|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית הקברות של הכרמל [צילום: AP]
|
|
|
גחלים לוהטים בכרמל - "יותר מזה אנחנו לא צריכים"
|
|
הגיעו מים עד נפש – בשביל לכבות גחלים של נרגילה לא צריך לחכות עד שהשריפה תהרוג כל-כך הרבה אנשים ● בושה גדולה לנו האזרחים, שזה המצב ● מי שלא הכין את המערכת למצב שהתרחש חייב לפנות את משרתו (הלא-מכובדת!) וללכת הביתה - על אחריות צריך לשלם במחיר מלא!
|
|
|
שאול דישי
|
|
|
|
|
חברים יקרים ועמיתים לדרך, לא צריך להיות גאון או הוגה דעות מזהיר על-מנת לקבוע חד-משמעית שהמצב שלנו במדינה בהרבה מן החזיתות והמערכות - רקוב מיסודו.
אין גם צורך מיוחד להתברבר כרגע ולבזבז עוד זמן ולהכביר ולהעמיס תילי-תילים של מילים. מה שאירע, התגלה, והתגלע, בשריפה האחרונה בהרי הכרמל מוכיח שאנחנו כאן, אזרחי ישראל, במדינתנו העצמאית, לא מוכנים ולא מתכוננים מראש – לכלום. לא למלחמה, לא לאסונות טבע, ואפילו לא – לשלום.
הפתעות ביטחוניות כבר שבענו די, ועדות חקירה משכו לנו הרבה מן הזמן ושום דבר מהותי לא קרה. נזכור – המדינה היא שלנו ואנחנו, חברים יקרים ועמיתים לדרך – ה א ח ר א י ם הבלבדיים והבלעדיים על התנהלותה התקינה.
לא יעלה על הדעת ששריפה קטנה תהפוך למגה-שריפה בקנה מידה "בינלאומי" – כמו שהתבטא ראש הממשלה – ולא יהיה שם כוח, ארגון, א/נשים שזהו תפקידם שיפעלו מיידית על-מנת שהיא תיגמר בעודה קטנה.
אנחנו לא צריכים שום "סופר-טאנקר" מאמריקה ופעלולים בטלוויזיה על-מנת שנבין שאנחנו מאחרים את הרכבות כולן. בעירה של גחלים של נרגילה העמידה מדינה שלמה על הרגליים – גזלה חייהם של ארבעים ושניים בני אדם, וכילתה אתרי-טבע, בתים, ורכוש רב של אנשים חסרי הגנה, שאננים, כמונו - שלא דואגים לעתידנו ולעתיד משפחותינו בהפקירנו את עצמנו ואת המצב של מה שצפוי או לא צפוי מראש – לחסדים מדומים של מנהיגים ערלים שלא ממלאים את תפקידים ולא נושאים באחריות כלשהי.
לא מדובר כרגע במלחמה עם אויב מוסלמי קיצוני שהיה צריך להתחקות על מעשיו ולהתכונן מול מזימותיו השטניות. לא מדובר ברעידת אדמה או באסון טבע אחר שאי-אפשר לצפות אותם מראש. מדובר בגחלים שהבעירו נערים בני 14, ולא היה מנגנון פשוט ויעיל שיפעל מהר על-מנת לכבות אותן, לפני שהן כילו חמישים אלף דונם ושרפו חיים 42 איש ואישה.
זה לא בשמיים!. המחדל בהתכוננות וההתארגנות למצב שכזה – זועקים לשמיים ועלינו להקשיב לזעקותיהם של המתים שנשרפו ולעשות מעשים.
האחראים בכוח ובפועל צריכים לפנות את מקומם מחדרי הפיקוד. אין צורך ושום תועלת בשמיעת תירוציהם, הם צריכים לרדת לנו מהעיניים, טעינו בהם, הם פישלו וכשלו.
זוהי אחריות שלנו להזיז אותם מתפקידיהם ולשים במקומם (ב ש ב י ל נ ו !!!) אנשים שמבינים שאחריות היא עניין שצריך לקחת – ובעת משבר לעמוד בה או להחזיר אותה אלינו.
אנחנו האזרחים – אחראים לחיים שלנו כאן, ואם לא נתעורר עכשיו – נמשיך להיות "אפסים גמורים", אומללים בקנה מידה היסטורי, ומסכנים יותר מאשר הדעת מרשה.
יותר מזה ... אנחנו לא צריכים!!!
המחאה צריכה להתגלגל ולא להניח לנו להניח להם, מי שהתרשל בתפקידו, לא הכין את מה שצריך היה להכין מראש, ומתרץ עכשיו תירוצים על-מנת שהרוח תעבור מעליו – צריך לפנות את משרתו ולחזור אל הבית שלו.
