משאל מתפקדי הליכוד הפך מתרגיל פוליטי למהלך דרמטי של הבאת תנועת הליכוד אל סף הכרעה על עתיד העם היהודי.
מרגע שיצאה תוכנית ההינתקות לאוויר העולם הייתי שותף לפעולות המתנגדים בתוך הליכוד. מרגע שהוחלט על קיום המשאל השתנה אופי הפעילות לבלי הכר - מפעילות בתוך המערכת הפוליטית לפעילות שכנוע של כ-200 אלף מתפקדי הליכוד.
שרון חזר עטור ניצחון מהנשיא בוש, כבש את שריו הבכירים, חיסל את ראשי החמאס, הפעיל את כל כוחו הפוליטי בליכוד, יועציו מן השמאל הפעילו את כל הספינים [הם הרי ספינוזיסטים], התקשורת תמכה בכל כוחה ובכל זאת אנו עומדים על תיקו, תיקו לכאורה.
גבירותיי ורבותי, אנחנו לא נמצאים בתיקו, ניצחנו בהפרש אדיר, בלי קשר לתוצאות המשאל.
מאות בתים פקדנו בירושלים ואני מודיע לכם שרוב מוחלט מבין אלו שיצביעו בעדה יעשו זאת בניגוד לעמדתם ביחס לתוכנית.
טענתי המרכזית היא זו: לו ההצבעה על התוכנית הייתה הצבעה נטו על התוכנית, הצבעה שאיננה מושפעת משיקולים פוליטיים ואישיים כגון; מה יקרה אח"כ לממשלה, מה יהיה עם אריק שרון, איך נפגע באריק שרון, מה יהיה עם הליכוד ועוד, הרי שאחוז ההתנגדות לתוכנית היה עצום.
במשך פעילות חסרת תקדים של עשרות אלפי מתנדבים מחבבי ציון חדרה רוח של חיבת ציון וחיבת מתיישביה הנאמנים אל לב ליבו של כמעט כל ליכודניק. רוח זו הכריעה במשך שבועיים את הרוח הנגדית העצומה שנשבה מהמערכת הפוליטית במלוא העוצמה. רק כאחד מתוך ארבעה עד חמישה מבין אלו שיצביעו בעד יעשו זאת משיקולים הנוגעים לעצם התוכנית.
מסקנה: יתכן וביום ראשון נפסיד במשאל, אך זה יהיה הפסד שינבע מכל דבר אחר מלבד שיקולים לאומיים והדבר הומחש אתמול באופן טרגי בדברי ראש הממשלה שאמר כי אי אפשר להצביע נגד התוכנית ולהיות בעד אריאל שרון ובכך חטא פעמיים; פעם אחת כי הודה שצריך להשפיע על הבוחר באיומים אמוציונליים נמוכים כדי שיצביע בעד התוכנית ובכך הודה למעשה בהפסדו המהותי, פעם שנייה חטא כי שוב פעם התברר שראש הממשלה וסביבתו מתייחסים אל מתפקדי הליכוד כאל אינדיאנים חסרי דעת, ביום א' יש סיכוי טוב שהאינדיאנים יחוו דעה בהירה וצלולה מאין כמותה.
אנקדוטה לסיום:
בשבוע שעבר שוחחתי עם מתפקד ליכוד מתוחכם, סוכן ביטוח כבן 40 שאביו "היה בחטיבה של אריק". טיעוני הענייניים התרסקו על חומה בצורה. לבסוף שאלתי אותו את השאלה הבאה שנוסחה כך: "שנינו אנשים רציונליים המכבדים את עצמם, אז תאמר לי בכנות; אם את אותה התוכנית בדיוק, באותן הנסיבות ללא שינוי, היה מביא ראש ממשלה מטעם השמאל, מה הייתה דעתך ומה הייתה דעתו של אריק?"
האיש חשב רבע דקה, חייך ואמר: "הייתה פה מלחמת אחים, אני הייתי נלחם בה ואריק היה מפקד עליה", אמרתי לא שתשובתו הכנה מעידה כאלף עדים עליו ועל הרציונליות שלו.
עוד באותו יום הודה שהתובנה הכל כך בסיסית הזו זעזעה אותו והוא החליט שהוא יישאר בבית וימנע מהצבעה.
הסיפור הזה היה נחלתנו בקרב הרוב המוחלט של תומכי התוכנית, וזוהי התופעה החשובה ביותר שנתקלו בה אלפי הפעילים שהעידה כי מסע ההסברה האמיתי היה משיג תמיכה חסרת תקדים בקרב המתפקדים במשאל אמיתי.
המסע הזה היה חוויה מתקנת עבורנו ועבור מתפקדי הליכוד, חוויה שהזכירה לרבים מהם את שהיה מובן מאליו ונשחק בידי הנהגה לא אחראית: שיבת ציון היא הרוח המחייה של העם היהודי בדורות האחרונים, הנסיגות מארץ ישראל בשם דיבורים ריקים על שלום וביטחון, מהווים הרס של הרוח הזו, וזוהי הסכנה הביטחונית שכל מערכות הביטחון בשנים האחרונות השליכו מאחורי הגב.
_____________________________________
המאמר נשלח אל המערכת בתאריך 30.4.2004
