|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בחמש השנים האחרונות אנחנו פוסעים במדרון חלקלק בנוגע לשוויון אזרחי יהודי-ערבי. מלמדות זאת גם התגובות הרופסות בציבור ל"מכתב הוורוד", מסמך השטנה, אחרי "מכתב הרבנים" שקראו לא להשכיר בתים לערבים, ולפני המסמך ש...
|
|
מכתב ורוד אך שחור לבנות ישראל
|
|
|
|
|
|
|
|
| התבוננתי בדף, וראיתי את המילה "ערבי" מתחלפת ב"יהודי" - התרבות "שלהם" שונה, הם כאילו, היהודים... סליחה, האתיופים... סליחה הקווקזים... סליחה, הערבים... לו היה מסמך כזה מתפרסם בארצות הברית עם המילה "יהודי", היו רועדות אמות הסיפים | |
|
|
|
|
ענבר בני שב מסיור בפולין, וסיפר בעיניים בורקות על החוויה המצמררת שעבר באושוויץ. הוא תיאר בהתרגשות את ערימות השערות, פריטי הלבוש ושאר הממצאים שעשויים להמחיש חלק מהזוועה. הוא סיפר בעיניים דומעות כיצד הם צעדו בגאווה בבירקנאו, דגל ישראל על דש חולצתם, גאים בארצם ובהיותם בנים לעם חופשי בארצו. ענבר סיפר בגאווה שהשואה לימדה אותו על העונש שמזמן שר ההיסטוריה לעם חלש, על המחיר שמשלם מי שנגזר עליו להיות שונה. מסקנתו הייתה - שלילת הגלות. שאלתי אותו אם זה הלקח היחיד, והתגאיתי בתשובתו: עלינו להיות גם צודקים! שהרי לפני נסיעתו ביקשתי ממנו לשאול את מוריו וחבריו אם האנטישמיות פעלה על עמנו כמכת חרב, או שמא גם כהכשת נחש, ששומה עלינו לוודא שהרעל אינו מפעפע בנו...
בתזמון מצמרר נתקלתי בדף ורוד שחולק בבית הספר, מכתב בכותרת "בהתחלה הכל היה ורוד", המזהיר את בנות ישראל שלא "לצאת" עם ערבים [הדף הוורוד מצורף במלואו בתחתית המאמר]. הם חביבים בתחילה, כך כתוב. הבחור שמוזכר, נעים, נדיב בתחילה, אך מתגלה כבלתי נעים בעליל. את מוצאו גילה לחברתו היהודייה רק כשהייתה הרה (ללמדך שמדובר בשקרנים), והיא ויתרה, למען האהבה, על המשפחה, על החברות ועל הבגדים. הסטירה לא איחרה לבוא. הם ידועים ככאלו, הערבים, כמכים את נשותיהם, במיוחד את היהודיות. אלימות במשפחה? לא אצלנו. אחרי שש שנים נשברה ועזבה, ונאלצה לוותר גם על ילדיה. על הכל ויתרה - למעט על האיפור, שהסתיר את סימני החבורות...
הנערה הקוראת את המנשר צריכה ללמוד לקח ולהיזהר "מהם". רויטל - החתומה על המכתב - מתריעה את הקוראת מפני סכנת חיים. שלא ירצחו אותה, הערבים.
התבוננתי בדף, וראיתי את המילה "ערבי" מתחלפת ב"יהודי" - התרבות "שלהם" שונה, הם כאילו, היהודים... סליחה, האתיופים... סליחה הקווקזים... סליחה, הערבים... לו היה מסמך כזה מתפרסם בארצות הברית עם המילה "יהודי", היו רועדות אמות הסיפים. לו היתה מתפרסמת בארץ בדף כזה המילה "קווקזי" או "אתיופי" - האדמה הייתה מזדעזעת. אני מחליף בעיני רוחי את המילים, ומשווה לנגד עיני הפגנות של יהודים לאומיים ושמאלנים שוחרי טוב זועקים נגד הכפשת עדה שלמה.
במקרה שלנו מדובר בעם שאינו רק שכן, אלא חי כאזרח בתוכנו. למרות זאת, מכתב נירנברג זה עובר בשקט. הורים מהנהנים, ואומרים לעצמם שזה בסדר, ש"הם צודקים".
אינני מתיפייף. אינני רוצה שבתי תינשא לזר. לו הייתי נאלץ לעמוד במבחן הזה, הייתי מנסה להניא אותה מהרעיון, ומסביר לה שיש לי יצר חיים, לא רק כיחיד אלא גם כעם. הייתי מצביע על שיעור ההתבוללות העצום בקרב העם היהודי, ומבקש ממנה לחשוב מעבר להיבט האישי הרומנטי. לו היה בן-זוגה ערבי, הייתי מנסה להניא אותה מלהגשים את האהבה - לא משום שהם "מכים" או "בעלי תרבות שונה", אלא בעיקר משום שמדובר בשני עמים המסוכסכים מאה שנה על כברת ארץ קטנה, שייגזר על הזוג הצעיר לשבת על גדר התיל ועל צאצאיהם - לחיות חסרי זהות, או לבחור בזהות של צד אחד, היריבה לזו של הצד האחר. הייתי מסביר לה שהיא הולכת לקראת טרגדיה אישית. זהו טיעון לגיטימי שאיננו גזעני, ודומני שהורי הנער הערבים יסכימו עמו.
