הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   מדיני/פוליטי  צבא וביטחון 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  09-7926310
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
"המדינה מטעה את הציבור"
04/08/2017   |   אלעזר לוין
 
 
 
לזה פייסבוק עדיין טוב
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
מיליון דולר לצלמת
04/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
המלכודת של סאלי ג'ונס
04/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
המעוז האחרון של דאעש
04/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
על הדוקטרינה הגרעינית של ישראל
הכור בדימונה. כונה בראשי הקמתו "מפעל הטקסטיל" [צילום: ערוץ 10]

סוגיית ההרתעה הגרעינית של ישראל נחשבה עד לא מכבר לנושא חשאי האסור לדיון בציבוריות הישראלית ונתון בעמימות המתחייבת מכך. כך קרה שעד היום לא מוצה דיו דיון ענייני ובלתי פוליטי באופציה הגרעינית ומשמעויותיה על ביטחונה וקיומה של מדינת ישראל, אולם העמימות הזו, יחד עם הקונצנזוס הקיים בחברה היהודית בישראל, אינן צריכות לשמש חסם לדיון אינטלקטואלי בכפוף למגבלות הצנזורה

>
>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪

ביבליוגרפיה

1. מלחמה גרעינית ושלום גרעיני, יהושפט הרכבי מערכות, 1968
2. הרתעה גרעינית לישראל, שי פלדמן, הקיבוץ המאוחד, המרכז למחקרים אסטרטגיים אוניברסיטת ת"א, 1984
3. הדילמה הגרעינית של ישראל, יאיר עברון, הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין 1987
4. ישראל והפצצה, אבנר כהן, שוקן 2000
5. הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון: ערפול, תיאוריה ומציאות, 1948 - 1993, אקדמון 1994 מהד' 2006. (כרכים א' ב').
6. ברירת שמשון, סיימור הרש מ. ידיעות אחרונות 1992.

המשמעויות של נשק להשמדה המונית במזרח התיכון

הבה נבחן את הדוקטרינה של השמדה הדדית מובטחת במושגים של המזרח התיכון ובאסימטרייה שבין ישראל לערבים. במרחב הצר בין הירדן לים חיים כששה מיליון יהודים ועוד וכארבעה מיליון ערבים, ולצידם במעגל החיצוני למעלה ממאתיים מיליון ערבים מתוך כמיליארד מוסלמים ברחבי תבל.

עד לאחרונה הצליחה ישראל לשמור על עמימות באחזקת נשק גרעיני, אך כל הסימנים מראים שבקרוב מאוד תהיה גם להם יכולת כזו לאירן, בנוסף לפקיסטן וללוב שהסכימה מרצונה להתפרק ממנה.
בידי הערבים יכולת לעשיית שימוש בטכנולוגיות אחדות של נשק גרעיני ושימוש בחומרים רדיואקטיביים כדי לפגוע בישראל, ויש להבין שככל שרמת הטכנולוגיה המיושמת של הנשק תהיה נמוכה יותר סכנותיה יהיו רבות יותר לטווח הארוך על האדם והסביבה במרחב בו אנו חיים.

הטכנולוגיה הגרעינית שהתפתחה מאז 1945 העמידה בין היתר נשק גרעיני מוגבר קרינה Enhanced Radiation Nuclear Weapon המאופיין בהתמרה חלקית של אנרגיית החום והזיהום הרדיו-אקטיבי של הביקוע הגרעיני בקרינה נויטרונית רבת עוצמה ("פצצת נויטרון").

לדעת מתכנני אותה טכנולוגית נשק השטח לאחר מכה שכזו יהיה "נקי יחסית" מנשורת גרעינית והנזקים מהחום והדף הפיצוץ יהיו נמוכים יותר. טכנולוגיה זו עלולה, אם תירכש בידי העולם המוסלמי, לאפשר למפעיליו להרוג ריכוזים צפופים של ישובים יהודיים בתל אביב, נתניה, באר-שבע, חיפה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בריכוזי ערבים בגליל, בנגב, יהודה, שומרון ועזה.

כך גם ניתן להבין מידיעות שדלפו לתקשורת, בכל הקשור למלחמה אפשרית בין אירן וגרורותיה לישראל, שבמקרה בו ייפגע שטחה באלפי טילים, ולא בהכרח גרעיניים, התוכנית היא לנייד אוכלוסיות שלמות מהאזורים הפגועים אל שטחי יהודה שומרון, בצמוד לאוכלוסיה הערבית כדי לנסות ולהימנע מהתקפה ערבית או אירנית על שטחים צפופים בהם מתרכזת אוכלוסיה רוב יהודית.

