בפרשתנו, פרשת בא, אנו זוכים ללמוד על יציאת מצרים. סוף-סוף העם היהודי נגאל, יוצא לדרך חדשה. וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכּתָה כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: וְגַם-עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאד.
מי הם הערב רב שהסתפחו לבני ישראל? רש"י אומר: ערב רב - תערובת אומות של גרים. התערובת היא ערבוב של שני דברים, טשטוש תחומים כך שהגבולות אינם ברורים יותר. התערובת מובילה להתרחקות מהאמת, ומשם לשקר ולמקור כל הרע שבעולם.
ערב רב, לפי תרגום אונקלוס, הוא אספסוף. לפי הזוהר הקדוש, הערב רב היו קבוצה של מכשפי מצרים ואצילים מצריים, שבראשם עמדו המכשפים הגדולים ובראשם יונוס ויומבולוס, בני בלעם.
תכלית יציאת מצרים הייתה לבנות את העם היהודי, לשקמו מהריסות מצרים. יציאת מצרים היא ההפרדה בין עם ישראל לבין מצרים, ברם הערב רב, שהסתפח לעם ישראל, הכשיל מהלך זה.
לאחר שהערב רב יוצאים יחד עם ישראל ממצרים, הם עושים הרבה בעיות. המצב כל-כך גרוע, עד שהקב"ה מציע למשה רבינו להשמיד את הערב רב [שמות ל"ב, ז'-י"ב]: "וידבר ה' אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים... ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעש אותך לגוי גדול".
על המילים "שחת עמך" אומר רש"י: "שחת העם" לא נאמר אלא "עמך", ערב רב שקיבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי, ואמרת: טוב שידבקו גרים בשכינה, הם שיחתו והשחיתו. הקב"ה מדבר על השמדת "עמך", על העם שמשה רבינו הוציא ממצרים מדעתו בלבד, ולא על עם ישראל. עשיית עגל הזהב מיוחסת לערב רב, וזוהי המשמעות שנאמר שם על העגל "אלה אלוהיך ישראל", ולא "אלה אלוהינו ישראל".
ברם, אנו למדים שמקור הרוע של הערב רב לא פסק עד ימינו אלה. אותם אנשים בעם ישראל - הקרויים לכאורה יהודים, משום שדוברי עברית הם וגרים בישראל, אך באמת כל תכליתם היא להזיק לעם ישראל ולפגוע בו - הם מראשוני המפגינים נגד התיישבות יהודית בשכונות ערביות. אך כשיהודים מוחים על התיישבות ערבית וסיפוח זוחל של ערבים לשכונתם, מיד זועקים הם כי מדובר בגזענות וברשעות. הם מראשוני המפגינים נגד צה"ל וכוחות הביטחון. הם מראשוני הקוראים להחרמת מדינת ישראל ולפגיעה במוסדותיה. הם עושים הכל על-מנת להחריב את מדינת היהודים למוסס את תוכנה לעקור את ליבה היהודי הפועם ולהפוך אותה ל"מדינת כל אזרחיה", קרי - היעלמות הרוב היהודי ממדינת ישראל.
יהי רצון, שנדע ונזכה להילחם בערב רב, להקיא אותם מקרבנו ולזכות לחיות בשלום ובבטחה במדינתנו. שבת שלום.
