באמת תהיתי כמה נמוך יירד
ידיעות אחרונות במלחמתו ב
בנימין נתניהו. כמה רחוק יילך העיתון מספר 2 בישראל במאבקו נגד מי שנתמך בידי העיתון מספר 1. הבוקר (ד', 11.5.11) קיבלתי את התשובה: הכי נמוך והכי רחוק.
רוב עמודו הראשון של ידיעות מוקדש למחאתו של יואל שליט בטקס הדלקת המשואות בליל יום העצמאות. נעיר כאן, כי במדינה מתוקנת היה שליט מוצא את עצמו במעצר, כי יש דרכים חוקיות למחות ולהפגין, ויש דרכים שאינן חוקיות - והוא בחר בסוג השני. אבל לא זה העניין.
"איבדנו את האמון בנתניהו" - מכריזה כותרת ענק, המצטטת את דבריו של נועם שליט. כותרת המשנה מסבירה, שאחרי מאבק של חמש שנים - משפחת שליט מאבדת את הנימוס. והקורא התם לומד, שרק בנימין נתניהו אשם בכך שגלעד שליט סובל חמש שנים בשבי החמאס ומשפחתו מתענה חמש שנים בציפייה לשובו.
נזכיר כמה עובדות. ראש הממשלה כאשר נחטף שליט היה יקיר ידיעות אחרונות,
אהוד אולמרט. בכל מעשה פשע, הזמן הקרוב ביותר לביצועו הוא הזמן הטוב ביותר לפיענוחו; כך גם בחטיפתו של שליט. שלוש שנים מתוך אותן חמש היו בכלל באחריותו של אולמרט. הוא גם האחראי לכך שבוזבזה ההזדמנות לדרוש את שחרורו של שליט כחלק מההבנות שהביאו להפסקת מבצע "
עופרת יצוקה".
נתניהו כבר הסכים, על-פי לא מעט פרסומים, לשחרר מאות רוצחים תמורת שליט. הסכמה שלדעתי היא מוטעית ואפילו מופקרת, אבל הוא הסכים. מי שתוקע את העסקה הוא החמאס, שקיבל שתי ידיים ורוצה כעת את שתי הרגליים.
חוץ מזה, כל מומחה לטרור, כל מזרחן, כל פסיכולוג וכל שוטר יגידו לכם, שככל שעושים יותר רעש סביב בני ערובה והדרישה לשחררם - עולה המחיר שיידרש תמורת השחרור. קרוב לוודאי, שהמאבק הציבורי (הלגיטימי!) של משפחת שליט יותר הפריע לשחרורו של גלעד מאשר עזר לו. אבל אנחנו במדינה דמוקרטית, והמשפחה קיבלה אינספור אפשרויות למאבק ומחאה, שספק אם ניתנו אי-פעם בתולדות המדינה.
שלא לדבר על התקשורת, שמדברת כמעט בקול אחד: לשחרר את גלעד בכל מחיר. זו כמובן שטות מוחלטת. ראשית, הדבר רק מעלה עוד יותר את דרישות החמאס. שנית, אין כזה דבר "בכל מחיר". אם החמאס ידרוש את ירושלים תמורת גלעד - ניתן אותה? אם הוא ידרוש לפנות את שדרות - נסכים? אלו כמובן דוגמאות מוקצנות, אבל העיקרון ברור.
כל העובדות הללו אינן מעניינות את
ארנון מוזס ועושי דברו. מאחורי המסווה של דאגה לשלומו של גלעד - שכולנו שותפים לה - מסתתרים שיקולים מסחריים ציניים מאין כמותם. תהיו בטוחים, שאם נתניהו היה מוכן באמת לשלם כל מחיר, היו גאוני ידיעות תוקפים אותו גם על זה. כי לעזאזל ההגינות ולעזאזל העובדות; העיקר האינטרס המסחרי.
