בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
בספרון האבוד של אריה ליאופולד פרידמן-לאהולה, "חמסין", ברטיסלבה 1940, נדפסו כמה משירי רחל המשוררת, מה שמעיד על הפופולריות העצומה שלה, בקרב הנוער הציוני, ערב מלחמת העולם השנייה, במרכז אירופה
|
רחל בלובשטיין. שיריה היו אהובים על לאהולה
|
|
|
|
|
שירי רחל, בתרגום לסלובקית, המתפרסמים לראשונה - מזה כמעט 60 שנה - בספרו של אורי מילשטיין, שירי רחל (בלובשטיין), מעידים כמאה עדים, עד כמה הייתה שירתה מקובלת ואהובה, לא רק על הנוער שוחר השירה בארץ ישראל - כי אם גם על הנוער היהודי שבתפוצות הגולה. השירים לקוחים מתוך האנתולוגיה " חמסין", לשירה עברית מודרנית, בתרגום מעברית לסלובקית, שיצאה לאור בברטיסלבה, ב-1940. העורך והמתרגם היה אריה (ליאופולד) פרידמן, שלימים אימץ לעצמו את שם העט: לאהולה. הוא העז ופרסם את אסופת השירים הזו מתחת לאפה של המשטרה, בסלובקיה הפשיסטית, בתוך תוכה של מלחמת העולם השנייה. כיוון שגם לאהולה הספיק להישכח במרוצת השנים, חובה עלינו לספר על האיש המעניין הזה, בכל עת שאנחנו מביאים מתרגומיו. אריה (ליאופולד) פרידמן נולד בשנת 1918 בעיירה במזרח סלובקיה, למשפחה יהודית. הוא גדל בבית יהודי והצטרף כבר בצעירותו לתנועת "השומר הצעיר", והיה פעיל בה, כחניך, כמדריך, ולבסוף כעורך של פרסומיה השונים. מנעוריו התבלט בכישרונותיו המגוונים. כישרונו לשפות הפך לשם-דבר בתנועת הנוער. הוא ידע סלובקית וצ’כית, גרמנית ורוסית, ורכש לעצמו לאט-לאט גם את העברית. בשל ידיעותיו שימש כמתורגמן וכמתרגם, לא רק בתנועת הנוער, אלא גם ביחידות הפרטיזנים הסלובקיות שאליהן הצטרף. וכבר מנעוריו בלטה נטייתו אל הדרמה - והוא כתב ופרסם כמה מחזות, שלימים סייעו בידו בכתיבת מחזותיו שזכו לפרסום, והועלו על בימות רבות, במזרח אירופה ובארץ. וכן שלח ידו, מנעוריו, בכתיבת שירים וסיפורים, ובעיקר - תסריטים לקולנוע - שהיה תאוות חייו הגדולה. לאחר שנעצר ונכלא במחנה העבודה הידוע נובקי, הוא נמלט והצטרף אל הפרטיזנים הסלובקיים, ואף נפצע באורח קשה באחד מקרבותיהם. הוא התנתק, למעשה, מחבריו בתנועת הנוער, ובעת שהם עלו לארץ להגשים את חלומם ולהקים קיבוצים - הוא הצטרף אל המפלגה הקומוניסטית הסלובקית, ובמסגרתה החל להתפרסם כמחזאי, כבמאי סרטים וכבמאי תיאטרון. מחזותיו המפורסמים: "שקט בזואלה", "ארבע כנפות הארץ" ו"ההתנקשות", הועלו לראשונה על הבמה בסלובקיה המשוחררת, וזכו לפרסום רב בכל מזרח אירופה.
|
בשנת 1949, עם הקשחת הקו של חסידי מוסקבה בצ’כוסלובקיה, ועם גילויי האנטישמיות שנתלוו להקשחה זו, הוא נמלט והגיע למדינת ישראל הצעירה. כאן כבר הלך שמו לפניו, כמי שיכול לפתוח דלתות אל "עולם המחר", ועם הגיעו חיזרו אחריו עורכים ידועים, כמו אברהם שלונסקי, שאף פרסם מסיפוריו וממחזותיו בכתב העת היוקרתי שלו - "אורלוגין". לאהולה החל את דרכו בארץ כבמאי של תיאטרון חובבים בקיבוצים. בתחילה בעמק יזרעאל ואחר-כך גם בקיבוצים הסמוכים לתל אביב. עד שהוזעק, בשנת 1951 להעלות את מחזהו, "ארבע כנפות הארץ", בתרגומו, על בימת התיאטרון הקאמרי. גם כאן האירה לו ההצלחה פנים, ואף על-פי שהביקורת הייתה חלוקה על טיבו של המחזה, לאהולה הוזמן לשמש "דרמטורג הבית" בתיאטרון הקאמרי. בד בבד עם פעילותו זו, החל לאהולה לביים ולכתוב תסריטים לסרטים קצרים. בתחילה - בשביל מוסדות כמו משרד ההסברה והסוכנות, ואחר-כך יצר שני סרטים גדולים, מאבני הפינה של הסרט הישראלי. "עיר האוהלים" על החיים במעברות, על הסתגלות העולים לקשיי הארץ, ו"אבן על כל מיל", על נהג אמיץ הפורץ את הדרך לירושלים... כישלון סרטיו הפך גם לכישלונו האישי, והוא נאלץ לחמוק מהארץ בהיחבא, בשל רדיפות הנושים. בתחילה יצא ליוגוסלביה ולצרפת, ומשם לגרמניה המערבית, בה זכו סרטיו לפרסים חשובים. תקופת שהותו בארץ הייתה קצרה, מ-1949 עד 1956, אבל הייתה זו תקופה דחוסה בפעילות יוצרת של סופר ומשורר, מחזאי ותסריטאי, ומעל לכל - במאי קולנוע. בשנת 1966 השתנה הקו הפוליטי במולדתו - ולאהולה שב לצ’כוסלובקיה עטור פרסים והישגים ותהילה בינלאומית, והיה בין חלוצי חידוש האמנות מן הנוקשות הקומוניסטית. הוא נפטר והוא בן חמישים בלבד, מהתקף לב קטלני, בינואר 1968, באמצע עבודת ההסרטה של סרטו האחרון. מצבתו ניצבת בבית העלמין של העיר שאהב, ברטיסלבה.
