בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנו עדים להסלמה מתמשכת באלימות המשתוללת שהגיעה לממדים מפחידים ותפסה חלק בלתי נפרד משגרת חיינו ● למען חברה טובה יותר בדורות שיבואו, כדאי שנקדיש מאמצים רבים יותר בחינוך ילדינו, וטוב נעשה אם נתחיל בהקניית ערכים כל אחד בביתו
|
החינוך להיות בני אדם מתחיל מבית
|
|
|
|
|
גילויי הוונדליזם כבר הפכו לשגרת מבזקי החדשות באינטרנט, בטלוויזיה וברדיו. כל יום מביא איתו צרור ידיעות מחרידות, כמו: "שוסף גרונו של צעיר בפתח מועדון" "צעירה הותקפה מינית על-ידי חבורת 'בני טובים'" "נער נדקר בעת מריבה בין צעירים" "גבר נורה ברכבו" "צעירים תקפו קשישה" "רוכב אופניים נפצע אנושות בתאונת פגע וברח" "ריב בין שכנים על מקום חניה הסתיים ברצח" "אזרח שטייל עם כלבו הותקף בידי חבורת בריונים שהותירוהו פצוע קשה" ועוד גילויי אלימות מקפיאי דם ודפוסי תת-התנהגות שמזמן חצו גבולות של כל נורמה חברתית והתנהגותית מקובלת. נהוג לגרוס וגם קל להאשים את מערכת החינוך, כאילו היא הגורם שהביא למצב. אך אל לנו לבוא בטענות לאחרים, כי האחראים הישירים לכך הם אי מי מאיתנו שלא הנחילו לילדיהם בסיס איתן של חינוך וערכים בטרם צאתם לג'ונגל של החיים. אין ספק כי ילדים שזוכים לחינוך נאות, לערכים של דרך ארץ, תרבות התנהגותית, כיבוד הזולת באשר הוא, נתינת יחס של כבוד למבוגרים מהם, וציות להוראות ולחוקים כבר החל בגיל הרך בביתם - לוקחים איתם את המטען החיובי לאורך מסע חייהם, ולמרות ההשפעות השליליות הקיימות, במרבית המקרים אלו לא יצליחו להסית אותם מדרכם. לא הדין הוא במקרים בהם לא זכו אחרים במטען החיובי בבית הוריהם, כי אז התוצאה שונה בתכלית ותוצריה ההרסניים נשואי המבזקים המבשרים חדשות לבקרים על האלימות, מהווים סרח עודף של החברה הישראלית והגיע הזמן לטפל בהם בכל הכלים העומדים בידי הרשויות ובכל החומרה, בטרם תאבד יכולת הריסון והשליטה. טוב נעשה ונבדוק כל אחד ב-ד' אמותיו האם מילאנו את חלקנו לטובת בניית בסיס איתן לחברה טובה יותר למען הדורות הבאים. לסיום, מסה שנכתבה לפני למעלה מארבע שנים, בימים דומים של רצף אירועים אלימים ושזכתה לשם "לא אחד משלנו": לא בכל פעם, אך למעשה באופן די מתמיד, הוא הולך לא בתלם, לו אף אחד לא יעז להגיד, איך לנהוג שם בכביש ברחוב או במרכול, אי מתי את רשות האחר לבקש, להתחשב, או אולי לשאול? כי הוא זה שמחליט איך לנהוג, מה ומתי להגיד, להתנהג כמו בן פרא, כן, כך הוא הורגל מאז ומתמיד, הוא חי בתוכנו, אך הוא ממש לא אחד משלנו, אין מה לעשות, כה רבים שכמותו גדלו כאן איתנו. אז אולי זו עובדה, כבר הגיע הזמן כי לא נותרה ברירה, את ידינו להתחיל ולהכביד על אותה חבורה, שהורסת לרובנו את מרקם היום-יום, ובפשטות ניתן כבר לומר, הופכת אותו לכמעט גיהינום.
|
|
הכותב הוא יועץ בכיר בתחום הטלקום והטכנולוגיות.
|
|
תאריך:
|
21/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/12/2010
|
|
אילן נשרי
|
|
בעל אתר אחד, שאינו ראוי לאזכור שמו, החליט למשוך תשומת לב על גב המתים. נכון יותר - על גב אישה מתה, ששמה הטוב מוכר היטב לציבור.
|
|
|
קרב הסבחה - מבצע "הר געש" - היה הפעולה הקרבית הראשונה של הנח"ל, ובו גובשה תורת הלחימה של הנוער החלוצי הלוחם, והונחו היסודות לנח"ל המוצנח.
|
|
|
נשיא בוליביה, אבו מוראלס, שהחליט ללכת בעקבות שכניו שהצהירו על הכרתם ב"מדינת פלשתין", כבר לא הסתפק בסתם הודעת הכרה במדינה שלא קיימת, אלא עשה צעד נוסף והאשים את ישראל ב"רצח עם", לא פחות ולא יותר. לו אמר דבר כזה על טורקיה, היו אלה מקימים מהומת אלוהים, ואולי אף מאיימים על חייו. אבל, על ישראל מותר לומר הכל, ואפילו לפברק סרטים של עלילות דם. וכך, בתהליך של "מפולת דומינו", הולך ונשחק מעמדה של ישראל בעולם, עד כדי סכנה שתגיע למעמד שהפיל את שלטון הלבנים בדרום-אפריקה.
|
|
|
לא מעט שנים אני תוהה איך הולך וגדל הפער בין "מדינת תל אביב" לבין הפריפריה של מדינת ישראל. את הפער אני מוצא כמעט בכל תחומי החיים, כך שמי שגר כמוני בגליל העליון, מרגיש לעיתים כשהוא מגיע לתל אביב, כמי שנמצא במדינה אחרת - "מדינה" שאננה השוכנת לבטח, שהמצב בעוטף עזה, בנגב ובגליל אינו נוגע לה. מדינה אשר בעיות הביטחון והאיום על קיומנו אינם בראש מעיניה ולכן גם האופציה של גיוס לצה"ל נמצאת בעדיפות נמוכה.
|
|
|
בפרשת שמות שנקרא ביום שבת ניפגש עם גלריה ייחודית של נשים, שכל אחת ואחת מהן בדרכה תורמת לשינויים ערכיים ומוסריים בחברה,שביסודה הינה חברה פאטריאכלית. ניפגש עם המיילדות, שמסכנות את חייהן, כי הן אינן יכולות לתת יד לשררה החורצת מוות על תינוקות בעת יציאתם לאוויר העולם. נפגוש בפרשה את בת פרעה, שבניגוד לשררה הגברית היהירה והבוטה של אביה, היא מעצבת בדרכה שלה ערכים הומאניים המקרינים על הסביבה כולה. הסביבה הקרובה אינה יכולה להישאר אדישה לנחשוניות המוסרית שהיא מגלה נגד גלי הרשע שאביה מעצב בארצו.
|
|
|
|