לא אנקוב בשמות. זה לא הם – זה אנחנו האשמים ונהיה אשמים גדולים עוד יותר בכך באם הם עוד יישארו בתפקידיהם. די, שבענו, "יותר מזה ... אנחנו לא צריכים".
|
|
הכותב הוא משורר, צלם, תסריטאי, במאי ומפיק של סרטים תיעודיים ועלילתיים.
|
|
| תאריך:
|
08/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/12/2010
|
|
שאול דישי
|
|
גחלים לוהטים בכרמל - "יותר מזה אנחנו לא צריכים"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נו
|
8/12/10 16:52
|
|
|
|
2
|
|
זודיאק המזגזג
|
8/12/10 18:40
|
|
|
|
3
|
|
יובל זאקס
|
9/12/10 07:16
|
|
|
|
4
|
|
מושבניק
|
10/12/10 23:51
|
|
|
|
פורום: השריפה בכרמל
|
כתוב הודעה
|
|
|
להבות הענק בכרמל אומנם שככו, השבח לאל, אבל רשפי השנאה היוקדת, עדיין רוחשים מתחת ומעל פני השטח. לפתע פתאום נזכרו כולם שיש אחריות מיניסטריאלית, שמחייבת את שר הפנים אליהו ישי לשאת באשמה הבלעדית למחדל המתמשך המלווה את שירותי הכיבוי מאז קום המדינה.
|
|
|
|
|
מזה שנים מתנחלים משילה חומדים אדמות השייכות לפלסטינים מהכפר קריות שבגדה המערבית. מתנחלים מנסים להשתלט על אדמות, והצבא במקום לסלקם, מאלץ את הפלסטינים להוכיח בעלות. גם כאשר הבעלות מוכחת, עדיין מונעים המתנחלים מן הפלסטינים את הגישה לאדמותיהם בעזרת הצבא.
|
|
|
|
|
בכל פעם שהמשא ומתן עם הפלסטינים מתחדש, עולה שוב הקלישאה כי "העלאת עניין המקומות הקדושים היא מכשול לשלום". בנשימה אחת עם סיסמה זו יורד גם ברד של ביקורת נגד הדת, הדתיים והחרדים, שכאילו הופכים את עניין המקומות הקדושים למכשול לשלום. אך כמה מוזר שדווקא הישראלים המנהלים את המשא ומתן על עתיד המקומות הקדושים ליהדות, בינם לבין היהדות אין ולו דבר.
|
|
|
|
|
תחילת תחייתה של העברית כלשון דיבור הייתה בבתי ספר במושבות ובירושלים במפנה המאה ה-19 אל המאה ה-20. אחרי העשור הראשון של המאה ה-20 התחתנו הילדים הראשונים שלמדו עברית ומקצועות אחרים בעברית והולידו ילדים משלהם לקראת מלחמת העולם הראשונה. בשנים 1918-1916 ערכה הנהגת הישוב מפקד ומצאה כי מתוך 85 אלף היהודים שהיו כאן, אמרו 34 אלף כי עברית היא שפתם הראשית. נושאי הדגל הראשיים היו צעירים. 75 אחוז מן הצעירים בתל אביב ובמושבות החקלאיות אמרו כי עברית היא שפתם הראשית.
|
|
|
|
|
לנגן בשלווה על כינור, כשהרגליים עומדות על מדרון של גג ממנו אפשר להידרדר בכל רגע - זהו פירוש המצב של "כנר על הגג". כלומר - להמשיך לנגן בלי לחשוב על סכנות המקום בו עומדים. זה היה גורל העם היהודי כאלפיים שנה, שהוכתב מחוסר האונים מול מצבי-רוח העם ששלט עליהם, אך מסתבר שהרגל זה נמשך גם לקראת ולאחר הקמת מדינת ישראל העצמאית. בשנים שלפני הכרזת המדינה, ראינו את זה בהתעלמות ממצב המלחמה שנכפה על היישוב, כשמדיניות הממסד הייתה - "עוד דונם ועוד עז", תוך הבלגה מופגנת לתוקפנות הקנאות האיסלאמיסטית נגדם. וכשבאירופה התחילה השמדת היהודים, המשיך הכנר על הגג לנגן בארץ, כולל קיום חגיגות עליזות וכינוסי ריקודים, כאילו יש כאן רק בעיה הומניטרית של יהודי אירופה ולא גם סכנת חיסול הסיכוי להקמת מדינה יהודית ללא העורף הדמוגרפי שלהם.
|
|
|
|
|
