הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   חברה ומשפחה  כלכלה/עסקים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
דני קושמרו [צילום: ישראל מלובני]
עיתונאי
דני קושמרו, (נולד: 10 במאי 1968), איש תקשורת ישראלי, משמש כמגיש מהדורת חדשות 2 וכמגיש משדר החדשות וכתבות המגזין "אולפן שישי" המשודר בליל שבת.
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
חבר כנסת
מיקי מכלוף זוהר (נולד: 28 במרס 1980) פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת בכנסת ה-20 בסיעת הליכוד.
צחי הנגבי [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
שר
צחי הנגבי (נולד: 26 בפברואר 1957), פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת והשר לשיתוף פעולה אזורי בממשלה ה-34, מבכירי מפלגת הליכוד.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מזל טוב למזל החודש - עקרב
30/10/2017   |   צילה שיר-אל
 
 
 
מתווה פדרלי לפתרון הסכסוך
30/10/2017   |   אריה הס
 
 
 
אם חקלאות אין כאן - מולדת אין כאן
30/10/2017   |   חיים שטנגר
 
 
 
נור כמודל
30/10/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
השמנת יתר
30/10/2017   |   אביתר בן-צדף
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
על עמותות, עסקים ועסקים חברתיים
לפעול באופן מיטבי לקידום המטרה [צילום: יח"צ]

   רשימות קודמות
  המועדון הלא דמוקרטי

המציאות שבה ישנם ארגונים הפועלים למטרות חברתיות והם עסקים כלכליים רגילים, ואילו ארגונים ללא כוונת רווח מפעילים גופים שהם עסקים לכל דבר, מחייבת שינוי בדרך הסיווג של ארגונים וחברות, לא רק על-פי דרך ההתאגדות שלהם אלא על-פי אופן הפעילות של התאגיד ומטרתו, על-מנת לזהות האם מדובר בגוף הפועל למטרות חברתיות-ציבוריות

▪  ▪  ▪
אנו חיים בעולם שבו צרכי האוכלוסיה הולכים וגדלים ומנגד המשאבים העומדים לרשות אוכלוסיית העולם הולכים ומצטמצמים, ואינם יכולים לספק את הגידול העצום בדרישות החברה האנושית, לאוכל ומים, עבודה וחינוך, רפואה ואנרגיה, כמו גם צרכים ציבוריים כהגנת הסביבה ושמירה על כדור הארץ.

במאמרו של ירון אדל "מלכוד ושמו עמותה" (The Marker 26.5.11) מבקש הכותב להציג את המודל של העסק החברתי כמודל המיטבי לטיפול באתגרים הכלכליים-חברתיים של האנושות כאשר העמותות לדבריו הן מודל ומיושן וכי רוב "הקשיים שארגונים חברתיים מתמודדים איתם נובעים ממודל ההתאגדות המשפטית הנקראת "עמותה".
תפיסה זאת, הרואה במודל משפטי וכלכלי אחד את הפתרון לאתגרים החברתיים של החברה, מתעלמת מתפקידם העצום של הארגונים ללא כוונת רווח ופעילותם, במיוחד לסיפוק צרכי אוכלוסיה שכשלי השוק אינם מאפשרים את סיפוקם במודל עסקי.

אומנם עד לאחרונה שררה התפיסה כי האחריות לטיפול בסיפוק צרכים אלה ובקידום מטרות ציבוריות חברתיות בכלל, חלה על המגזר הממשלתי ועל ארגוני המגזר השלישי - החברתי בלבד. כאשר השנים החלה לחלחל גישה אחרת, המכירה באחריות התאגידית של עסקים מסחריים, ובתוך תאגידים אלו החלו להכיר בשיקולים של הגינות ואתיקה, זכויות אדם וזכויות עובד, קיימות ומחויבות לבעלי עניין נוספים מלבד בעלי המניות.

ואולם אף לאחר שינוי תפיסתי זה, נותרה מבחינת התאגידים המסחריים שורה תחתונה אחת והיא שורה תחתונה של רווח. לעומת עסקים אלה, נהגה על-ידי חתן פרס נובל לשלום, מוחמד יונוס, הרעיון של "עסק חברתי", שהינו עסק אשר פועל למטרות חברתיות, מצוי בבעלות הקהילה וחל עליו עיקרון של אי משיכת רווחים ולכל היותר החזרת ההשקעה למשקיע.

