בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שביתת הפרקליטים מוצדקת משום שנועדה לשמור על שלטון החוק ● האוצר נוקט במדיניות "ייבוש" כלפי הפרקליטות, שבאה לידי ביטוי במחסור בתקנים, במחסור בתנאי עבודה בסיסיים ובפגיעה במעמד ובשכר הפרקליטים ● הפרקליטות מתקשה בתפקוד ואנו סובלים
חודש עבר מאז הכריז ארגון פרקליטי המדינה על השביתה, אך סיום השביתה נראה רחוק מתמיד, משום שהאוצר, בגיבוי ראש הממשלה, דוגלים במדיניות ההפרטה, שבאה על-חשבון האינטרס הציבורי. כבר במשך תקופה ארוכה מנסה משרד האוצר לייבש את הפרקליטות, על-ידי כך שהוא מונע העברת תקציבים לשיפור מערך הפרקליטות, כאשר התוצאה המיידית היא פגיעה קשה ביכולת של הפרקליטים לעשות נאמנה את עבודתם למען האזרחים. תוצאת ייבוש דומה שעשה האוצר במערך הכבאות הסתיימה באסון הכבד בכרמל, תוצאת ייבוש אחרת הביאה להתמוטטות במערכת החינוך, אך האוצר לא נרתע וממשיך באותה מדיניות. תוצאת הייבוש של מערך הפרקליטים בישראל גורמת לתוצאות לא פחות חמורות, כאשר הן אומנם לא נראות לעין ברמה היומיומית, אבל הן "מכות" בחברה הישראלית. פרקליטים עייפים שעובדים שעות מרובות, לא זוכים לתנאים בסיסיים ומקבלים משכורת שהיא נמוכה מהשכר הממוצע במגזר הציבורי, מתקשים להיאבק למען האינטרס הציבורי בבתי המשפט, ולכך יש השלכות חמורות על מערכת הצדק בישראל. לשם השוואה, השכר הממוצע במגזר הציבורי עומד כיום על בערך 7,600 שקל, כאשר פרקליטים לאחר לימודים ארוכים והתמחות, מרוויחים מקסימום 6,000 שקל, אם הם עובדים שעות נוספות רבות. בנוסף על כך, פרקליטים מחויבים לעבוד שעות רבות יותר מעובדים אחרים גם כשהם בבית, כי בנוסף על העבודה שלהם בבית המשפט נדרשת מהם השקעה מרובה בהכנה למשפט, ובמיון המידע הרב שמועבר אליהם בכל תיק. קיים גם מחסור משמעותי בתקנים בפרקליטות, ולכן כל פרקליט נאלץ לעבוד על מספר רב של תיקים, ועובד הרבה יותר על-חשבון הזמן הפרטי שלו. הפרקליטים גם לא מקבלים החזרים על דברים בסיסיים כמו נסיעות שלהן הם נזקקים כדי לבצע את עבודתם, או על הוצאות נלוות כגון פלאפון, ולכן הם נאלצים להשתמש בכספם, או במכשיר הפלאפון האישי שלהם, כדי לשרת את הציבור. התנאים הקשים האלה, בסופו של דבר, פוגעים בתפקוד של הפרקליטות הציבורית הן בגלל שהם מגבילים את פעילות הפרקליטים, והן בגלל שהם פוגעים באיכות האנשים שמגיעים לעבוד בפרקליטות. פרקליט זוטר במגזר הפרטי בחברה בינונית מרוויח יותר, ומקבל תנאים טובים יותר מפרקליט ציבורי, ולכן באופן טבעי פרקליטים טובים רבים נוטשים את המערכת הציבורית. הפרקליטים המעטים שכן יישארו, בדרך כלל ממניעים אידיאולוגיים, יאלצו לשלם על-חשבונם הרבה מההוצאות שקשורות לעבודה, ויצטרכו לחסוך לעיתים גם במשאבים בסיסיים להם הם נזקקים, ולכן גם לא יצליחו לייצג את האינטרס הציבורי בצורה טובה.
