורביה ודורשי שלומה היא אישה קרייריסטית, כוחנית, אסרטיבית, שלא פוסלת שימוש בהופעתה ובגופה להשיג את מטרותיה או לחילופין להרפתקאות אהבים חולפות. באשר לתלונה על תקיפה מינית - גם אם היא צודקת בעובדות - אשר נמצאות עתה בחקירה משטרתית - יש עדיין בפרשה הזו הרבה תמיהות ושאלות הדורשות הסברים, נימוקים ופרשנויות.
ניצב אורי בר-לב טוען שמתנכלים לו, מטרפדים בכוונה את אפשרות מינויו למפכ"ל, כאשר החיצים מכוונים ישירות למפכ"ל הנוכחי -
דודי כהן, ש"אהבה" ביניהם פרצה גבולות רק לפני שנה והשר לביטחון פנים, במהלך ביניים ובפשרה, שלח אותו לארה"ב.
האמת שלי תנצח - זאת סיסמתו של ניצב בר-לב. רבותיי, כמה פעמים בעבר שמעתם את המשפט הזה? וכמה פעמים הסוף היה שונה?
המירוץ למפכ"לות - להזכיר לציבור, מפכ"ל מכהן נאלץ לפרוש בגלל תמונה בג'קוזי שהובילה לחקירה על הנחות מפליגות מבתי מלון, נהנתנות ופינוקים מיותרים על-חשבון התפקיד והציבור. ניצב גנות, שהיה מועמד למפכ"ל מטעם השר דיכטר (מקדימה), פרש מהמירוץ בגלל כתם בעברו על התנהגות חריגה, ממנה זוכה בבית המשפט, אך לא זוכה ציבורית.
מה שברור עד עכשיו הוא שד"ר א' עשתה "עבודה טובה" בצמרת המשטרה ותביא לכך שהחקירה בעניינה תסבך מספר קצינים בכירים, שחלקם כבר בפרשה, וכן תטרפד כמה מינויים שהיו על הפרק - וכרגיל במקרים כאלה, מועמד שלא היה במירוץ בצמרת, יעקוף את כולם ויקבל את המינוי. מבחינה ציבורית תדמית המשטרה בשפל, ונראה לי שהצמרת לא חשבה עם הראש הנכון.
שימוש בפוליגרף ובהיפנוזה בחקירות פליליות וביטחוניות - בדיקת פוליגרף בנויה על "תגובות" של הנחקר ולא על מחשבתו, רצונותיו, שאיפותיו ועל ידיעתו פרטים מהאירוע. היפנוזה בחקירות ביטחוניות לצורך זיהוי מקומות, אנשים, מצבורי נשק, מכוניות תופת - חיונית וחשובה. פוליגרף והיפנוזה - שניהם כלי עזר חשובים בחקירה, אך מהימנותם אינה 100%. לכן, את ההחלטה הסופית יש להשאיר בידי בית המשפט. השימוש בפוליגרף כמכשיר מכריע וקובע, ביחד עם בדיקות נוספות והצלבת מידע - קיבל כותרות ראשיות בפרשת אלחנן טננבאום, שהוחזר על-ידי החיזבאללה לישראל ביחד עם שלושת גופות החיילים החטופים מהצפון. הפוליגרף הוא כלי עזר חשוב למשטרה, לחוקרי שב"כ או לחוקרים פרטיים, גם לחברות אזרחיות כמו חברות ביטוח, והוא משמש לצורך מיון חשודים, למתן אינדיקציה, גם אם לא חד-משמעית, לגבי מהימנות הנבדק, וכתוצאה מכך יש לבדיקה השפעה על כיווני חקירה. יש גם להתחשב במגבלות הבדיקה, כמו גיל הנבדק, בריאותו, מחלותיו, נטילת כדורים, בעיות לב, לחץ דם, השכלה, מנטאליות, עבר פלילי וכן הלאה.
הפעם הקודמת שנושא הפוליגרף עלה לכותרות הייתה כאשר סירב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר,
אליקים רובינשטיין, לעבור בדיקה כאחד מתנאי המינוי לתפקיד. למרות שמקובל בדירוג תפקידים מסוים בארגונים שונים לבדוק את האנשים בפוליגרף או בצורה עונתית או לקראת קידום בדרגה. אך כמו כל כלי עזר, חשיבותו ויעילותו רק אם הוא מופעל ומתופעל כהלכה על-ידי איש מקצוע מהימן ומתורגל, שמכיר היטב את האירוע ושואל את השאלות הנכונות. הרבה מן התקלות הידועות בבדיקות הפוליגרף מקורן במפעיל/מפענח. המפעיל הוא חלק אינטגרלי של המכונה, כך שתקינות המכונה והכשרת המפעיל וידענותו הן חלק חשוב מבדיקת כשירות הבדיקה. ועדת השופט גולדברג, שדנה בנושא הרשעה על סמך הודאה בלבד, מתייחסת לבדיקות הפוליגרף כאמצעי וככלי חשוב בחקירות המשטרה וממליצה על הכשרת בודקים ופריסתם בתחנות המשטרה (ראה דוח הוועדה עמ' 40) - וזאת למרות שתוצאות הבדיקה אינן קבילות כראיות בבית משפט. יתרה מזאת, בדיקת פוליגרף בנויה על "תגובות" של הנחקר ולא על מחשבתו, רצונותיו, שאיפותיו ועל ידיעתו פרטים על האירוע. בין תגובות למחשבות יש פער גדול שיכול בבדיקה לפעול לרעת הנחקר.