אף שאין הגדרה אחת ל"עסקים חברתיים" וקיימים מודלים רבים, הרי שישנה תמימות דעים כי מדובר בעסקים אשר הינם בעלי שורה תחתונה כפולה של רווח כספי וחברתי, ויש האומרים אף משולשת, של רווח סביבתי.

אכן העסקים החברתיים יוצרים מציאות תאגידית חדשה אשר אינה מכירה בגבולות ההגדרה אשר היו קיימים עד כה: מחד מתבצעת פעילות לקידום מטרות חברתיות על-ידי גופים עסקיים ומנגד מקימים ארגונים ללא כוונת רווח עסקים אשר פועלים כחלק מהמגזר העסקי.

החשיבות הגדולה שבעסקים חברתיים הינה בניפוץ החלוקה המסורתית הקיימת בין המגזרים בנוגע לאחריות החברתית, כך שגם גופים עסקיים השייכים למגזר העסקי פועלים לקידום מטרות חברתיות ואינם משאירים את הטיפול בצרכי החברה אך ורק למגזר הממשלתי והמגזר השלישי. יש אף הרואים בכך יצירת מגזר נוסף - רביעי - לצד שלושת המגזרים הקיימים.

במקביל חלות התפתחויות אצל ארגוני המגזר השלישי וארגונים רבים מקימים עסקים. עסקים אלו נחלקים בין כאלה אשר עצם קיומם הוא בהגשמת מטרות הארגון כגון תעסוקת אנשים עם מוגבלויות, לבין עסקים אשר באים לשמש כמקור הכנסה לארגון וגיוון מקורות ההכנסה שלו, הגדלת תקציבו לצורך הרחבת היקף פעילותו החברתית והשפעתה. על-אף שכל העסקים המוקמים על-ידי ארגונים ללא כוונת רווח בפעולתם וברווחיהם, מיועדים למטרות ציבוריות, הרי שלא כל עסק המוקם על-ידי גוף ללא כוונת רווח הינו בהכרח "עסק חברתי" אלא יכול להיות עסק לכל דבר.

המציאות שבה ישנם ארגונים הפועלים למטרות חברתיות והינם עסקים כלכליים רגילים ואילו ארגונים ללא כוונת רווח מפעילים גופים שהינם עסקים לכל דבר, מחייבת שינוי בדרך הסיווג של ארגונים וחברות, לא רק על-פי דרך ההתאגדות שלהם אלא על-פי אופן הפעילות של התאגיד ומטרתו, על-מנת לזהות האם מדובר בגוף הפועל למטרות חברתיות-ציבוריות.

הבנה זאת תשפיע גם על האופן שבו יורכבו בעתיד שותפויות אשר יפעלו למטרות ציבוריות-חברתיות, והרכב השותפות לא ייעשה על-פי החלוקה הישנה, אלא הן יורכבו מגופים מכל המגזרים, כך ששיתוף פעולה בין גוף ממשלתי, ארגון ללא כוונת רווח, עסק חברתי וגם עסק רגיל במסגרת שותפות, עשוי להיות מובן מאליו בעתיד הנראה לעין

יש לאפשר לכלל הגופים העסקיים הפועלים למטרות חברתיות והגופים החברתיים המפעילים עסקים, לפעול באופן מיטבי לקידום מטרותיהם, תוך קבלה ועידוד של מגוון של מודלים לפעילות למטרות ציבוריות. לשם כך, כל המגזרים ובראשם המדינה, להתמודד עם האתגר הגדול של הגדרה מחודשת של הגופים ויצירת כלים חדשים, כגון קרן השקעות תלת מגזרית אשר תשקיע ביזום, הקמה ותמיכה בעסקים חברתיים, ובמקביל להקל על עמותות להקים עסקים שרווחיהם מיועדים לבסס ולגוון את הכנסותיהם של הארגונים ללא כוונת רווח.


