נתגלגל לידי מסמך בשם "קווים להסדר מדיני מוצע עם הרשות הפלשתינית" מאת יהודי בשם יצחק הילמן. הואיל והדברים נמצאים עדיין בשלבי דיון וחשיבה, אני מרשה לעצמי לקרוא לציבור הנאמן ולמנהיגיו לפתוח את הדיון ולא להיחפז באימוץ עמדות מדיניות מסוכנות ומזיקות.
אין ספק שמר הילמן עשה עבודה רצינית והשקיע מחשבה ומאמץ, אך הצעותיו אינן חדשות ובוודאי שאינן חדשניות או מקוריות. כבישים עיליים, מנהרות, גשרים ושאר פעלולים הנדסיים הופיעו כבר בשלבים המוקדמים של תהליך אוסלו וכמדומני שאין צורך לפרט בפני הקוראים מה היו תוצאותיו של תהליך הזוי זה.
שום מפעל הנדסי מפואר לא יפתור את בעיות היסוד של אזורנו ושום טריק טכני לא יוכל לשנות את המציאות בארצנו. רעיון העוועים של חלוקת ארץ ישראל המערבית הוא השורש העמוק של הנצחת הסכסוך ושפיכות הדמים. הנסיונות לצבוע את התבנית הדוגמטית של חלוקת הארץ בצבעים של חדשנות ויצירתיות מעידים על פשיטת רגל ערכית ואמונית, וגם על קבעון חמור מבחינה אינטלקטואלית.
מאידך, צודק מר הילמן אם הוא חש ש"צריך לעשות משהו". השאלה היא אם התאבדות היא הבחירה הנבונה עבור עם עתיק וגאה. אני יודע שהקוראים הנכבדים הם אנשים עסוקים מאד, אך מפאת כובד הסוגיא אני מרשה לעצמי לבקש שתקדישו מעט מזמנכם היקר לעיין בהצעתי המפורטת (חיבור בשם 'שבע'). אכן, ניסיתי לנמק את שיטתי כמיטב יכולתי והדברים ארוכים למדי, אך דומני שחשוב לבחון סוגיות לעומקן לפני שמשרטטים תוכניות לביצוע. עיקר הדברים מוצגים בפרק הראשון - "המדינה השביעית" - וקריאתו תוכל להבהיר כיצד ניתן לדעתי להיחלץ ממלכודת האשליות של תוכניות החלוקה.
אני טוען שאפשר בהחלט לשמור על הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ללא שום ויתור על שום שטח בארץ ישראל המערבית. המפתח לסוגיה אינו מצוי בגדרות ההפרדה, אלא בהפרדה בין הגדרת מדינת הלאום של עם ישראל לבין הבנה מעמיקה של כללי הדמוקרטיה וזכויות האדם. בשיח הצבורי שלנו נפוצות טעויות רבות בהבנת העקרונות היסודיים ביותר ומכאן נובעות סיסמאות שטחיות ושקריות שמפיצים בעלי עניין עויינים.
השינוי הנדרש נמצא במישור החוקתי ולא בחלוקת השטח הגיאוגרפי. אני מציע כבר שנים לאמץ חוקה חדשה שתהפוך את מדינת ישראל ל'דמוקרטיה קהילתית' - סוג של משטר פדרלי התואם את מורשת ישראל וגם את כללי הדמוקרטיה הליברלית. חוקה זו תנטרל לחלוטין את הדיון השגוי בנושא הדמוגרפי, תבטיח את אופיה הלאומי-יהודי של המדינה ותעצים את כל האזרחים ואת כל קהילותיהם. תיאור של המשטר המוצע מופיע בעמ' 72-80 בחיבור הנ"ל, וטיוטא של הצעת החוקה מצורפת כנספח בסוף החיבור (מעמ' 262).
אפשר לראות את טיוטת ההצעה לחוקה גם כאן. תועמלני השמאל מטיחים בפנינו כבר שנים: "אז מה אתם מציעים?", למרות ששאלתם אמורה להיות רטורית, כביכול יש לה רק תשובה ניצחת אחת, יתכן שהגיע הזמן לנסח לה תשובה ברורה, מציאותית וצודקת. החוקה שאני מציע, כמו גם הצעות של טובים וחכמים ממני (כמו המכון לאסטרטגיה ציונית, פרופ' הלל ויס, ר' יונתן האן ועוד) יכולות להוות בסיס לדיון מעמיק בגיבוש תוכנית מדינית אמיתית לעם ישראל בארץ ישראל השלמה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