צריך לקחת בחשבון מחשבה צבאית איסלאמית שבה נקודת הכדאיות בהחלטה על הפעלת נשק גרעיני נגד ישראל (Break Even Point) תהיה Min Max בהשמדה של רוב היהודים מול מינימום פגיעה בערבים במרחב הפגיעה של הנשק הגרעיני, כל זאת מתוך הנחה שפגיעה זו תהיה שווה את חיסולה של הישות היהודית במרחבי המזרח התיכון הקרוי בפיהם דאר-אל-איסלאם – "שטח מחייה מקודש" של דת האיסלאם.

נצא מהנחה שטכנולוגיה של פצצת הנויטרון עדיין לא מצויה בידיהם ואם יופעל, חלילה, נשק גרעיני נגד ישראל הוא יהיה מסוג של פצצה גרעינית מסוג אורניום או פלוטוניום, שסכנותיו חמורות לא פחות לתוקף ולנתקף גם יחד. יש לשאול: האם יכולה ישראל לשרוד לאחר התקפה כזו. מה יש לעשות כדי למנוע התקפה כזו ומה לעשות כשהיא מתרחשת? כבר נכתב על "ברירת שמשון"6, אבל לא ירדו למשמעויותיה על קיום הבית השלישי והאזור בכללותו.

מבוא לאופציה הגרעינית של ישראל

סוגיית ההרתעה הגרעינית של ישראל נחשבה עד לא מכבר לנושא חשאי האסור לדיון בציבוריות הישראלית. כך קרה שעד היום לא מוצה דיו דיון ענייני ובלתי פוליטי באופציה הגרעינית ומשמעויותיה על ביטחונה וקיומה של מדינת ישראל. עד היום נושאי הביטחון בכלל והגרעין בפרט נחשבים לנחלתם הבלעדית של אנשי אקדמיה, "יודעי דבר ומומחים". חרף הגילויים הרבים בתקשורת העולמית עדיין רב הנסתר על הגלוי בין אמירות אהרון קציר ועד למידע שנחשף לכאורה ע"י המרגל מרדכי וענונו, וטוב נוהגת מערכת הביטחון המותירה את נושא הגרעין בעמימות הנהוגה בה מראשית פרויקט דימונה.

אולם העמימות הזו, יחד עם הקונצנזוס הקיים בחברה היהודית בישראל בדבר הצורך בקיום האופציה הגרעינית, אינן צריכות לשמש חסם לדיון אינטלקטואלי בכפוף למגבלות הצנזורה, שכן ויכוח ציבורי ואקדמי ענייני עשוי להפרות את המחשבה האסטרטגית והמדינית ולקדם את יכולותיה בהגנה על מדינת ישראל.

לפני 9 שנים התפרסם באתר News1 מאמר מאת הד"ר אורי מילשטיין "ישראל כמעצמה גרעינית במלחמת העצמאות", ותגובותיי למאמר זה מסוכמות כאן בהרחבה המתחייבת מהזמן ומאירועים שהתחוללו בתקופה זו במזרח התיכון, אליהם התייחסתי במאמר שכותרתו: ישראל בעידן המהפכה במזה"ת – הדילמה האסטרטגית של ישראל במשוואה של נשק גרעיני וכוח קונבנציונלי.

מושגי יסוד

כדי להבין את משמעויותיה של הדוקטרינה הגרעינית של ישראל יש צורך להכיר מספר מושגי יסוד במלחמה הגרעינית בכלל וביחסי הכוחות בין ישראל לערבים בפרט1.

אין זה סוד שבינינו לבין אויבנו קיימת אסימטרייה בסיסית בשטח, בכוח האדם, בתרבות הארגונית והפוליטית, במשאבים הבסיסיים, וכמובן ביחסי הכוחות הצבאיים הישירים שבין ישראל לערבים. בן-גוריון הבין נושאי מפתח אלה כבר בשלבים הראשונים של הקמת המדינה5, ולפיכך פעל בנחישות לנצל את יתרונה היחסי של הטכנולוגיה והאינטלקט היהודי, ולנצלם כדי ליצור הרתעה אולטימטיבית ויכולת עמידה של הבית השלישי במצבים שבהם יתקשה להתמודד מול מתקפה הרסנית של קואליציה ערבית ומוסלמית, ובמגמה למנוע שואה נוספת לזו שהתרחשה ערב הקמת המדינה.

