בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפוליטיקה של ברק כזכר אלפא
|
נקל להבין את התנהלותו הפוליטית הכוחנית והמתפתלת של אהוד ברק במפלגת העבודה ובכלל, בהסתכלות דרך פריזמה של "זכר אלפא" ● הפסד אינו אפשרות מבחינתו ומכאן יקטע כל ראשית התקוממות בראשיתה, ויעשה הכל כדי להישאר במעמדו ולהחזיק בכתר
|
זכר אלפא. אהוד ברק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
למסמכי ויקיליקס הפופולריים שחשפו את רוב מה שפוליטיקאים וראשי מדינות רצו שלא נדע לעולם, השתרבבה בין היתר חוות דעת מקצועית - פרופיל פסיכולוגי שחובר בידי מומחי ה-סי.אי.איי על אישיותו של ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין. פוטין זכה לתואר הבא מעולם הזואולוגיה - זכר אלפא. הכוונה לאריה זכר השולט שלטון אבסולוטי בטריטוריה שכבש לעצמו. הוא מנכס לעצמו בלעדיות על כל הנקבות בלהקה ומכאן, אביהם של כל הצאצאים. כל זכר המעז לקרוא תגר על שלטונו המאיים, ובוודאי מי שפלש לשטחו - שם את נפשו בכפו בעימות עם המלך לחיים או למוות. לזכר אלפא אין ברירה: הישרדותו תלויה בשלטונו. האינסטינקטים אינם מותירים לו ברירה - לכשיודח לבסוף מכיסאו, המוות אורב לו מעבר לפינה. זר שיקרא את ההשוואה בין פוטין לזכר אלפא, יהיה, מן הסתם, משועשע; אולם בחינה מקרוב יותר של התנהגותו כלפי מי שמסומן אצלו כאויב השלטון, מגלה דמיון מפתיע בין מלך החיות לאיש החזק ברוסיה: שניהם כאחד לא מסוגלים לסבול מתנגדים. כך למשל, נעלמו מסביב לעולם, בדרכים שונות ומשונות, עיתונאים ופעילי זכויות אדם שהעזו להרגיז את נשיא רוסיה דאז וראש ממשלתה כיום. יש להניח שהסי.אי.איי הסתמך במידה רבה על כך כשקיטלג את פוטין כאחד מזכרי אלפא. אהוד ברק, יש לומר, איננו פוטין. למזלנו ולמזלו, ישראל איננה רוסיה עדיין, ושר הביטחון לא חשוד בהעלמת מתנגדיו. הוא אפילו שר ביטחון טוב ואיש עתיר יכולת. אולם התנהלותו הפוליטית הכוחנית והפתלתלה שהופגנה ביתר-שאת מאז כבש את ראשות מפלגת העבודה, האמביציה האדירה, דרך מערכת היחסים העכורה והרדפנית שניהל עם עמיתיו להנהגה, שהגיעה לשיאה עם פרישתו הדרמטית לכאורה ממנה והקמת מפלגה עצמאית חדשה תחת שרידיה - מגלות טפח מרכזי באישיותו: הפסד איננו אופציה מבחינתו ומכאן יקטע כל ראשית התקוממות בראשיתה, ויעשה כל שלאל ידו כדי להישאר במעמדו ולהחזיק בכתר. הבעיה בפוליטיקה הישראלית, שזהו תהליך מחזורי שלא מסתיים לעולם; וכך מצא עצמו אהוד ברק במאבק הישרדותי מתמיד. הדנ"א שלו מסמן אותו כזכר אלפא. הוא הזכר האולטימטיבי בטריטוריה. מכאן, קל יותר להבין מה באמת מניע אותו לפעול כפי שהוא פועל ומאין הוא שואב את האנרגיה להמשיך כל העת קדימה, על-אף החתחתים שמזדמנים לו כמעט על כל צעד ושעל. כעת, עם הכניסה המחודשת לקואליציה, ניצבים לפני ברק אתגרים לא פשוטים כלל: אביגדור ליברמן, המנסה לדחוק את בנימין נתניהו ולחבל באלקטורט שלו, עתיד לפגוש בברק בעתיד הלא רחוק בעימות כוחני ביניהם בחצי הגמר על האיש מספר 2 בממשלה. ליברמן שונה מברק כמעט בכל, אולם בדבר אחד הם דומים: שניהם מנהיגים דומיננטיים, זכרי אלפא. את נתניהו הזכרנו כבר?
|
|
הכותב הוא משפטן, בעל השכלה אקדמית במדע המדינה וביחב"ל. בוגר בי"ס לעיתונאות ולתקשורת.
|
|
תאריך:
|
24/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
24/01/2011
|
|
עמית עוז
|
הפוליטיקה של ברק כזכר אלפא
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
25/01/11 00:07
|
|
אני משתתף בפאנל של משיבים על סקרים בנושאים שונים. דעתי אינה חשובה, אבל היא נחשבת. לא סופרים אותי, אבל את דעתי – בהחלט. דעת אינה מעלה ואינה מורידה – לפי דעתי – אבל היא מצטרפת לדעות אחרות, מצטברת, תומכת במגמה או מערערת אותה, מאששת או מפריכה אותה.
|
|
|
בתוך כל המהומה והמבולקה של עזיבת ברק וארבעת הגמדים את מפלגת העבודה, מונה משה כחלון כשר הרווחה, וזו, בעצם, הידיעה המפוספסת של השבוע שעבר.
|
|
|
פעם מצע מפלגת העבודה, למרות גלגוליו השונים, התמקד סביב "ציונות וסוציאליזם". כזו הייתה גם דרכה של תנועת העבודה (להוציא את מפ"ם שדגלה במדינה דו-לאומית ובסטאלין שמש העמים). במהלך השנים, התבררו לפחות שני דברים עיקריים סביב הסוציאליזם: האחד - כי הוא יכול להתגשם אך ורק במשטרים טוטליטריים והשני - שהסוציאליזם עומד בסתירה גמורה לדמוקרטיה וחופש הפרט. לראיה - מדינות הגוש המזרחי, בריה"מ, קוריאה הצפונית וקובה. בשלהי סוף המאה העשרים מרבית המדינות הללו שקראו לעצמן סוציאליסטיות ו/או קומוניסטיות, השתחררו מהסוציאליזם. הן עשו זאת דרך מימוש והגשמה לדמוקרטיה. אירועים בולטים לכך היו התמוטטות בריה"מ ונפילת חומת ברלין. המדינות הדיקטטוריות קובה וקוריאה הצפונית הן למעשה המדינות היחידות שנשארו "סוציאל דמוקרטיות". גם הדוגמאות של מדינות צפון-מערב אירופה, של "סוציאליזם", או סוציאל-דמוקרטיות, הן חיקוי כושל לכלכלה חופשית תוך כדי פגיעות בחופש הפרט והיוזמה הפרטית.
|
|
|
האם גם לכם קרה ששגיאה "התעקשה" ונאחזה בעבודתכם? אודה, שכמה פעמים הקלדתי את כותרת הספר ובכל פעם מצאתי שטעיתי וכתבתי בסופה: "חקר השואה בישראל", וזאת למרות שבמקור כתוב "חקר השואה הישראלי". ואולי, בעצם השגיאה יש מעין התנגשות רעיונית: האומנם יכול וצריך להיות "חקר שואה ישראלי"?! האם יש מקום או צורך להדגיש היכן נערך חקר-שואה מסוים?
|
|
|
גילוי נאות: כנער וכאיש הצנחנים הערצתי את סיירת מטכ"ל. בצופים הדרכתי עם יוני נתניהו, עקבתי אחריו גם בשירותו הצבאי, והתאבלתי כשנהרג באנטבה. כמה מחבריי ב"מכתב הקצינים" ובהקמת "שלום עכשיו" היו בוגרי סיירת מטכ"ל, ואני שומר קשרים עם אבו (אבשלום) וילן, עם עומרי פדן, ועם עומר בר-לב. כאיש שמאל אני מודע להכרח בצה"ל חזק, וסיירת מטכ"ל היא אחד משיאי ההרתעה.
|
|
|
|