|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כאסח: התקשורת נגד המציאות
|
בלי צביעות - אין שמאל! ● לאביגדור ליברמן אסור להגדיר את ארגוני השמאל "סייעני טרור" ● שכחו שהם הראשונים להגדיר את הליכוד "סייעני חמאס" ● נרי אבנרי הולך לארכיון ומעיד על חטאם המוקדם של אנשי השמאל...
|
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כל מי שרוצה להשפיע על המונים, זקוק לתקשורת. ההזדקקות הזאת היא מקור עוצמתה. היה זמן שכינו את התקשורת בשל עוצמת השפעתה, "המעצמה השביעית". אני נמנה על אלה הבטוחים, שהתקשורת היא "המעצמה הראשונה". היום ברור, שהתקשורת היא שדה-קרב וירטואלי שמשפיע באופן נחרץ גם על שדה-הקרב האמיתי. מהסיבה הזו, ההשקעה בהסברה מגיעה למיליונים. אם כך, איך יכול להיות שבוויכוח עם אביגדור ליברמן, התקשורת הישראלית המגויסת מפסידה בקרב על התודעה? את השאלה הזאת האליטה השמאלנית לא שואלת. אילו שאלה, התשובה היחידה הנכונה הייתה בועטת להם בפרצוף: יש לתקשורת יריבה קשוחה - המציאות. במחסני הנשק שלה יש רק אמת. האזרח יושב לו על כס השיפוט, והאדומים יגיעו אליו דרך אמצעי התקשורת וינסו לשכנע אותו להתנגד לרעיון לחקור את מקורות המימון של ארגוני השמאל. ה"כחולים", יריביהם האידיאולוגים, ינסו לשכנע, לתמוך. ה"אדומים" יגדירו את עצמם "נציגי האור, זכויות האדם והשלום". ה"כחולים" יגדירו את עצמם "נציגי המדינה היהודית המתגוננת". הוויכוח מתלהט. האזרח – להלן השופט - מקשיב ומגבש דעה. ועוד לפני שהעביר את פסיקתו למינה צמח, האדומים יזהירו: הפשיסטים מציגים אותנו בעולם כמדינה מצורעת. ה"קפטן" של הכחולים יגדיר אותם כ"סייעני טרור". בוווום! השמיים נפלו. להגדרה "סייעני טרור", כך יגידו, יש פירוש אחד: התרת דם! האדומים ניצלו את שליטתם בתקשורת ופתחו בהרעשה כבדה. פרופסורים ירדו ממגדל השן והעלו מהאוב את נשק יום-הדין: טראומות היסטוריות. "הליברמנים", כך יזהירו, "מחזירים אותנו לתקופה הכי אפלה בהיסטוריה". חלקם יכוונו לשנות השלושים באירופה בהן רדפו יהודים בתקופה הנאצית, אחרים יכוונו לשנות החמישים באמריקה בהן רדפו קומוניסטים בתקופה המקארתיסטית. אלה ואלה יזכירו לנו את הימים שקדמו לרצח רבין. המציאות נכנסה לפעולה. "ארגוני השמאל עוזרים לאויב הפלשתיני בזירה ההסברתית", אמרו הכחולים. זה הם שסיפקו לוועדת גולדסטון "חומר מרשיע" נגד חיילי צה"ל. בעזרתם ולעתים בהדרכתם, הם מציגים את מנהיגי וחיילי המדינה היהודית כ"פושעי מלחמה". הם שמפיצים את המסר על ישראל המצורעת, ועליהם בדיוק התכוון הנביא כשאמר "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
|
|
אהוד ברק: "הליכוד סייען טרור"
|
|
|
|
|
|
האדומים טילטלו את עמודי הבית בגלל הביטוי "סייעני טרור". הלכתי לארכיון ומצאתי ציטוט דומה מפי אהוד ברק מהימים שהיה "התקווה הלבנה". ברור שהגדרת הליכוד כ"סייען חמאס", חיזקה את אהבתם ותמיכתם באיש, שהיום הם שוקדים על הפצת שנאה כלפיו. ברק לא היה הראשון. הקדים אותו יצחק רבין.
|
|
עמוס עוז: "לא הליכוד מסייע לחמאס"
|
|
|
|
|
|
האדמו"ר עמוס עוז ניסה להתחכם: זה לא הליכוד שמסייע לחמאס, זה החמאס שמסייע לליכוד. ואם בארזי השמאל נפלה שלהבת, מה לכם כי תלינו על אזובי ימין...