כך הקימה ישראל בעזרת הגניוס היהודי ובסיוע מסיבי של טכנולוגיות זרות, את האופציה הגרעינית המיוחסת לה מפרסומים זרים. (בעיקר של צרפת בת בריתנו נגד הערבים באותם ימים ואף משל בריטניה5)

במקביל התפתחו בתקופת המלחמה הקרה, הנחות יסוד מדיניות ודוקטרינות צבאיות לצורך יישומה של אסטרטגית מאזן האימה הגרעיני, ושל יכולת ההשמדה ההדדית המובטחת לשני הצדדים במקרה שמי מהם יהיה ראשון להנחית מכה גרעינית על יריבו.

אסטרטגיה זו הייתה מוסכמת על שני הצדדים היריבים בתקופת המלחמה הקרה שבין המערב לגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה, מתוך הכרה והבנה של המשמעויות הקטסטרופליות שיש לנשק הגרעיני על קיום האנושות. לפני שני הצדדים עמדה ההדגמה המצמררת של הנשק אטומי שהופעל בקנה מידה קטן יחסית על יפאן בשלהי מלה"ע השנייה ושהסתכם בהשמדת הערים הירושימה ונגסקי ובהרג של מאות אלפי בני אדם בלחיצת כפתור.

המתכננים האסטרטגיים של אותה תקופה ניסו להבין, אף כי לא תפסו בתחילת הדרך את המשמעויות המחרידות של העוצמה שניתנה בידיהם, ואף לא את המגבלות הפוליטיות הנדרשות לריסון עוצמה זו. המומחים במטות הכלליים של הצבאות הקונבנציונאליים ניסו לנחש ולא בהצלחה רבה, כיצד יש לפעול כאשר סיכון הופך לאיום גרעיני מוחשי כפי שקרה בשלהי 1962 בעת משבר הטילים בקובה, כאשר צריך היה לקחת בחשבון מצב בו צד במלחמה לא יעמוד בפיתוי ויחליט להנחית על הצד שמנגד מכה גרעינית ראשונה, בין אם טקטית "מקומית" ובין אם אסטרטגית ובין יבשתית.

שיטות ההתגוננות האזרחית מפני מכה גרעינית בתקופת המלחמה הקרה, כפי שהוסברה לציבור הרחב באמצעי התקשורת באירופה וארה"ב, הייתה חובבנית אם לא לומר פאטתית, ואירועי התקופה האחרונה בצ'רנוביל ופוקושימה מוכיחים כי כמעט ואין לציבור הרחב יכולת התגוננות כנגד מכה גרעינית ונשורת רדיואקטיבית.

אסונות טבע כמו הוריקן קתרינה ב-2005 והצונאמי ביפאן 2011 מחזקים את ההנחה, שבמקרים של אסונות רחבי היקף לכל בממשלות בתבל אין מענה ויכולת סיוע מיידיים לאוכלוסיה האזרחית שבאחריותם.

האסטרטגיה הגרעינית התרכזה לפיכך בתכנון ובפיתוח של מהלכים צבאיים ובכוח הרס הדרוש להם מצד אחד, ומצד שני במעט מאוד מאמץ ומשאבים לצרכיי המיגון והסיוע לאוכלוסיה האזרחית במקרה של פגיעה בה. דנו מה צריכה להיות תגובתו של הצד הסופג, כדי שיוכל יכולת להנחית "מכה שנייה" על האויב, בעיקר כיצד להבטיח בניית כוח צבאי וגרעיני שיוכל להרתיע את התוקפן הפוטנציאלי ממכה ראשונה, כך שלא ישתלם לו להנחית אותה במונחים של רווח והפסד של מטרות צבאיות (מטרות כוח) ומטרות אזרחיות (מטרות ערך).

השמדה הדדית מובטחת: MAD - Mutual Assured Destruction הייתה הדוקטרינה שפותחה ואשר שמשה גורם מייצב ומרתיע של המעצמות הגדולות בזמן המלחמה הקרה. שתי המעצמות הגדולות בנו את כוחן כך שתעמוד (להשערתן) היכולת לספוג את המכה הראשונה, ובמקביל לשמר בידיהן כוח שיורי למכה שנייה, שיאפשר יכולת להשמיד את התוקף במקרה ויעז להפעיל את המכה הראשונה.