כנס בנושא עמותות, עסקים ומיזמים חברתיים - מודלים כלכליים חדשים ייערך ביום חמישי (2.6.11) ב"מרכז לימודי ישראל יפה" בת"א.
הכותב הוא שותף במשרד בוגט-קידר המתמחה בארגונים ללא כוונת רווח.
תאריך:  01/06/2011   |   עודכן:  01/06/2011
עו"ד ירון קידר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על עמותות, עסקים ועסקים חברתיים
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
יישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות - אמת או חובה?! דלתות מסתובבות - האם טוב ההליך האלטרנטיבי מהדיון המשפטי? על לשון המאזניים - אוטונומיית הצדדים מול הקטנת העומס בכפייה או בהסכמה - על אופציית בוררות וגישור חובה. מה עדיף? מי מפחד מיישוב סכסוכים - מדוע לא פונים להליכים אלטרנטיביים?
01/06/2011  |  מיכל רובינשטיין  |  מאמרים
השליטה של האחים עופר על הדמיון הישראלי גדול לא פחות מן השליטה שלהם על ממון, מלח, מיכליות ועוד ועוד ועוד. הם נוכחים עלומים, לוחשים אילמים, פרוזאיים בלי חמלה ומושרים במיסטיקה שאין לה קודים. ידם בכל אבל דומה כי אין יודעים עליהם אלא מה שיחצניהם שולפים מכובעיהם ומפריחים לתוך כלובי מוחותינו ומשלחים לכרסם בפלטפורמות הגזר והירק של שפנינו. לא כלום.
01/06/2011  |  יצחק מאיר  |  מאמרים
היום אין נביאים אמיתיים. החליפו אותם דעתנים (פובליציסטים) המפיצים את תחזיותיהם בערוצי התקשורת השונים. בשונה מהנביא התנ"כי שהשמיע את מה שאלוהים שם בפיו, הדעתן מפיץ את תחזיותיו על סמך הבנתו את המציאות. זה היה בסדר אלמלא קיבלנו תחזית מדעתנים שבטוחים שהם נביאים.
01/06/2011  |  נרי אבנרי  |  מאמרים
ראש הממשלה יוצר דרמה מתוקשרת שמטעה את הציבור, בכל פעם שהוא צריך להסתיר את המחדלים שלו ושל ממשלתו. קשה לא לראות את הדמיון בין התדמית של ראש הממשלה נתניהו שמפקד על כיבוי שריפות שפורצות בכרמל, ראש הממשלה שמכבה שריפות במדיניות הכלכלית החולה שהוא מנהל, וראש הממשלה שבעזרת נאומים לאומניים בקונגרס מכבה את השריפות בסביבה הבינלאומית. נתניהו הוא האשם המרכזי במחדלים בכל האירועים הללו, אבל בעזרת תחבולות ופופוליזם הוא מצליח להסתיר את הכישלונות שלו מהציבור, ולצאת מהמשברים עם תמיכה מקיר לקיר. הבעיה היא שהמציאות הוא שונה מהסרט שביבי מציג לנו והיא מכה בנו פעם אחר פעם כשההצגה הפופוליסטית שלו נגמרת, וצריך להתמודד עם הכשלים והנזקים הקשים שיוצרת המדיניות שלו ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית.
01/06/2011  |  דניאל גיגי  |  מאמרים
ימי העומר, ארבעים ותשעה ימי ספירה, מסתיימים ביום מיוחד במינו, הוא חג מתן תורה - חג השבועות. זהו גם היום הלאומי לאכילת מאכלי חלב. בשל כך הופך גם הצבע הלאומי של החג לבן. העיתונים מלאים לבן- בגדים בלבן, עוגות גבינה, ופרחים בלבן (למרות שלפי היהדות יש דווקא עניין לקשט בפרחים ומיני ירק, כהר סיני שהתקשט לכבוד המעמד של קבלת התורה). מול הציווי של שמחה בבשר ויין, נותר רק היין, והישראלי, שכל חג הופך אצלו ליום בשרים על האש, מקבל על עצמו את הגזירה - לאכול לא רק את מי שמייצר את החלב אלא גם את החלב עצמו. הוא מצטייד במגוון עוגות ומאכלים חלביים- מתוקים יותר, משמינים יותר, יקרים יותר ומשביעים פחות, למרות שאני באופן אישי, בבחירה של בין בשר לחלב, בוחר דווקא לאכול את מי שמספקת את החלב. החיים מלאי פשרות מסתבר.
01/06/2011  |  יוסף קנדלקר  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
וידאו קומיקס בקולנוע: מה זה ראגנארוק?
30/10/2017  |  09:00  |  אפי טריגר
לפתוח במעגל חיים חדש
30/10/2017  |  08:11  |  אליקים העצני   |   אליקים העצני
חדשות קומיקס בקולנוע: עדכוני שוברי קופות
30/10/2017  |  08:00  |  אפי טריגר

מירב ארד
שירות גלובס
איתמר לוין
פורומים
חברה ומשפחה
כלכלה/עסקים
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
צוות חדשות עולם
הביטוחים שיגנו על הכסף שלכם - המדריך למתחיל
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט