לאט-לאט, במינון מבוקר ומדוד בידי מומחים לשטיפת מוח וללוחמה פסיכולוגית, מדליף נתניהו את תוכניתו החדשה, האמורה כביכול להדוף את מתקפת המדינה-הפלשתינית-בגבולות-67' שהערבים מכינים לנו לקראת כינוס עצרת האו"ם בספטמבר.
כביכול, התוכנית עדיין "בהתהוות" ורק חלקים ממנה נחשפים פה ושם. הכוונה האמיתית היא להפריח בלון ניסוי לבדוק את תגובת הציבור, ושתיקה או תגובה חלשה תתפרשנה כאור ירוק. מכאן, ששתיקת-הכבשים הנוכחית, ובנושא הזה שאין חיוני ממנו, עלולה לעלות לנו במולדתנו.
וזו תוכנית העיוועים כפי שהתפרסמה עד כה: להקים מיד מדינה פלשתינית בגבולות זמניים ביחד עם מתן ערבויות מטעם המעצמות, שמיד יתחיל ללא הפסקה המשא-והמתן על הגבולות הסופיים.
"הגבולות הזמניים" האלה יהיו אזורים A ו-B דהיום (המהווים כ-40% משטח יהודה ושומרון) פלוס חלקים מאזור C הנתון לשליטה ישראלית, שמהם תיסוג ישראל חד-צדדית. אומרים, שהכוונה היא ש"המדינה-בעלת-הגבולות-הזמניים" תשתרע על כ-60% משטח יו"ש.
מהי המשמעות של הנסיגה הנוספת הזאת, הפעם מעוד 20% מן השטח הכולל? ממבט קצר במפה ניתן לראות בבירור שהמצב הנוכחי הוא כבר גבולי, כבר חותך בבשר החי. 60 האחוזים של אזור C שבשליטנו אינם כוללים יותר מאשר חלקים ממדבר יהודה, את בקעת הירדן ופרוזדורי גישה ליישובים. מהמפה המינימלית הזאת ניתן לגרוע רק אם מוותרים על חלקים גדולים מבקעת הירדן ומצמצמים את הפרוזדורים המוליכים אל היישובים עד כדי כך, שלא יישארו מהם אלא הכבישים ושוליהם.
ואכן, התוכנית המופקרת הזאת מדברת בפירוש על נסיגת ישראל מבקעת הירדן, תוך השארת כמה בסיסים צבאיים בלבד. וגם החורבן הזה הוא רק הקדמה לחורבן השלם, הלא היא "המדינה-הפלשתינית-בעלת-הגבולות-הסופיים", שהערבים והמעצמות כבר ידאגו לכך, שתהיה פחות או יותר בתחומי הקו הירוק. יתר על כן, הריבונות החדשה, היא גופה, תיתן בידי הפלשתינים את האמצעים להשתלט על יתרת השטח. על כן, "הגבולות הזמניים" אינם אלא תרגיל לעזור לישראלים לעכל את הנסיגה לקו הירוק וניתן לתת לה את הכותרת: אל הקו הירוק - בשני שלבים!
את מסירת השטחים הנוספים ילוו גירושים וחורבן של "יישובים מרוחקים", ולפי גירסה אחרת - הקפאה מוכרזת, רשמית, של הבנייה ביישובים האלה, בעוד אשר ב"גושים" עוד יתירו בנייה כלשהי.
מה שמדהים עוד יותר מן התוכנית גופה, זו השתיקה בליכוד. השר בני בגין נשאל עליה ב"
קול ישראל" והשיב שהוא יודע על התוכנית רק מהתקשורת. אם כן, מדוע הוא ושרים כמו יעלון וארדן, ויו"ר הכנסת, ושורה ארוכה נוספת של שרים וח"כים של הליכוד, כולם בימין וכולם שומעים את ההדלפות יוצאות מלשכת ראש ה
ממשלה ללא ספק כדי למשש את הדופק - מדוע כולם שותקים? הלא עצם שתיקתם מתפרשת כהסכמה! מדוע אינם דורשים כינוס של מוסדות רשמיים - קבינט, שביעייה, ממשלה, מרכז, כדי לקיים דיון ולהגיע להכרעה דמוקרטית, בטרם יחזור על עצמו המחזה של בר-אילן-א', בו ביצע נתניהו שינוי מדיניות מהפכני והרסני - על-ידי נאום אחד!