בבסיס התפיסה הזו עמדה הנחת יסודית נוספת, ששני הצדדים לא רק ירתיעו זה את זה, אלא בעת חירום אמיתית הם גם יפעילו את נשק האימתני ללא היסוס. חשוב גם לציין שנוצרה מערכת הסכמים והבנות שבין הגושים הגדולים באותה תקופה, שאין לתקוף "מטרות ערך" (אוכלוסיה ערים, מתקנים ותעשיה) ויש להפעיל כוח גרעיני רק מול מטרות צבאיות או גרעיניות ("מטרות כוח").

שני הצדדים במלחמה הקרה גם הסכימו על צעדים שיפחיתו סכנה של ירי נגדי של נשק גרעיני באמצעות אמצעי תקשורת בין מדינות ומנהיגים וכן באמצעות מערכות שליטה ובקרה אלקטרוניות לזיהוי וגילוי של ירי טילים בליסטיים מעל האטמוספרה של כדור הארץ.

כך הגיעו המעצמות להסכמי פירוק נשק גרעיני ופיקוח הדדי באמצעות לווינים ומערכות בקרה מתקדמות על פרוק של אתרי טילים ומתקני שיגור למיניהם בשטחיהם. הסכמים אלה עמדו במבחן כל תקופת המלחמה הקרה עד להתפרקותו הגוש הסובייטי בראשית שנות התשעים. אלה שהתנבאו על "קץ ההיסטוריה" לא חזו את משמעויות עליית האיסלאם הקיצוני והג'יהאד העולמי לאחר נסיגת ברית המועצות מאפגניסטן.

הייתה זו שאלה של זמן עד שהמועדון הגרעיני של המדינות המתפתחות, סין, הודו, פקיסטן וצפון קוריאה יפתח מערכות של נשק גרעיני ואמצעי שיגור שיזלגו למדינות המזרח התיכון וישנו את המשוואה האסטרטגית שבה מדינת ישראל החזיקה לפי הפרסומים הזרים במונופול על אופציה גרעינית.

מצבה המדיני של ישראל על-רקע מדיניות ממשל אובמה

בין החלופות של שמירת העמימות נוסח "הפצצה במרתף" או הכרזה גלויה על נשק גרעיני – מנהלת ישראל מדיניות של עמימות גלויה למחצה, כפי שתוארה על-ידי אבנר כהן בספרו ישראל והפצצה4, וכל עוד נשמרים יתרונותיה של מדיניות זו, לא תחריד ישראל את הזאבים ממאורתם.

חילופי השלטון בארה"ב והצהרותיה של יועצת הנשיא בנושאי הגרעין מחייבים את ישראל להיערך לתוצאות של השינויים במדיניות ממשל אובמה בסוגיות היסוד של מדינת ישראל, ובכללן הפעלה לראשונה מאז שנות השישים של לחץ מדיני אמריקני על ישראל בשאלת הפיקוח על מתקניה הגרעיניים, ובמיוחד מתוצאות החלטה שהתקבלה ב-2010 בוועדת האו"מ לפיקוח על הנשק הגרעיני, שקבעה דיון נוסף בנושא זה ב-2012.

חריגה חמורה זו של נשיא ארה"ב מהמדיניות המסורתית של קודמיו ביחס לאופציה הגרעינית הישראלית, יחד עם השינויים הדרמטיים המתחוללים במזה"ת, ובמיוחד כינוס עצרת האו"ם בספטמבר 2011 למטרת "הכרזה על מדינה פלשתינית" בגבולות 1967, דוחקים את ישראל לסיכונים חמורים בכל הקשור ליכולתה להגן על עצמה הן במימד הקונבנציונאלי והטריטוריאלי של הסכסוך, והן בשאלת האופציה הגרעינית שלה.