לדוגמה: אדם מגיע לדרגת כעס ומצב נפשי שהוא מאיים ברצח בפגיעה באדם אחר אך לא מבצע זאת. הוא עלול לצאת "דובר שקר" למרות שאחר עשה זאת. מעורבותו הנפשית באירוע או קשריו עם הנרצח, הם המכשילים אותו. המכונה לא נותנת תשובה לרחשי לב, לטעות בעובדה, למחשבה פלילית או להיעדר רצון פלילי. המכונה בנויה על תגובות פיזיולוגיות הניתנות לפירוש לא נכון ולא צודק. למשל - אדם ששמע, ראה או קיבל מידע על ביצוע פשע, כמו שוד, עלול בבדיקה להגיב בצורה חשודה, למרות שלא השתתף או לקח חלק פעיל באירוע.
לא כל אדם יכול לעבור בדיקה, בשל מצבו הבריאותי, הנפשי, בשל תרופות שהוא נוטל או בשל מחלות. הבדיקה המוקפת חודרת לעברו של אדם ולפרטיותו ולפעמים לסודותיו הכמוסים והנדחקים, שלא קשורים כלל לאירוע ויכולים להשפיע על התוצאות. הכנת אדם כזה לבדיקה או פסילת אפשרות בדיקתו הן חלק מכישוריו והכשרתו של הבודק. יתרה מכך - ככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר, הנבדק יגיב טוב יותר למכונה. ידוע מבדיקות שבדואים, או שקרנים פתולוגיים, או אנאלפביתים, לא מגיבים טוב לבדיקה ועלולים להטעות את המכונה. אם נוסיף לכך את הנתון שיש סטייה סטטיסטית בבדיקות של 5%-8% על כל מאה נבדקים, נגיע למסקנה שיש להיזהר מאוד עם מכשיר זה. ניתן להביא מספר לא מבוטל של מקרים בהם הפוליגרף תיעתע בחוקרים כשעבריינים יצאו דוברי אמת בבדיקה בטענה שהם חפים מפשע - ובשלב מאוחר יותר הודו בבית משפט בביצוע העבירות החמורות, או שאותו אדם נבדק פעמיים במכונות שונות - ומגיע לתוצאות שונות. עורכי-דין, הן בתחום הפלילי והן בתחום האזרחי, יכולים להביא דוגמאות בשפע על טעויות גסות של תוצאות הבדיקות - כגון אדם שטוען שהצד השני חייב לו סכום כסף גדול והשני טוען שהכסף הוחזר, ושניהם יוצאים "דוברי אמת" בבדיקה.
המסקנה היא, שלמרות שתוצאות הבדיקות אינן קבילות כראיות בבית משפט פלילי אך קבילות בבית משפט אזרחי בבוררות או בחברות ביטוח אם הן נעשות בהסכמה - הבדיקות הן מכשיר חיוני בידי החוקר המנוסה והמיומן, ויש מקום להרחיב השימוש בהן, בתנאי שהבדיקה נשארת במגבלות שפורטו לעיל.
אני סבור שלתפקידים בכירים ורגישים בכל המערכות השלטוניות, וכן בתפקידים שיפוטיים ומעין שיפוטיים, שייקבעו על-ידי ועדה ציבורית אם במסגרת חוק או הסדר נורמטיבי אחר, ניתן יהיה להסתפק בתחקיר בכתב ובעל-פה בצירוף תצהיר על אותן שאלות עיקריות שרצו לשאול עליהן בפוליגרף. הרי איש לא מצפה שראש ממשלה, שר בממשלה, רמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, יועץ משפטי לממשלה וכיוצא באלו יעברו בדיקת פוליגרף כתנאי לקבלת התפקיד. אך בהחלט יש טעם שעד רמת תפקידים מסוימת, תוך הסדר חוקי, יידרשו בעלי תפקידים לעבור בדיקה, אולם כל הסדר צריך להיעשות בחוכמה ובגבולות מוגדרים מראש.
