הוא עובד שעות ארוכות ונשאר הרבה לאחר שחבריו כבר עזבו. הוא מעמיס על עצמו יותר פרויקטים, מתמודד איתם בכוחות עצמו ולא מבקש סיוע כלשהו. הוא ערני, נמרץ, זמין תמיד, עושה עבודה בשביל שניים ואף פעם לא יוצא לחופשה. האם הוא העובד... האידיאלי?
אואטס (oats 1971), טבע את המונח וורקוהוליסט, כשהוא משאיל אותו מעולם ההתמכרות לאלכוהול ולא בכדי. על-פי אואטס, הוורקוהוליסט הינו אבטיפוס של מתמכר: "אדם שהצורך שלו בעבודה הפך להיות כה מופרז שזה יוצר הפרעה בהקשר הבריאותי שלו, האושר האישי שלו, והיחסים הבינאישיים שלו, וכן פוגע בתפקוד החברתי שלו."
אין זה סוד, כי רבים מהוורקוהוליסטים, משקיעים את מרצם בעבודה, כאקט של בריחה מיחסים זוגיים בלתי מספקים, ממערכות יחסים כושלות, מהיעדר הערכה מצד בנות זוגם ומחוסר כלים ויכולת לנהל חיי חברה הדדיים ונורמאליים.
במקרים רבים, הוורקוהוליסט מפצה את עצמו על החסכים הללו במקום העבודה וזוכה ליחס מכבד ומעריך. אבל, מסתבר, שהוורקוהוליזם, שנתפס כ"מחלה טובה" בתרבות שלנו, גורם למעשה ללא מעט נזקים בארגון, כמו גם כמובן במסגרת חיי המשפחה והחברה.
מחקרים שנעשו, מתארים את ההשפעות של הוורקוהוליסט הממוצע, על חבריו לעבודה, ביניהן: תחרותיות מוגזמת ונטייה לאופורטוניזם ו"דריכה על גוויות", יצירת אווירה של עוינות וקונפליקטים, אווירה טעונת מתח, חרדה ותוקפנות, חוסר מוכנות לעבודת צוות והאצלת סמכויות וביקורתיות יתר.
על-פי ממצאים אלו, הוורקוהוליסט שנתפס עד כה כ"מצליחן" ומוערך בחברה ההישגית שלנו, מתגלה כמזיק לארגון, בעל אישיות אנטי-סוציאלית, מעכיר אווירה ואף משבש את מטרותיו.
כאשר בודקים לעומק את הסיבות הפסיכולוגיות שהביאו ליצירת אישיות וורקוהוליסטית, ניתן להצביע על מספר מקורות:
חוקר בשם ת'ורן טען, כי "זו עשויה להיות תקלה בהתפתחות המוקדמת של הדימוי העצמי" אואטס העלה את הסברה, שילדים בעלי חסכים כלכליים, תרבותיים ורגשיים עשויים לפתח וורקוהוליזם בילדות. מקלוביץ' הסכימה לכך וגרסה, שכצעירים, האהבה שהם זכו לה, הייתה מותנית במידת הצלחתם ולא אהבה נורמאלית של הורה לבנו, ללא תנאים.
דימוי עצמי פגוע מהילדות, עוני, מחסור כלכלי ורגשי ומודל הורי של רדיפת הצלחה כערך עליון, כל הללו, יצרו בילדות את הקרקע הנוחה להתפתחות אישיותו של המכור לעבודה, עם התבגרותו.
עד כה נטו לסמן את הגברים כלוקים בהתמכרות יותר מנשים, אבל, בשנים אלו, גוברת נטייה זו גם אצל בנות המין "החלש", המנסות גם הן לפצות על היעדר מערכות יחסים מספקות, חיי מין דלים, חוסר הערכה מצד בני זוגן ועוד.
נשים וגברים אלו, כל עוד יאמינו בחלום הכוזב של "המצליחן" המכור לעבודה, עתידים לחיות חיי רגש עקרים, להיכשל שוב ושוב במערכות היחסים שלהם ולהזיק למקומות העבודה.
טוב יעשו אפ ייקחו אחריות על עצמם, ידאגו לפתור את הבעיות האישיות שלהם מחוץ למסגרת העבודה ויתמודדו עם הסיבות האמיתיות שהובילו אותם להתמכרות.
אין ספק, שככל שהבעיות המהותיות בחייהם האישיים יאותרו ויטופלו, ייהנה גם הארגון מעובדים מוכשרים, נאמנים ו... מאושרים. מה שמבטיח בהכרח, יחסי אנוש טובים יותר, ארגון פורה, העלאת התפוקה ושביעות רצון רבה יותר.