סיכום

השימוש באופציה הגרעינית במשולב עם הכוח הקונבנציונאלי מחייב פיתוח של תורת לחימה שתאפשר לכוח שרידות ומיגון כנגד האפקטים של הפיצוץ הגרעיני, הצטיידות וייצור של מיגון אישי, צוותי, וכן של פלטפורמות ומתקנים צבאיים ואזרחיים שיפשרו את תפקוד המדינה המחזיקה באופציה שכזו. צבא ארה"ב בראשית המלחמה הקרה אימן את כוחות השדה שלו בתנועה אל תוך שדה קרב מוכה בנשק גרעיני ונשורת רדיואקטיבית ללא אמצעי הגנה כלשהם להוציא משקפי מגן, וכן בהפעלתו של נשק טרמו-גרעיני באטולים של האוקיינוס השקט, בסביבה בה נבחנו ההשפעות של הפיצוץ המימני על מערך של ספינות קרב שהוקרבו למטרה זו.

העמימות בנושאי הגרעין בישראל איננה מאפשרת כמובן דיון בתחומים האופרטיביים של אופציה כזו אם אכן מצויה בידיה של מדינת ישראל, והאפשרויות של השימוש בו, כולל באסטרטגיה רבתי של הרתעה גרעינית מחייבת עוצמה קונבנציונאלית שתעמוד לרשותה של מדינת ישראל כדי שהמשוואה של השמדה הדדית מובטחת MAD Mutual Assured Destruction תהפוך ללא יותר מאשר משוואה של הרתעה הדדית מובטחת Mutual Assured Deterrence MADt שבה כוחה הקונבנציונאלי של מדינת ישראל, המתבסס על זרוע היבשה שלה כמרכז הכובד של הכוח הצבאי, ירתיע יכריע ויבטיח את קיומה של ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית בנסיבות של אזור בו לגורמים נוספים תהיה אופציה שכזו.

עקרונות יסוד של הדוקטרינה הגרעינית

מתוך כל ההתייחסויות האקדמיות שפורסמו בארץ, לישראל לו גם רצתה, אינה יכולה לעשות הבחנה בין מטרות כוח צבא למטרות ערך אזרחיות בשל שטחה הזעיר ובשל האסימטריה הקיימת ביחסי הכוחות שבינה לבין אויביה. מסיבה זו ישראל איננה רשאית לספוג מכה כל שהיא בנשק להשמדה המונית הכולל פגיעה בחומרי לחימה כימיים, ביולוגיים ונשק גרעיני. לכן, במקרה של פגיעה שכזו בשטחה חייבת ישראל להגיב במכה שנייה נגד חלקים מוגדרים של העולם הערבי-מוסלמי, באופן שעוצמתה של מכה זו תפגע בפוטנציאל הצבאי של אויבותיה, וביחס הפוך לאסימטריה ביחסי הכוחות בין ישראל לערבים.

כלומר, אם העוצמה הצבאית של העולם הערבי מרוכזת היום בידי 10 מתוך 20 המדינות הערביות - 10 מדינות אלה יושמדו במכה השנייה תוך התמקדות במטרות כוח צבאיות אך גם בפגיעה ממוקדת בשטחי המחייה של האליטות האינטלקטואליות של אותן מדינות.

בתוך אלה עוצמת הפגיעה במטרות האויב צריכה להיות שקולה בהיקפה למידת הפגיעה במדינת ישראל על-פי סולם מודרג ומחושב של עוצמות תגמול, שכן יש לנשק לא-קונבנציונאלי השלכות חמורות על איכות הסביבה והבריאות של האוכלוסיה, במיוחד למשמעויות הפעלתו על שטחה הצר של מדינה ישראל, הצפיפות הגבוהה של אוכלוסייתה, משטר הרוחות והתנאים האטמוספריים המשפיעים על הנשורת הרדיואקטיבית, וזרימת חומרי לחימה כימיים וביולוגיים אל מקורות מים, שדות ומגורי אדם.

נניח שהאירנים, הסורים ובני בריתם יחליטו "להגביל" את המכה הגרעינית ו/או הקונבנציונאלית שלהם, ולמקד אותה במטרות כוח של ישראל, לדוגמה: לפגוע במכה הראשונה בבסיסי חיל האוויר והים ובמחסני החירום של כוחות היבשה, במערכות התקשורת, הבקרה והשליטה ובמרכזי הגיוס, הפיקודים הצבאיים והמטרות האסטרטגיות האחרות שלה - יש להדגיש שבמושגים של ישראל משמעות פגיעה שכזו במטרות הכוח, מעבר לפגיעה החמורה שתגרם לאוכלוסיה האזרחית, משמעות הדבר שלילת היכולת הקונבנציונאלית הבסיסית להגן על קיומה של המדינה, ועל כן השימוש באופציה הגרעינית יתחייב ויהפוך לממשי בסולם מודרג של עוצמות מכה שנייה ככל שהנזק יהיה חמור יותר למטרות הכוח של המדינה. לכן אין משמעות למושגים "כוח מול ערך" והגבלת מכת הנגד אם הערבים יגבילו את התקפותיהם למטרות צבאיות.