לעומת זאת, "המכתב הוורוד" - שראוי היה להיכתב על נייר צהוב - הוא מסמך שטנה. התגובות הרופסות בציבור מלמדות שבכל הנוגע לשוויון אזרחי אנו פוסעים בחמש השנים האחרונות במדרון חלקלק - אחרי מכתב הרבנים שקראו ליהודים לא להשכיר בתים לערבים, ולפני המסמך ש...
|
| תאריך:
|
15/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2011
|
|
גלעד (גילי) חסקין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יוני שדה
|
15/04/11 10:59
|
|
|
|
2
|
|
יעל ק
|
15/04/11 12:10
|
|
|
|
3
|
|
יוסלביץ
|
15/04/11 12:35
|
|
|
|
4
|
|
אבי גיא
|
15/04/11 14:29
|
|
|
|
5
|
|
אלון פלג
|
15/04/11 14:29
|
|
|
|
6
|
|
אידיוט שימושי
|
15/04/11 18:57
|
|
|
|
7
|
|
ע.ג.
|
15/04/11 20:33
|
|
|
|
8
|
|
קורןנאוה טבריה
|
16/04/11 06:36
|
|
|
|
9
|
|
קורןנאוה טבריה
|
16/04/11 06:43
|
|
|
|
10
|
|
פלא יועץ
|
16/04/11 22:12
|
|
|
|
11
|
|
ליאור רזניק
|
17/04/11 11:40
|
|
|
|
12
|
|
יוסי פלס
|
19/04/11 15:15
|
|
|
|
13
|
|
ד"ר ערן גרף
|
20/04/11 13:25
|
|
|
|
|
|
פלא יועץ
|
24/04/11 03:46
|
|
|
|
|
|
גילי חסקין
|
3/05/11 14:26
|
|
|
|
14
|
|
החששן
|
21/04/11 12:08
|
|
היחסים בין יהודים לערבים במדינת-ישראל אינם מוגדרים הגדרה המקובלת על הכל. העובדה שיש נציגות ערבית בגופים ישראלים אינה עושה אותם ישראלים משום שהם עצמם אינם מגדירים את זהותם העיקרית כישראלים. עיתונאי ערבי בעיתון ישראלי יישאר תמיד בהגדרתו עיתונאי ערבי בעיתון ישראלי. לעולם לא עיתונאי ישראלי. כמוהו שופט ערבי בבית משפט ישראלי או חבר-כנסת ערבי בכנסת ישראל. אפילו הגדרתם העצמאית כפלשתינים החיים במדינת-ישראל אינה נכונה, משום שהם היו ויהיו תמיד ערבים נאמנים לאומה הערבית ומעולם לא היו פלשתינים, כי אין ולא היה מעולם עם פלשתיני.
|
|
|
|
|
ייתכן שיובל דיסקין ראש השב"כ היוצא היה מנהל יעיל, סמכותי ופורה, אבל בהגות מדינית הוא לא הצטיין, לפחות לא לפי ההדלפות מ"ויקיליקס" (הארץ, 8.4.11). בין דבריו הוא גרס שהאתגר העיקרי "הניצב לפני ממשלת ישראל הוא איך לחבר את ערביי ישראל למדינה". לדעתו, מדובר במשימה מסובכת, כי היא מחייבת את הערבים-(ה)ישראלים להתגבר על משבר הזהות והנאמנות שלהם, והסתירה, לדבריו, שהוא יוצר.
|
|
|
|
|
גם אם אתם מועסקים כעובדי קבלן בידיכם הכוח להתאגד ולהניף את דגל המרד בעבדות המודרנית. הממשלה ובעלי ההון עושקים את זיעת אפינו, ועלינו להיאבק על החירות המגיעה לכל אחת ואחד מאיתנו. בכל אחת ואחד מכם, עובדי הקבלן, יש את המנהיגות שתניף את דגל המרד.
|
|
|
|
|
תחת הכותרת "כנגד ארבע בנות דיברה תורה" ציינתי עד כה את תמר אשת ער ואת מרים הנביאה. ברשימה זו אחרוג מכוונתי הראשונה להביא רק דמויות מנבכי ההיסטוריה, ואעלה על נס את דמותה של הבת השלישית מתוך הארבע ממציאות חיינו כאן ועכשיו, את דמותה של כבוד שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, שסיימה באלה הימים את כהונתה בבית המשפט העליון.
|
|
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוב נכנס ללחץ. נכון שאין בכך כל חדש, כפי שאין חדש לגבי היכולת הרטורית שלו. ישבו שבעה חכמים וניסו לטכס עצה לגבי חודש ספטמבר הקרב ובא, והגיעו למסקנה שיש חשש אמיתי שישראל תימצא עם המכנסיים למטה. כרגיל במחוזותינו, כשתוכניות עתידיות הן מילות גנאי ממש, מנסה עתה ראש הממשלה לזרוק רימה כפיתיון שמא העולם ייתפס בקרס התרגילים הדיפלומטיים. מר נתניהו, המוכר כאדם המגיב במהירות האור גם כשהאפלה מוחלטת, מתכוון לצאת בתוכנית שעיקרה העברת שטחים ביהודה ובשומרון לפלשתינים. כישראלי גאה ממש, קשה לקבל את התנהגות ראש הממשלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ביבי ראש, ביבי אשם נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר איני בא לטעון כי חליוה אינו צריך להתפטר, צריך גם צריך אחריהם? איתם? לא חשוב
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