|
תשעה שירים של המשוררת רחל
|
|
באסופת השירים שתרגם מעברית לסלובקית, " חמסין", הוא הביא משירי המשוררים הראשונים, ח"נ ביאליק ושאול טשרניחובסקי, זלמן שניאור ו דוד שמעוני, ומשירי משוררי הזמן הבולטים: אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן, לאה גולדברג ואברהם חלפי, אנדה פינקרפלד ואברהם ברוידס, וכן משירי חברי "התנועה", תנועת 'השומר הצעיר', אריה שמרי ובנימין טנא, ואת שירו של צבי ארד "חמסין", שעל שמו קרוי הקובץ. אבל מכולם הגדיל והביא תשעה משירי רחל, שאין שום ספק שהיו אהובים וחביבים עליו ועל חבריו בתנועת הנוער, בסלובקיה שלפני החורבן. מן האנתולוגיה נדפסו רק 1,300 עותקים, ויש להניח שרק מעטים מאוד מהם "זכו" ושרדו מן השואה והגיעו ארצה. אחרים ודאי נודדים עדיין בדרכי הנדודים המופלאות של הטקסטים העבריים. יהיו הדברים המעטים הללו על ליאופולד לאהולה, נר לזכרו של "יהודי נודד", אינטלקטואל מבריק, ואיש בעל "אלף כישרונות", שגורלו הוביל אותו הרחק מארצנו, הרחק מהעברית, והרחק מהמשוררים שאת שיריהם אהב בצעירותו. - (ראו גם את סרטה הדוקומנטרי של הבמאית דליה קרפל, "להולה", שהוצג בפסטיבל ירושלים, 2001)
|
|
תאריך:
|
23/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
23/12/2010
|
|
אלישע פורת
|
|
התופעה החלה כטפטוף זניח, אך עד מהרה, בלי שהבחנו בכך, היא הפכה לשיטפון אדיר. צעירים ניאו-נאציים מגרמניה, מאוסטריה, מאוקראינה ומפולין הגיעו לארץ כתיירים בדרכונים מזויפים, ואז נשארו בה. משטרת ההגירה עמדה אובדת עצות מול התופעה מאחר שהצעירים סירבו לגלות את זהותם האמיתית, ובלי דרכונים אמיתיים לא ניתן היה לגרש אותם. לאחר הגיעם לארץ הם היו מצטרפים לניאו-נאצים האחרים שמצאו את מקומם בבני-ברק. הם הרגישו שם בנוח, משום שבעזרת השפה הגרמנית הצליחו להסתדר עם האוכלוסיה דוברת האידיש.
|
|
|
אם בכלל ואם וכאשר יילך עופר עיני לעסקים, כפי שמדווחים באחרונה, זו תהיה הליכה חוקית, לגיטימית ואפילו כשרה. היא לא תדיף שום ריח. לא לכאן (ניחוח) ולא לכאן (סירחון).
|
|
|
פרסומות לא עושות לי טוב. כבר אמרתי שאין תענוג גדול מזה, שברגע שמתחילות הפרסומות אתה מעביר ערוץ. שובר את השקר הגדול - ככל שתפרסם יותר, תשתלט על המרחב הציבורי, שתוכל למכור יותר. אבל מידי פעם, שלא ברצוני, לא בביתי, אני נאלץ לצפות ברעה הזאת.
|
|
|
ייתכן שדברים שהעליתי על הכתב, ירגיזו מספר לא מבוטל של אנשים. אבל אני אכתוב אותם בכל זאת ועם כאב לב גדול.
|
|
|
עמרם מצנע, לך עם האנשים. עם העם. פנים מול פנים. העמס על מכוניתך, הפרטית אם אפשר, את האמת האישית שלך, את הכנות, הישירות, הפשטות והאהבה למדינה שבעבורה הקרבת את מרבית חייך, וצא אל הדרך. צא אל הדרך המסורתית, בחוגי הבית, בכינוסים, בנאומים ובלחיצות הידיים. צא אל הדרכים החדשות, במרחב האינטרנטי, ב"פייסבוקים", ב"טוויטרים" ובאתרים השונים.
|
|
|
|