ובאשר לשימוש בהיפנוזה - גם כאן צריך לנהוג בזהירות ובמקצועיות, שהרי הסכנות שבשימוש בהיפנוזה על נחקר או נבדק על-ידי אדם לא מוסמך ולא מוכשר לתפקיד עלול לגרום לנזקים נפשיים בלתי הפיכים.
בשלב זה נבדקת תוכנית לשילוב מהפנטים במשטרה, במסגרת חקירות רגישות ובין היתר רענון זיכרונם של עדים. דיונים מתקדמים בין הוועדה המייעצת למשרד הבריאות ולמשרד המשפטים לניסוח תקנות ברורות המתירות באופן כללי לשימוש בהיפנוזה במשטרה - נמצאים בשלבים מתקדמים.
יש להבדיל בין חקירות ביטחוניות בהן נעשה מדי פעם שימוש בהיפנוזה לגילוי מצבורי נשק, מקומות מסתור; רענון שמות חשודים עוזרים, מבצעים כשהחקירה מטרתה הצלת חיי אזרחים וחיילים, ולמטרה של בטחון המדינה כולל ריגול וריגול נגדי. גם שימוש בהיפנוזה בעבירות אזרחיות, עבירות רכוש מסוימות, תביעות ביטחוניות שבהן נבדקת מהימנות הסיפור שמאחורי התביעות, או ניסיון לאתר רכוש שנעלם, נגנב או אפילו מספרי מכונית שגרמה לתאונה, לתקיפה מינית או חשוד בעבירות ביטחוניות - בכל התחומים האלה, השימוש בהיפנוזה ניתן להסברה ולעיגון בתקנות ואפילו בחקיקה, אך לא כך בתחום הפלילי המובהק.
אם נשווה את ההיפנוזה לשימוש במכונת האמת, בה יש איסור בהגשת הממצאים לבית המשפט בשל אי-אמינות של 100% בתוצאות - נגיע לסכנה שבשימוש בהיפנוזה הן על-ידי מומחים לדבר והן על-ידי בעלי כישורים לא-מומחים או לא-מוכשרים לתפקיד, כפי שקורה לא פעם לגבי מומחי מכונות האמת. התוצאה של שימוש בהיפנוזה, יכולה להיות הרסנית לנחקר, גם אם הוא יביע את הסכמתו ויחתום על מסמך הסכמה, וזאת בשל הסכנה שהדבר עלול להפלילו בניגוד לרצונו ולהביא להרשעתו תוך פגיעה בזכויותיו ובזכות היסודית של "חזקת החפות". קחו למשל את נושא "רענון זיכרונם של עדים" באמצעות היפנוזה. המהפנט יכול תוך כדי ה"טרנס ההיפנוטי" להציג לנחקר את גרסת המשטרה ובזהירות ובתחכום גם "לשתול" לו עובדות או רמזים מפלילים נגד עצמו או אחרים איתם שיתף פעולה או שהיה עד למעשיהם. כמו שיש אנשים בעלי אופי שונה, חולים נוטלי תרופות למיניהם, שאסור או שקשה לבדוק אותם, כך גם לגבי נחקרים בהיפנוזה בעלי אישיות חלשה, ילדותית, נלחצת ושבירה.
עורכי-דין רבים שנתקלו בתופעות ובממצאים של "מכונת אמת", יכולים לספר אנקדוטות רבות על תעלולי המכונה בהם השקרן יצא דובר אמת ולהפך, בהם אותו אדם יצא בשתי בדיקות שונות גם דובר שקר וגם דובר אמת; ובמקרים שבהם דובר האמת התוודה לאחר זמן ואף הודה באשמה במשפט ונדון למאסר. להערכתי, דבר זה יכול לקרות גם בשלבים של הפנוט.
מסקנה: מומחים, היזהרו בכלים המסוכנים שבידיכם ואל תנסו לקצר דרך ולחפש פתרונות קלים למשפט הפלילי - בו מדובר בחיי אדם, גורלות אישיים ושל משפחות, ילדים וזכויות פרט שיש להיזהר בהגנתם. אין זה אומר שאי-אפשר להסתמך ולהיעזר בכלים המודרניים לחקירות ולקידומן, כל עוד זה נעשה במיומנות, בזהירות הראויה ועל-ידי אנשים מקצועיים באותם תחומים שיש בהם עזרה לאיש ולחקירה או לבטחון המדינה; אך לדעתי אסור לתת לגיטימציה לממצאים היפנוטיים בבית המשפט, לא בתקנות ולא בחקיקה, מחשש מעיוות דין לא מודע או אפילו
בתום לב, ולהשאיר ההכרעה הסופית בידי האדם ולא המכונה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
