|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנדסאי בניין כמומחה בית המשפט
|
הצדק לא נראה - וספק האם הוא נעשה - במצב בו מומחי הצדדים הם מהנדסים או אדריכלים ובית המשפט ממנה כמומחה מטעמו אשר מתפקידו להכריע בין מומחי הצדדים - הנדסאי
|
|
להכיר את מומחיות מומחה בית המשפט [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
בסוגיית ליקויי בנייה לכל צד לדיון יש מומחה מטעמו המבהיר מהבחינה המקצועית את דעתו מנקודת ראותו של מי שמינה אותו. בדרך כלל, הצדדים ממנים מהנדס או אדריכל בעוד שבית המשפט ממנה מומחה, בין בהסכמת הצדדים ובין ללא הסכמתם, שכן אין בית המשפט זקוק להסכמה זו. ישנם שופטים אשר נמנעים מלמנות מומחה מטעם בית המשפט אלא אם הוא מומחה מוסכם. ראה בעניין זה את פסק הדין של השופט המחוזי צבי א' טל [לימים - שופט בית המשפט העליון] בת"א 469/88 זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ [מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" 2001 עמ' 505] - להלן ציטוט דבריו שם: "הצעתי לבאי-כוח הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט במקום המומחים מכל צד. בא-כוח הנתבעת הסכים לכך. אך בא-כוח התובעים לא הסכים לכך. מכיוון שכך לא ראיתי לכפות מינוי מטעם בית המשפט, שכן מומחה כזה לא היה בא במקום המומחים של הצדדים אלא בנוסף להם. עלי איפוא להכריע בין המומחים". ישנה דרך נוספת, והיא, לכפות מומחה על הצדדים ואחר כך "לכפות" על הצדדים להתיישר לפיו או בכל מקרה לתת פסק דין על-פי דברו של המומחה שמונה על-ידי בית המשפט "כזה ראה וקדש" - אולם בדרך זו הצדק לא נעשה. מכיוון שהצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות, ראוי כי כאשר מומחי הצדדים הם מהנדסים או אדריכלים - לא ימונה מומחה מטעם בית המשפט מי שהוא בעל השכלה נחותה מהם, כגון, פקח-בנייה או הנדסאי. יש להבהיר, היקף הלימודים של מהנדס כפול בשנים ויותר מכפול באיכות המקצועית והעיונית מזה של ההנדסאי. זאת ועוד, בתום הלימודים של המהנדס/האדריכל, חובה עליו כדי לקבל רישיון מטעם רשם המהנדסים לעשות התמחות [סטאג'] ולעמוד בבחינות. יש שופטים שלא סופרים אפילו את תקופת הוותק, כניסיון מועיל, של המומחה בטרם קיבל רישיון מרשם המהנדסים. להלן פסק דינו של השופט ע' שרון בת"א 524/82 יוסף סוקולר נ' אורי פלח [לא פורסם, מובא בספר הנ"ל בעמ' 219]: "לעומת חוו"ד זו, העיד מטעם הנתבעים המהנדס יוסף גיא ומוסר חוו"ד [מוצג/6]. לפי חוו"ד זו קיבל בשנת 1970 תואר ראשון באוניברסיטה של ברה"מ ובשנת 1973 תואר של אינג'ינר באוניברסיטה של אודסה. לטענתו יש לו ניסיון מקצועי של כ-15 שנה בארץ ובחו"ל בתחומי הבניה השונים [ייאמר בשלב זה כי ברור שחלק מהשנים הנ"ל איננו מהווה ניסיון כמהנדס, כיוון שרק בשנת 1973, כ-6 שנים לפני מתן עדותו, הוסמך כמהנדס]". לפיכך, מצופה כי כאשר מומחי הצדדים הם מהנדסים או אדריכלים - לא ימונה כמומחה מטעם בית המשפט הנדסאי האמור להכריע ביניהם, לפחות כדי שהצדק ייראה. ויש לכך גם השלכה מקצועית, כפי שיובהר במקרה הבא, בו מונה מטעם בית המשפט הנדסאי בניין כמומחה כדי שיכריע בין מומחי הצדדים. מדובר בת"א 17905/07 גוטמן ואח' נ' פנורמה צפון בע"מ, המתנהל בבית המשפט, שם מונה כמומחה מטעם בית המשפט - הנדסאי בניין. בחקירתו נשאל מהו שטח האוורור הדרוש לחלק מסוים שבדיון אשר לפני כן קבע כי האוורור של אותו חלק הוא תקין, וזו השאלה אשר נשאל: "אני שואלת לגבי שתי הדירות, אני מפנה לחוות דעת ביטון עמוד 15, דלת המחסן, יש בדלת 69 חריצים, בכל שורה 23 חריצים ס"ה 69 חריצים, עובי כל חריץ 0.6 ס"מ אורך כל חריץ 8 ס"מ, ס"ה 380 סמ"ר. האם זה תואם את הדרישות לאוורור חדר שירות, אני חושבת שזה קטן פי 9...." [להבהיר, שטח האוורור הדרוש על-פי התקנות לחדר שירות הוא 0.3 מ"ר שהם 0.3x10000 = 3000 סמ"ר]. תשובת המומחה הייתה: "לא נראה לי סביר שהשטח הוא 3.3 סמ"ר, אם יש צורך אני מוכן לבדוק שוב..."
ועולות השאלות:
- מה משמעות "לא נראה לי" ומה עניין זה למידות של שטח ולהמרת סמ"ר למ"ר - פעולה חשבונית הנלמדת בבית הספר היסודי?
- מדוע צריך למדוד פעמיים פריט של שטח - כמובן, על חשבון הצדדים ששילמו את השכר עבור ההגעה הנוספת לדירה?
ובאותו תיק, אכן היה מומחה בית המשפט בדירה פעם נוספת, מדד באריכות ובדקדקנות, אך לא כלל תוצאות המדידה וחשבון המדידה כפי שהבטיח בחוות דעתו המשלימה בטענה [טענה חדשה] כי לא צריך שם כלל אוורור - טענה לא נכונה, אף אם בית המשפט יקבלה, וטענה שלא נטענה בחוות הדעת העיקרית שכן הוא לא צפה פני עתיד ולא ידע כי יידרש לחשב המרת סמ"ר למ"ר.... |
|
התיק הנדון במעקב, ועם סיומו – בכל מקרה – יובאו פרטים מזהים. למען הגילוי הנאות אציין כי המהנדס יואל בן עזרא [ממשרדי] שימש כמומחה התובעים בתיק זה.
|
|
| תאריך:
|
20/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
20/04/2011
|
|
אברהם בן-עזרא
|
|
הנדסאי בניין כמומחה בית המשפט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אילפא
|
21/04/11 08:31
|
|
|
ארגון החמאס יצא בהצהרה כי הוא נחוש ללכוד את רוצחי ולוכדי פעיל זכויות האדם האיטלקי, וויטוריו אריגוני. אני מתקשה להאמין כי ארגון החמאס הפך לפתע עורו, והפך עצמו לארגון הומני המנסה ללכוד ולאסור את כל עושי המהומות ברצועת-עזה מתוך ניסיון להשליט סדר. ארגון החמאס נותר ארגון החמאס, וכהרגלו ניתן לראות כאן פעולות הנובעות מפחד ומפאניקה של ממש בכדי להשיג מטרות ואינטרסים פנימיים של הארגון.
|
|
|
|
|
בשבוע הבא מייד לאחר שיסתיים חג המצות, יחגגו בבתים רבים בישראל את חגיגות המימונה. אפשר כבר מראש לדמיין את התמונה הבאה: עמיר פרץ, יצחק (בוז'י) הרצוג, שלובי זרועות טועמים מופלטה ומן הסתם גם ילבישו עליהם תרבוש מרוקאי טיפוסי.
|
|
|
|
|
פחד התנים, כלומר הפחד מחיות הבר המייללות הללו, הוא פחד קדמוני קמאי ומובנה, אצל בני הארץ הוותיקים. הייתי אומר שזהו פחד ארצישראלי מאד, כמעט כמו הפחד הטבוע בנו מילדות, מפני הכנופיות הערביות הפורעות. אנשי אבו-האנטש, אבו-ג'ילדה הרשע, ושאר מנהיגי כנופיות נוראיים, שדמיון ומציאות משתלבים בזיכרון מעשיהם.
|
|
|
|
|
תחת כל מיקרופון, מול כל מצלמת טלוויזיה ומעל דפי רוב העיתונים, מאיימים עלינו "השפויים", כי אם לא ימהר ראש הממשלה נתניהו להיכנע ל"חובבי ציון" בעולם ולהכריז על הסתלקותנו מ"השטחים הכבושים", אזי צפוי לנו "ספטמבר השחור" באו"ם.
|
|
|
|
|
עומדים היו אבותינו בשערי מצרים. מאתיים ועשר שנים, או עשר מכות הם חיכו לרגע הזה. כבר בפורים הזכרתי את חובת אישור האומות, בלעדיו לא יתקדם דבר. דם צפרדע כינים ערוב עדיין פרעה לא נסוג. דבר שחין ברד ארבה וחושך מלך מצרים קשה עורף. ואז הגיעה המכה הניצחת, ששברה את כובד ליבו. בכורות עמו, כולם ללא יוצא מן הכלל, בעצם פרעה יוצא מן הכלל-כולם מתים בין לילה. וישלח פרעה את עם ישראל ממצרים. מצרים אלו המיצרים בהם עבדו ישראל, בפרך. שעבוד מצרים היה כה קשה שכמעט ונשכח הקשר עם ה'.
|
|
|
|
|