|
|
| תאריך:
|
23/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
23/01/2011
|
|
נרי אבנרי
|
|
כאסח: התקשורת נגד המציאות
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
נחום שחף
|
23/01/11 15:43
|
|
|
|
2
|
|
רוי
|
23/01/11 15:58
|
|
|
|
|
|
צנחן
|
23/01/11 16:33
|
|
|
|
|
|
זקן
|
23/01/11 18:06
|
|
|
|
3
|
|
yuval ben
|
24/01/11 04:55
|
|
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
24/01/11 11:45
|
|
|
|
5
|
|
machinery
|
27/01/11 09:03
|
|
רוב היהודים בישראל הם ימניים מובהקים. אווירה של מיליטריזם ועליונות כלפי האחר - החלש, הערבי, המהגר - נושפת בעורפו של הרוב היהודי, מחלישה את השמאל ומשאירה את הדמוקרטיה ללא עורף. שמאל ישראלי קטן פירושו שנושאי זכויות האזרח ודמוקרטיה ושוויון - חלשים גם הם.
|
|
|
|
|
ספרות המדרש מעלה בפנינו מעמדים מאוד מחמיאים במיוחד לצפורה וגם לאביה יתרו. על-פי מדרש מאוחר [ילקוט שמעוני, שמות קס"ח], טרם נישואיו לצפורה, משה הוחזק כאסיר במדיין תקופה ארוכה. "ויהי בהיותו עצור שמה, ותחמול צפורה בת רעואל [בת יתרו, א.ק.] ותכלכלהו לחם ומים". צפורה היא אישה דעתנית, יודעת להשמיע את מה שיש לה, גם להשמיע דברים בסביבה גברית. היא מודעת לכך שהיא בת כהן המדבר ולכוח שיש בידיה, ולכן היא משכנעת את אביה, יתרו, לשחרר את משה מכלאו, כי אין כל סיבה מוצדקת שפליט יישב במאסר ממושך. יתרו מפעיל את סמכותו ומשחרר את משה, ונותן מקלט פוליטי לפליט, הנס ממצרים.
|
|
|
|
|
ישראל היא, כידוע, ארץ אי-האפשרויות הבלתי-מוגבלות. בישראל, למשל, שובתים עכשיו הדיפלומטים. שביתה של דיפלומטים? זה הרי בלתי-אפשרי! דוורים שובתים. פועלי נמל שובתים. אבל דיפלומטים? האנשים הכי ממסדיים והכי שמרניים? האנשים המשרתים את כל ממשלות ישראל, יהיו אשר יהיו? המתרצים כל מעשה-נבלה, יהיה אשר יהיה? ובכן, בישראל זה אפשרי. כל עובדי משרד-החוץ הפסיקו לתפקד. אין דרכונים חדשים לישראלים המאבדים את מסמכיהם במוסקבה. אין עזרה לישראלים הנכלאים בניו-יורק. אין הכנה לביקור של בנימין נתניהו בפריס. במשך שנים סבלו עובדי משרד-החוץ מתנאי-עבודה עלובים. משכורותיהם נמוכות עד כדי גיחוך. אז גם הם שובתים. האם זה מקומם את ראש-הממשלה? האם שר-החוץ נרעש ונרגש? לגמרי לא. בנימין נתניהו לא יוצא מכליו כדי לשים קץ לשביתה, ו אביגדור ליברמן לא עושה דבר כדי להחזיר את עובדיו לעבודה. לשניהם לא איכפת. להפך, הם נראים כמעט מאושרים. מבחינתם, שישבתו לנצח. ובצדק. השבוע התברר לכל כמה שזה טוב.
|
|
|
|
|
העידן הגלובלי מתאפיין בתנועות הגירה המו-ניות שנובעות מפערים ברמת חיים בין מדינות ומאינטרסים מגוונים, ובהם גם שיקולים מדיניים והומאניים. מופעלים לחצים על שערי הכניסה למדינות מפותחות, אשר משתדלות לווסת את הזרם באמצעות חקיקה המבטאת מדיניות הגירה מתוכננת. עניין זה מקבל זווית מיוחדת בישראל, עקב חוק השבות המאפשר כניסה למדינה לכל יהודי וללא-יהודים שקשורים ליהודים בקשרי משפחה.
|
|
|
|
|
זו לא הפעם הראשונה וכנראה לא האחרונה, שנשמעות טענות כי תלונות שמוגשות "בדקה התשעים" מעכבות, אם לא יותר מכך, מינויים לתפקידים בכירים. טענה נוספת באותו הקשר היא שה"זובור הציבורי", שעובר המועמד רגע לפני מינויו, פוגע בשירות הציבורי ובאיכותו, בכך שהוא מונע מרבים וטובים מלהגיש את מועמדותם לתפקידים בכירים. על-פי טענה זו, מי שלבסוף מתמנה לתפקידים אלו הם אנשים שלא מהשורה הראשונה.
|
|
|
|
|
