הסכמי אולמרט-סאיב עריקאת: האם באמת החמצנו?

מסמכי אל-ג'זירה גורמים למחנה השלום לתלוש את שערותיו: איזו החמצה! במו"מ אולמרט-אבו מאזן, ברגע של חסד, העניק לנו פרטנר פלשתיני מתון שבמתונים וויתורים נדיבים מאין כמותם. והנה, גם את ההזדמנות הזאת אנחנו מחמיצים!

אחרי אסון גדול אוספים את השברים, ואנחנו נחפש בין ההריסות, מה באמת אנחנו מחמיצים.

תושבי ירושלים מחמיצים חיילים פלשתינים במגדל דוד וחיילים סעודים וירדנים בהר הבית ובעיר דוד. המטה הארצי של המשטרה מחמיץ העברה למערב העיר. אצטדיון טדי מחמיץ גבול פלשתיני בבית צפפה השכנה. הר הצופים מחמיץ פינוי נוסף של האוניברסיטה ובית חולים "הדסה".

מחמיצים את "ירושלים בדד יושבת ובליבה חומה" ואת "אין יורד אל ים המלח", כי אם אל בריכות האידוי של סדום - ולא "דרך יריחו", אלא סביב סביב, דרך ערד.

קיבוצי המועצה "מגילות" מחמיצים את אובדן מערות קומראן, חורבן שני של בית הערבה וחורבן ראשון של אלמוג, קליה ומצפה שלם.

מאות אלפי המתפללים במערת המכפלה מחמיצים חזרה "למדרגה השביעית" והפוקדים את קבר רחל מחמיצים פירוש חדש לפסוק השגור כאן - "ושבו בנים לגבולם": גבולם - גבול פלשתין.

קיבוצי עוטף עזה, שרבים מחבריהם שמחו לאידם של מגורשי גוש קטיף, מחמיצים הזדמנות למסור את אדמותיהם החקלאיות לפלשתינים מהרצועה, סיכוי להרגיש קורטוב מן הייסורים שעברו אחיהם ולבקש את סליחתם.

מגורשי עזה שהקימו חמישה יישובים חדשים בחבל לכיש מחמיצים את החוויה של גירוש חוזר, לטובת הרחבת השטח הפלשתיני בהר חברון.

עם ישראל מחמיץ חוויה ישנה, בת 63 שנים: צבאות זרים בארץ ישראל - בבקעת הירדן, בירושלים ובפאתי הערים, שכולן תהיינה על הגבול.

"המרכז הבטוח", שאליו נהגו לברוח ממחוזות הצפון והדרום מחמיץ הזדמנות פטריוטית להצטרף אליהם, לספוג טילים ורקטות מהרי השומרון.

הטסים מן הארץ ואליה מחמיצים הזדמנות לראות את נופי הארץ בדרכם מנמל תעופה חדש בנגב ואליו, תחליף לנת'ל בן-גוריון שנעשה מסוכן.

הערבים ביהודה ושומרון מחמיצים איחוד טראומטי עם מאות אלפי עזתים רעבים שיזרמו דרך הפרוזדור הפלשתיני הריבוני מעזה להר חברון, יציפו את ירושלים הערבית ויתר ערי "הגדה" בעבודה זולה ויחוללו מלחמה פנימית.

גם הנגב מחמיץ - את חצייתו לשנים על-ידי הפרוזדור הזה.

עם ישראל מחמיץ את אובדנה של הציונות, ביחד עם היציאה מציון.

שיעור בבית ספר בירושלים, בירת פלשתין:

המורה: מה היה התפקיד ההיסטורי של כיבוש הגדה המערבית על-ידי הצבא הציוני בשנת 1967?

התלמיד: הצבא הציוני שחרר את העם הפלשתיני מהכיבוש הירדני, שלא היה נותן לריבונות פלשתינית לקום לעולם. שלטונות הכיבוש של היהודים בנו לנו את התשתית הפיסית, ההשכלתית והפוליטית לעצמאות. הם נתנו לנו את האמצעים והטריטוריה לנהל שתי מלחמות-שחרור, שבסופן הוגשם חלום מדינת הפלשתינים. הכיבוש נתן לנו את המדינה.

שיעור כזה כבר לא יהיה. החמצנו אותו.

קרה לכם בוודאי שאחרי חלום בלהות, מאושרים לחזור למציאות, מיששתם את איבריכם, לבדוק אם עדיין הכל במקומו. כך, מי "שהחמיץ" את המתינות והנדיבות הפלשתינית, פרי דמיונם של עיתונאים ופוליטיקאים ישראלים חולמים בהקיץ, אשריו שירושלים כולה, עם הר הבית, עדיין "בידיו", ויש יורד לים המלח ולבקעה המשובצת יישובים יהודים פורחים. אשריו, ש"המדרגה השביעית" היא היסטוריה ולא חלילה מציאות חדשה, ובקבר רחל הבנים לא הפכו את נבואת ירמיהו לבדייה. ואשריו, שהצבא הסעודי עדיין בסעודיה, הירדני - בירדן וגם צבא נאט'ו בארצותיו, לא פה.

ועם ישראל לא החמיץ כלום. להיפך, הוא ניצל מטרגדיה לאומית, מאסון היסטורי.

הוא צריך לברך "הגומל".