כל תושב ישראלי, בנוסף לקרבתו אל אזורי התקיפה הגרעינית או הקונבנציונאלית של האויב, בנוסף להיותו אזרח המוגן על-פי החוק הבינלאומי הנו חלק מהפוטנציאל של הכוח הלוחם האמור להיקרא אל שדות הקרב. לסיכום, שטחה הצר של מדינת ישראל והטווחים הקצרים בין המתקנים הצבאיים והאסטרטגיים לשטחי האוכלוסין האזרחיים הופכים את ההבחנה בין מטרות כוח למטרות ערך לחסרי חשיבות במונחים של קרינה, נשורת, חום וגלי הדף העלולים להרוס חלקים גדולים של השטח המיושב בישראל.

לפיכך מחייבת תורת הביטחון הגרעינית של ישראל, תגובה שנייה מוחצת גם במקרים שבהם יעזו האירנים ובני בריתם הערבים לתקוף "רק" מטרות כוח צבאיות, בהן השמדה בנשק גרעיני של גייסות או אוגדות שריון ישראלית במהלכים של קרבות שיתרחשו בשטחים פתוחים בירדן, סוריה או סיני (נושא אליו התייחס בספרו יאיר עברון 3).

המשמעות תהיה, שאם תותקף ישראל בנשק גרעיני כלשהו, ובכל נסיבות שהן – לא יהיה לישראל מנוס אלא להפעיל במשולב נשק קונבנציונאלי וגרעיני נגד העוצמה הצבאית הכוללת של מדינות ערב (לפחות אלה שבהן מרוכזת עיקר העוצמה המאיימת עליה בהשמדה קונבנציונאלית).

במקרה מיוחד זה של ישראל, ההשמדה ההדדית המובטחת איננה יכולה לעשות אבחנה מי מהמדינות "אשמה" ישירות בירי הגורם לנשורת רדיואקטיבית ומי מהן לא. הסיבה לכך איננה נקמה, אלא הרציונל השרידותי הקר: אם רק המדינה התוקפת (אירן לדוגמא) תושמד במכה השנייה על-ידי ישראל, הרי שבידי שאר מדינות ערב יוותר כוח שיורי רב להמשך המלחמה - ולו אף קונבנציונלית מוגבלת, כדי לקצור את פירות המכה הראשונה ולהשמיד את מדינת ישראל.

זוהי המשמעות הגלומה בדוקטרינה הגרעינית של ישראל. כל מדינה ערבית במזה"ת ערבה לא רק לקיומה ושרידותה היא, אלא של כל שאר המדינות הערביות שהן בנות בריתה המוצהרות בכוח או בפועל.

יתרונותיה, כמו סכנותיה של דוקטרינה זו לישראל ברורים: לא רק התוקפן הישיר יושמד, אלא כל חבריו התוקפנים בלא הבדל. המשמעות היא: כל מדינות המזה"ת יתקיימו או שכולן יושמדו. לא יהיה מצב בו ישראל תושמד והערבים יירשו אותה לאחר שואה שנייה. לא רק שתפיסה זו חייבת להיות בבסיס ה-MAD של המזרח התיכון, היא גם חייבת להיות מובהרת לצד השני.

חייבת להיות נכונות מוצהרת (ולפחות מוגבלת במסגרת מדיניות העמימות הקיימת) להשתמש בנשק זה כדי להרתיע מפני התקפת חיסול נגד מדינת ישראל, ולהבהיר נקודה זו באופן חד-משמעי לערבים, לטורקים ולאירנים. בלא נחישות ובלא העברת מסר זה לאויב הפוטנציאלי עלול המאמץ האדיר והיקר של ישראל בתשתית האופציה הגרעינית, באמצעי השיגור, ובתורת ההפעלה של הנשק הזה, לרדת לטמיון.