|
השביתה - שמירה על מערכת החוק
|
|
ראש הממשלה והאוצר מודעים למצב הקשה בפרקליטות, אבל הם פועלים בצורה מודעת ומחושבת כדי להוביל בפרקליטות את אותה מדיניות של "התייעלות", שהם ניסו להעביר גם בשירותים ציבוריים אחרים. "תהליך ההתייעלות" הזה שבו האוצר נוקט אמור למוטט בשלב ראשון את פרקליטות המדינה, בדומה מאוד לאופן שבו מוטט האוצר את שירותי הכבאות, נציבות המים ומערכת החינוך, וזאת על-מנת להציג את המערכות הציבוריות כלא יעילות, וכך במניפולטיביות להשיג את תמיכת דעת הקהל לרפורמות, שהמשמעות הסופית שלהן היא הפרטה. הייבוש של הפרקליטות הציבורית, על כן, הוא חלק מתהליך ארוך ומחושב, שבו שהאוצר מוכן להקריב את האינטרס הציבורי למען ההפרטה שהפכה להיות האינטרס העליון שלו. חשוב לומר שמדיניות זאת של האוצר בראש ובראשונה מענישה את האזרחים שסובלים מחוסר התפקוד של מערכת החוק בישראל כבר זמן רב, מאחר שהמדינה, כמו בתחומים אחרים, מנסה להתחמק גם מהאחריות הבסיסית שלה לשמור על שלטון החוק. עיכוב טיפול בתיקים משפטיים, טיפול לקוי בתיקים, וחוסר יכולת של המדינה להילחם בפשיעה הכלכלית והפלילית בישראל, הם תוצר של התנהלות כושלת באוצר ולא תוצר של ליקויים בפרקליטות, כמו התמונה שמנסה האוצר להציג לציבור. הפרקליטים מבחינתם נמצאים במצב בלתי נסבל, מאחר שהם צריכים מצד אחד לדאוג לאינטרס העליון של הציבור, שהוא שמירה על שלטון החוק, אבל מצד שני הם נמצאים במצב אובייקטיבי שבו אין להם את הכלים לעשות זאת. המלכוד הזה הוא זה שבסופו של דבר אילץ את הפרקליטים לצאת לשביתה, כי הדרך היחידה לשמור על מערכת החוק בישראל היא כנראה לצאת למלחמת חורמה כנגד האוצר. אנחנו האזרחים צריכים לתמוך בשביתה של הפרקליטים, כי היא בראש ובראשונה תשרת אותנו.
|
|
תאריך:
|
20/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2010
|
|
דניאל גיגי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מה שאתה כותב
|
20/12/10 21:43
|
|
באמת הייתי רוצה לומר כמה דברים טובים על המדינה. נמאס תמיד לקטרג, לדבר רעות. אבל, מי שרואה מישהו הולך בעיניים עצומות לקצה צוק, ושם מחכה לו התהום, ואם לא יעצור ייפול אל תוכה ויתרסק - לא יקרא לו שיעצור? לא יזהיר אותו? לא ינסה לתפוס לו ביד כדי למנוע את האסון? אבל לא, הוא צריך לומר להולך בעיניים עצומות: כמה אתה נחמד, ואיזה בגדים יפים אתה לובש. לומר רק דברים טובים. כך רוצים הטוקבקיסטים. שהרי לדבר רעות מותר רק על ה"סמול". כן, לפעמים מי שאומר דברים טובים הוא איש רע. ולפעמים מי שאינו רוצה להיות איש רע צריך לקרוא קריאות אזהרה. או לפחות לומר, אני מתבייש. אז הנה, אני כותב כאן כמה מהדברים שבגללם אני מתבייש.
|
|
|
עסקים רבים ובמיוחד עסקים חדשים שצריכים לתמחר מוצרים ושירותים, נתקלים בדילמה לא פשוטה. "תורת התמחור" שעוסקת בשאלה הנצחית "בכמה?" מציעה מספר דרכים:
|
|
|
עולם המוזיקה ציין בשבוע האחרון את האלבום הראשון של מייקל ג'קסון שיוצא לאחר מותו הפתאומי, מוות אשר הזניק את דמותו של ג'קסון חזרה מתהומות הנשייה אל מרכז תשומת הלב העולמית.
|
|
|
אסון הכרמל הוא אירוע עצוב ומעצב בחיי המדינה. אומנם ייתכן שללא חוסר המזל המשווע בהתנהלות מסלול האוטובוס, התחושה האיומה המלווה אותנו הייתה מתעמעמת, אבל מה שקרה הציף על פני השטח הרבה שאלות-יסוד של ניהול ומנהיגות.
|
|
|
פעם היריבים הפוליטיים שלי היו אנשי הימין. אחר-כך הם הפכו להיות "אנשי ארץ ישראל השלמה". לאחר מכן - "מלח הארץ", וכיום - "הנאמנים". פעם אני הייתי "שמאלני". אחר-כך - "יפה-נפש". לאחר מכן - "אנטי ציוני", כיום - בפשטות "בוגד". פעם להיות בעד "ארץ ישראל השלמה" הייתה דעה. כיום מספיק לצטט אמירה מכלילה על ה"אומה הערבית", לחבר אליה את המילה "ירושלים", ואם אפשר - לציין התחזקות רוחנית כלשהי, עדיף בהטעמת המילה "אלוהים". כל יומרה לנסות ולהשחיל תובנות אחרות מושלכת לתיקיית "הבוגדים". פעם הייתה הבנה שדמוקרטיה זקוקה לריבוי דעות כמו לחמצן. היום ישנה אשליה של ריבוי דעות: מצד אחד אלו שמוכנים להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לשבוע, ומהצד השני אלו המוכנים להקפיא את הבנייה בהתנחלויות לשבעה ימים.
|
|
|
|