ואסור לחכות, כי כבר מתאמים עם האמריקנים, היכן ישא נתניהו את נאום-חורבן-ב' שלו: בישיבת הקוורטט? בפני וועידת אייפ'ק בארה"ב?במעמד חגיגי של שני בתי הקונגרס? ואולי תהיה נסיעה מיוחדת לארה"ב, לפרוש את התוכנית בפני הנשיא?
שאלנו על הליכוד, והיכן ישראל-ביתנו? השאלה אינה מופנית דווקא אל שר החוץ ליברמן, שכבר מזמן הוגה תוכנית עם מדינה פלשתינית מובנית בתוכה. יש לברר עם אנשי מפלגתו ובראש וראשונה עם חברי סיעתו בכנסת: האם ידי כולם במעל? אם כן, זו הונאת הבוחרים הגדולה בהיסטוריה, מפני שהמרבית המכרעת של בוחרי המפלגה הזאת חשבו שהם מצביעים ימינה מן הליכוד, ושוב רומו!
והמחנה הלאומי כולו, כל עשרות הארגונים הימניים החוץ-פרלמנטאריים, כיצד נרדמו בשמירה? אם לא עכשיו, אימתי ירימו את הקמפיין האדיר שרק הוא מסוגל לסכל את מזימתו של נתניהו? הלא אחרי הנאום, הם וכל מה שהם מייצגים, פשוט כבר לא יהיו יותר רלוונטים!
בקדנציה הקודמת שלו, לפני שמסר שטחי מולדת במסגרת הסכם וואיי, הוזהר נתניהו שהצעד הזה יעלה לו בשלטונו, וכך הווה. מי יזהיר אותו עכשיו, בטרם פורענות סופנית? אפילו אצל שרון, שנחשב כריזמטי ודומיננטי יותר מנתניהו, היו "מורדים". היכן הם היום? על התוכנית גופה, אין טעם להתווכח הרבה. מי שמוכן למסור שטחי ארץ ישראל לזרים, כבר בכך בלבד מוציא את עצמו אל מחוץ למחנה הלאומי. ובמחנה הלאומי אין מקום אפילו להרהור על הקמת מדינה לעם זר בלב ארצנו. מי שמצדד בכל אלה מקוטלג במערך הפוליטי הישראלי כ"שמאל", ואפילו במיקרוסקופ אי-אפשר להבדיל, מה עוד נותר מן הימין אצל מי שמחלק את הארץ ומוסר את ליבה לאויב, ולצורך זה חונק את ההתיישבות.
גם עם הטענה שנתניהו השמיע בישיבת סיעת הליכוד, שבנייה נוספת ב"גושים",דווקא היא, כמוה כ"הליכה עם הראש בקיר", אין טעם להיכנס לוויכוח. הלא את זאת טוען השמאל זה 44 שנים, למן הרגע הראשון, ונתניהו זכה בשלטון על בסיס מצע הליכוד הסותר את התיזה הזאת, ונימוקיו (המצוינים) הלא הם כתובים בצורה משכנעת מאוד בספרו "מקום תחת השמש", שבעזרתו גרם לנו לחשוב שהוא משלנו!
תשאלו, איך שרד אדם עם תוכנית שמאלנית מובהקת כזאת כל כך הרבה זמן בראש מחנה המכנה עצמו "המחנה הלאומי"? התשובה היא, שכאשר נאם נתניהו את נאום-בר-אילן-א', החברים פשוט לא האמינו לו. אמרו - זה תכסיס, זה מן השפה ולחוץ, הוא חישב מראש, שהערבים לא יסכימו. פעלה כאן "חזקת אמינות השקר", שעל פיה אנשי הימין "האמינו לו" שהוא משקר ואינו מתכוון לקיים אף מילה אחת מנאומו. ה"אמינות" מפוקפקת כזאת נשחקה במשך הזמן על-ידי מעשיו הגלויים והאנשים החלו משתכנעים, שנתניהו דווקא לא שיקר, והאיש אכן מוכן ומזומן להגשים את מצע "מרץ" ולציית לתכתיבי התקשורת השמאלנית העוינת, המפציצה אותו יומם ולילה והוא חסר את הכוח הפנימי לעמוד בלחצים.