הרתעה גרעינית אפקטיבית מחייבת יצירת מאזן אימה במזרח התיכון שיאפשר "קיום בצוותא" של מדינות עוינות, עד לשלב שבו תיווצר במזרח התיכון הרמוניה מדינית ויציבות שלטונית. ישראל חייבת להעמיד את הערבים על קרני הדילמה, בדבר תגובותיה האפשריות, במצב בו נשק כימי וביולוגי או מזהמים רדיואקטיביים ללא פיצוץ גרעיני יופעלו נגדה.

טוב שאלה ייקחו בחשבון שסף של 400 הרוגים הביאו את צה"ל לריסוק כמעט שלם של הרשות הפלשתינית בשנת 2002, והרבה פחות מזה למלחמה לבנון השנייה. מצב עניינים עגום זה מסביר שקיום מדינת ישראל על בסיס זה של תורת הביטחון הגרעינית מחייב מנהיגות ברמה שמעבר למקובל, ובעלת יכולת אבחנה וכושר לזיהוי גמיש של מצבים משתנים בשדה הקרב הקיברנטי והתקשורתי של המאה העשרים ואחת באתגרים המציבים רמת סיכון שאין למעלה ממנה לקיום מדינת ישראל ושלום האזור.

פרופ' שי פלדמן מראשוני הכותבים על נושא הגרעין בישראל (ראש המרכז למחקרים אסטרטגיים באונ' ת"א) מציין בספרו הרתעה גרעינית לישראל2, שקיימת אסימטריה הפועלת דווקא לטובתה של ישראל בהקשר זה: יכולתה להשמיד במכה השנייה את האליטות השלטוניות והאינטלקטואליות של המעמד הבינוני והעליון המתרכזות בשל האופי הצחיח של המזה"ת בשטח קטן יחסית סביב עמקי הנהרות והדלתאות הפוריות של המזרח התיכון, ומסיבה זו הן קלות לפגיעה בנשק גרעיני ללא צורך להשמיד את יתר האוכלוסיות, ובאופן "שיחזיר את אותן מדינות למצב טכנולוגי ותרבותי של תקופת האבן".

יש בידי ישראל, לפי השערות חוקרים ופרסומים זרים, מאות מערכות נפץ גרעיניות באמצעי שיגור מגוונים, החל ממזוודות נשיאה וכלה בטילי שיוט מצוללות וטילים בליסטיים ארוכי טווח. לעומת זאת, במדינת ישראל מתקיימים יחסי אוכלוסיה בשיעור של 4 ל-6 בין ערבים ליהודים בשטח של 25000 קמ"ר, ולדעת שי פלדמן מי שירצה לחסל במכה גרעינית אחת ויחידה את אמצעי השיגור של ישראל כדי למנוע ממנה כושר למכה שנייה (מתקנים הנחשבים כבעלי כושר הקשחה, הסתרה ושיגור בלתי פגיעים ביבשה באוויר ובים), יהיה חייב לכסות כל קמ"ר בכמות דמיונית של מגטונים שתשמיד גם את התוקף לא רק במרחבי המזה"ת אלא גם באירופה ובאסיה, בלא שיפיק כל תועלת מהתקפה שכזו.

כאמור ישראל תוכל להרתיע משימוש בנשק גרעיני נגדה רק אם תהיה נכונה להפעיל מכה שנייה נגד מרכזי השלטון הערביים באופן שעלול החזיר את המזרח התיכון לתקופת האבן אם לא למטה מזה. הנחה זו חייבת להיות בבסיס ההרתעה הגרעינית של ישראל כדי לסכל את הכוונות להשמדתה של המדינה היהודית בין אם בכוח קונבנציונאלי ובין אם גרעיני.

סיכוני הטכנולוגיה הערבית קשורים לאופי המתקן הגרעיני המפותח על ידיהם והעלול להיות מופעל נגד ישראל. ארה"ב הפעילה על הירושימה ונגסקי באוגוסט 1945 שתי פצצות גרעין - בטכנולוגיות אורניום ופלוטוניום, כאשר הבטיחה שהפיצוץ יהיה בגובה רב יחסית מעל הערים, במגמה למנוע זיהום של הקרקע לדורות רבים. פיצוץ של מתקן גרעיני פרימיטיבי על-הקרקע, כגון באמצעות "מזוודת" פלוטוניום, או פצצה המיוזמת בנגיעה בקרקע, תגרום לנזק בלתי הפיך לקרקע, מי התהום והסביבה לאלפי שנים. גם פיזור של חומר רדיואקטיבי מזהם על הקרקע או במקורות מים עלול לגרום לנזק דומה.

