אמנות יהודית עכשווית

בעשור האחרון מסתמנת פריחה עצומה באמנות היהודית העכשווית, אליה נחשף הקהל במיוחד בתחום המוזיקה. יוצרים כגון אהוד בנאי, שולי רנד, ארז לב-ארי ורבים אחרים יוצרים מוזיקה המתקשרת עם המקורות. ההוויה הישראלית העכשווית והמקורות היהודיים הם ההשראה ליצירותיהם.

תהליך דומה מתחולל בתחום האמנות הפלסטית. יש להדגיש כי אמנות יהודית עכשווית הינה קודם כל אמנות, המתייחדת בהתמקדותה ב"יהודית העכשווית". כשהתחלתי ליצור בנישה זו, לפני כשתים עשרה שנה, התבטאויות כגון "מה את מתעסקת עם הדברים של הדוסים" היו דבר שכיח.

יש, ראשית חכמה, להבין מהם הרבדים המקופלים מאחורי המושגים אמנות יהודית ו- "עכשווית". לא פשוט להגדיר "אומנת יהודית". חלק מהחוקרים סבורים שלא ניתן להגדיר "אומנות יהודית" כפי שלא ניתן להגדיר "אומנות אנגלית".

אחרים סוברים כי אומנות יהודית היא כל אומנות שנוצרה ע"י יהודי. ההסבר שניתן להגדרה זו הוא שכל יוצר אינו יכול "להתנתק" מהרקע התרבותי שלו ולכן יש השפעות יהודיות שונות ביצירה של אותו אומן.

הגדרה נוספת היא שכל יצירה שהינה בתחום התרבותי יהודי, ללא קשר למוצאו של היוצר, הינה אומנות יהודית. לדידי, השיוך של יצירה לאמנות יהודית הינה כל יצירה המתכתבת עם המקורות והתרבות היהודית, ואשר נוצרה על-ידי אדם הרואה את עצמו כחלק מן המעגל התרבותי היהודי ושואב משם את השראתו ועולם המושגים שלו.

מהי אמנות יהודית עכשווית?

האמנות היהודית לבשה ופשטה צורה למן העת העתיקה ועד לימינו אלה. במשך שנים רבות לא נוצרה בעולם התרבות היהודי אמנות פלסטית בשל האיסור המפורש בעשרת הדברות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" (שמות כ', ג' וכן דברים ה', ז').

ההבנה בעולם העתיק - הפגני, הייתה כי יצירה של פסל או תמונה תמשוך את הלבבות לעבוד אותו. כיום עקב ההתחדשות הפילוסופית ברור כי תמונה ופסל נותרו בגדר מטאפורה בלבד ולא יוכרו כ"אלהים". לכן, בעבר, התרכזו היוצרים בעיקר בעיטור והידור חפצים שימושיים הקשורים לתרבות היהודית (יודאיקה). איננו עובדים היום תמונות ופסלים. לאור כך, ישנה התחדשות עצומה של יצירה אמנותית אמיתית וטהורה בתחום.

הייחוד באמנות היהודית העכשווית הוא מתן פרשנות (או ביקורת) לתרבות והמקורות היהודיים, המושפעת מהתקופה החדשה בה אנו חיים. יוצר החי כיום והרואה את המתרחש בעשורים האחרונים בעולם, והאירועים המשפיעים על העם היהודי, יכול לתת פרשנות אחרת לעומת כל פרשן שהיה חי לפני מאות שנים. יוצר עכשווי אינו מעטר ספרי קודש באורנמנטיקה (סדרה של קישוטים שיוצרים ביחד "משטח" או "רצועה" קישוטית) אסטטית, אלא מנהל דו-שיח עם הטקסט.

בנוסף, ישנם יוצרים עכשוויים מוכשרים מאוד המתעסקים גם במתן פרשנות חדשה גם לחפצים הקשורים לתרבות היהודית. גם הם נכללים באמנות יהודית עכשווית.

חשוב להבהיר לאומרים לי שאני "מתעסקת עם דברים של דוסים במקום ליצור אומנות", כי המקורות והתרבות היהודיים שייכים לכל אחד מאיתנו ואין לאורתודוכסיה כל מונופול עליהם. יתר על כן, לטעמי עלינו להוציא מידי אותו ממסד דתי, שניכס לעצמו את התרבות היהודית ובכך הבריח ציבור גדול מן הנושא, את ההגמוניה על תרבותנו, ולפרסם ולהטמיע את תובנותינו אנו לטקסטים אלה.

תובנות אלה לא זו בלבד שאינן נופלות מן הפרשנות המסורתית, אלא אף עולות עליה במקרים מסוימים. דברים אלו אינם נאמרים בהתנשאות, אלא מתוך הבנה כי יוצר החי בתקופתנו חשוף למימדים נוספים של הטקסטים הקדומים המתייחסים לזמננו אנו.

גלריה תמר מסר בחיפה, הממוקמת בעיר העתיקה מול המפרץ, ידועה היטב בקרב חובבי האמנות והיודאיקה בתפוצות ומוכרת את יצירותיה המרהיבות בארץ וברחבי העולם. עבודותיה המגוונות של תמר - הכוללות: ציורים, ספרים, גלויות, לוחות שנה, ברכות, יודאיקה, עבודות פסיפס ופיסול בחומרים שונים - מאופיינות באיכות יצירה והפקה גבוהים במיוחד.