האקדמיה והדמוקרטיה שאמורה להתקרב אליה – אם רק נרצה

הקולנוע הישראלי רץ קדימה, אחורה, או דורך במקום – (מחק את המיותר) – באמצעות כספים ציבוריים המוזרמים ממועצת הקולנוע הממומנת בכספי המדינה - דרך הקרנות המעודדות עשיית סרטים על-סמך קריאת תסריטים ובחינת הרקע הקודם של / והקשרים עם – המגישים.

האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה הוקמה לפני קצת למעלה מ-20 שנה על-מנת לקדם את הקולנוע הישראלי בשלל נתיבים ופעילויות, ולהוציא את בחירת הסרטים (המוכנים!) הטובים יותר או פחות מידיהם הבלתי-מיומנות והבלתי שוויוניות של פקידי ממשלה ובעלי תפקידים למיניהם.

עם השנים הגיע מספר חברי האקדמיה שמשלמים דמי חבר שנתיים בסך 250 ש"ח למעל 900. לאחרונה התברר שלאותם מאות חברי עמותת האקדמיה, אין כל מעמד דמוקרטי באקדמיה – ומלבד מילוי ומשלוח טופסי הצבעה על הסרטים אין להם שום השפעה או יכולת של תרומה על דרכה של "האקדמיה" בה הם חברים.

למרבה הפלא, בהנהלה של האקדמיה יושבים כבר שנים לא מעטות אנשים יוצרים (או אחרים שהם פונקציונרים במקומות מסוימים) שבתחושתם הם "עושים טובה" לכלל בכך שהם מקדישים את זמנם וכוח מחשבתם למען הציבור של אנשי הסרטים. לפיכך, אין כל ספק – יש להודות לאותם אנשים מסורים ומשקיענים רחבי-אמביציה – ולהביא בפניהם את העובדה שרבים מחברי האקדמיה היו רוצים להשתתף גם הם (!) בעיצוב דמותה ודרכה של האקדמיה שלהם.

רבים נדהמו והם עדיין נדהמים עד לרגע זה, מן הגילוי שאין לחברי העמותה זכות להשתתף באורח פעיל ב"אסיפה הכללית" שאמורה להתכנס לשמוע דיווח ולקבל החלטות – לפחות פעם בשנה.

עניין זה הובא בהרחבה לידיעתם של יו"ר האקדמיה, מנכ"ל האקדמיה ודרכם – יש לקוות – לשאר חברי ההנהלה "המשרתים בקודש" את הציבור שהוא "אנחנו". הובטח שבישיבת ההנהלה הקרובה תידון הצעתי לבטל, לפסול ולהחליף בתקנון האקדמיה את הסעיף הלא-דמוקרטי שמפלה בין חברים באקדמיה מבחינת יכולת ההשפעה.

לזה, כרגע – אנחנו מחכים.