באשר לשאלה של הפעלת נשק גרעיני אמריקני במזה"ת במקרה של עימות, צריך להיות ספק אם בנסיבות אפוקליפטיות כאלה ארה"ב תפעיל את המטריה הגרעינית נגד כל או אף חלק ממדינות ערב כפי שמחייבת הדוקטרינה הישראלית של הרתעה-הכרעה אולטימטיביים, כגון באיום גרעיני ישיר על-ידי אירן.

לנחישות הפעלת הדוקטרינה הזו על-ידי המנהיגות הפוליטית של ישראל במצבי חירום חשיבות מכרעת בהרתעה מפני המלחמה, ונושא זה מחייב רמת מודיעין עילאית, טכנולוגיות ניטור שליטה ובקרה לזיהוי איומי שיגור גרעיניים, ויכולת אינטלקטואלית להפעיל שיקול דעת מדיני וצבאי על-פי ניתוח מצבי החירום וקביעת החלטות הפעלה גורליות של נשק יום הדין.

ישראל חייבת לדחות ככל האפשר את הצטיידות הערבים בנשק גרעיני בכל דרך, כולל הפעלת כוח קונבנציונלי לפי דוקטרינת בגין 1981 ואולמרט 2007 נגד המתקנים הצפון קוריאניים של סוריה בדיר א-זור.

תאריך:  31/05/2011   |   עודכן:  31/05/2011
יוסי בלום הלוי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 21לקבלת רשימות יוסי בלום הלוי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על הדוקטרינה הגרעינית של ישראל
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אלישמע
31/05/11 09:44
 
יתנו פקודה??
31/05/11 13:35
2
ירון זכאי
31/05/11 14:37
 
אלישמע
31/05/11 16:05
 
יוסי בלום הלוי
31/05/11 19:10
3
דן הקטן 3
7/06/11 02:12
 
יוסי בלום הלוי
8/06/11 00:25
 
יוסי בלום הלוי
8/06/11 00:31
4
דן הקטן 3
8/06/11 03:09
 
יוסי בלום הלוי
8/06/11 09:21
 
דן הקטן 3
9/06/11 16:46
פורום: ביטחון לאומי כתוב הודעה

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
בשבוע שעבר זומן מפקד גלי-צה"ל יצחק טוניק לפגישה אצל ראש אכ"א, בה הובהר לו שהוא עשוי לסיים את תפקידו. באותו יום סיכמו ביניהם שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל בני גנץ על סיום תפקידו של טוניק וראו את העניין כסגור. במהלך מסיבה שנערכה לכבודו של דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו קיבלו הכתבים הצבאיים הודעה ממשרד הביטחון, לפיה מפקד גלי-צה"ל טוניק מסיים את תפקידו, וכי תוקם ועדת איתור שתחפש את המועמד המתאים לתפקיד זה.
30/05/2011  |  רועי אורן  |  מאמרים
מה הייתם עושים אם בוקר אחד הייתם פותחים את דלת ביתכם ומגלים שהשכנים החדשים שעברו לבית ממול בחסות המדינה הם פגועי נפש, עברייני מין, אוטיסטים או אנשים בעלי מגבלה זו או אחרת?
30/05/2011  |  ענבר סימון  |  מאמרים
אמרנו כיבוש. אמרנו הכיבוש משחית. אמרנו מילים מכובסות.
30/05/2011  |  מנשה בן-מאיר  |  מאמרים
הנה חשבנו בדעתנו, ברבות שמיעת היהודים היקרים, אשר שואלים ודורשים יסוד גדול, אשר צריכים להבין ולחזק בנפשנו ולהבין את עומק ומצולות כוחנו.
צפיתי בנאום ראש הממשלה בקונגרס, עקבתי אחר מחיאות הכפיים הסוערות, הייתי גאה בהצלחתו הרטורית המרשימה של בנימין נתניהו. אלא שדקות ספורות לאחר שכבתה הטלוויזיה שאלתי את עצמי מספר שאלות, שאלות אשר חברי הקונגרס לא שאלו. ארבע מהן אעלה כאן.
30/05/2011  |  שלמה גזית  |  מאמרים

פורומים
ביטחון לאומי
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט