הרמטכ"ל, רב-אלוף
בני גנץ מתחיל את שירותו כאשר לפניו דילמה קשה: האם לאור ההתפתחויות החדשות במדינות הגובלות עם ישראל חייבים להגדיל את הסד"כ של צה"ל, או להישאר במגמה הקיימת של תיחכום אמצעים וכוחות והגברת האיכות על חשבון הכמות.
לדילמה זו יש להוסיף את השאלה: האם עלינו להיצמד לתורת הביטחון (שיצר בן-גוריון בשעתו ועדיין שרירה וקיימת) שעיקרה "העברת הלחימה לשטח האוייב", או לפי האמצעים המצויים בידינו כיום, דהיינו- -להשמיד את כוחות האויב בשטחיו לפני שמגיע לגבולותינו.
אין זה סוד שמאז העלה הרמטכ"ל דאז
אהוד ברק את נושא : "צבא קטן, חזק ומתוחכם", אכן קוצצו בעשורים האחרונים סד"כ האוגדות ויחידות המילואים בצורה מאד משמעותית. הדבר התאפשר בעיקר בגלל "הסכמי השלום" עם מצרים וירדן, ומתוך הערכות שאויבינו מבינים שלא יצליחו לכבוש אותנו, ואם הם יפתחו בפעולות איבה זה יהיה בעיקר ע"י טילים וטרור מבית ומחוץ.
הוקמו לפיכך בצה"ל יחידות מיוחדות להתמודד עם מצבים חדשים, נבנו וניקנו כלי נשק מתוחכמים, וההערכות שלנו כיום הינה כזו שעיקר תשומת הלב מופניית כיום להגנת העורף- -דבר המתחייב מהתנאים שנוצרו בשטח מכיוון אירן, סוריה, לבנון ורצועת עזה.
חשיבות הגנת העורף מתבטאת לאחרונה גם בכך, שקצין מוכשר כמתן וילנאי מונה לשר מיוחד לענייני העורף, ובו-זמנית ועדה מיוחדת בכנסת ממליצה על פריסה מהירה ככל האפשר של מערכות ההגנה נגד טילים בעלות של מיליארדי שקלים.
עכשיו שמצטיירת תמונה מאיימת של שינויים בגבולות שסביבנו נשמעים במדינה קולות אשר מציעים להגדיל שוב את הסד"כ כדי "להתמודד עם הבאות"...אבל, אסור לנו להיגרר לתוכניות של כל אותם חסידי מלחמות העבר, לגייס מאות אלפי אנשי מילואים, לעלות על הטנקים והנגמש"ים ולשעוט לעבר האוייב... טקטיקה זו עבר זמנה במדינה בה הפיתוחים הטכנולוגיים בין הטובים בעולם.
כמו-כן, הגדלת הסד"כ בשנים הקרובות תחייב את כלכלת המדינה בהקצאה למטרה זו של כ-10 מיליארד שקל כל שנה ב-3 השנים הבאות, מה שיהווה מעמסה בלתי נסבלת על המשק ,על אזרחי ישראל, ועל הגנת העורף. והשאלה העיקרית היא לשם מה ?
האם נצא לכבוש שטחי אויב שנאלץ לעזבם לאחר גמר הקרבות? האם נקריב מאות מבחורינו בעוד מלחמה שלא תפתור דבר- וזאת כאשר הנשק המצוי כיום בידינו מאפשר בין השאר להשמיד טנקים ממרחק של עשרות קילומטרים, כאשר בידינו האופציה המאפשרת להשמיד את האוייב בשטחיו הוא באמצעים מתוחכמים, ובנשקים בעלי עוצמה.
יזכור הרמטכ"ל החדש ויבינו האחראים על ביטחוננו שאם יבוא יום פקודה - נכה את התוקפן בארצו, בעזרת מוחנו ושיכלנו ולא בדם בנינו.