לאחרונה חוגגת התקשורת את הסקרים המראים ירידה מתמדת בתמיכת הציבור בנתניהו. את המגמה הזאת זוקפים על חשבון הססנותו של נתניהו לקיים את ההבטחות שנתן בחשאי,שאו-טו-טו הוא יוצא עם תוכנית שמאלנית. אין שחר לניתוח הזה. לא מחוסר שמאלנות סובלת הפופולריות של נתניהו, כי אם להפך! ככל שבמחנה הלאומי גובר החשד שנתניהו לא שיקר בנאום-בר-אילן, והוא באמת מתכוון להקים מדינה פלשתינית, מתפוגגת התמיכה בו מצד בוחרי הימין, וזה הדבר המתבטא בסקרים. ובעוד מצביעי הימין נוטשים את נתניהו, מצביעי שמאל - וגם "מרכז" - אינם מצטרפים אליו מפני שהם אינם מאמינים לו, ואף פעם לא האמינו. וכך הוא "נופל בין שני כסאות".
עוד זאת: שמאלנים יש די והותר, ומי צריך אותו? הם צריכים אותו רק בימין, שם הוא מנטרל ומפורר בשבילם את המחנה היריב. אח"כ יזרקו אותו כמו שמשליכים אתרוג אחרי סוכות.
איך פוליטיקאי כמו נתניהו אינו מבין כל זאת מעצמו? ויועציו, מדוע אינם מסבירים לו?
ועוד הערה לעצם התוכנית: איזה ליקוי מאורות הוא זה, לתת בידי שלטונות רמאללה, הממררים את חיינו בכל פורום בינלאומי, שסוגדים בכיכרותיהם לשהידים, מנחילים בבתי הספר את שנאת ישראל ומלמדים על-פי מפות שישראל נמחקה מהם - סמכויות של מדינה? איך מציידים את מי שהוא היום עדיין אויב עלוב וחלש - בשיניים טורפות וציפורנים דורסות? כבר היום יש לנו נחש ברמאללה, עכשיו נוסיף לו שיני ארס? כשהם יהיו מדינה, האם צה"ל יוכל עוד לתפוס מחבלים בשכם?
אפשר לסכם, שכל מי שמצדד במדינה הפלשתינית, היא תהיה העונש שלו, כי לא רק את קיומה של המדינה היא תסכן, היא תמרר את חייו של כל אחד ואחד מאיתנו.
והיא תהיה גם עונשו של הליכוד, שגורלו יהיה כגורל מפלגת העבודה, ההולכת ומתפוגגת לאחר שיצאה ממנה נשמתה האידיאולוגית. אם תקום מדינה פלשתינית, אף אחד כאן חייו לא יהיו עוד כאשר היו. בהשוואה לגיהינום של השכנות עם פלשתין הריבונית ייראו לנו הימים האלה כגן העדן האבוד. והואיל ומדינה אי-אפשר למחוק, האסון יהיה בלתי הפיך וירעיל את חיי מדינת ישראל לצמיתות.
נותרו עוד ימים, ולכל היותר שבועות, לאלץ את נתניהו להביא את תוכניתו לדיון בטרם תוצג רשמית ולהעמידו בפני הברירה - לבטלה או ללכת. שכן, זה המהלך הדמוקרטי הראוי והתקין: מדינאי שנבחר על בסיס מצע מסוים ומתברר לו שהוא איננו מסוגל לכבדו, למשל משום שלפי דעתו זה יהיה בבחינת "הליכה עם הראש בקיר" - מחזיר את המנדט לבוחר. לא ייתכן, שירשה לעצמו להגשים על דעת עצמו, ובניגוד לרצון בוחריו, את המצע של המפלגה היריבה. חייבים לדרוש מנתניהו : בטל את בר-אילן-ב' או לך הביתה!
ומה טובו אוהליך מצרים, שידעת להתכנס בכיכר השחרור ולומר למנהיג שלא רצית בו: לך!
הלוואי עלינו.
