הקרע המעמיק בין הדתיים לחילוניים

בימים האחרונים, התפרסמו משאלי דעת קהל ביחס למעצר הרב ליאור, המראים שיותר מ-80% של החילונים תומכים במעצרו בעוד כ-80% מהדתיים מתנגדים למעצר. זועזעתי למראה האחוז הגבוה של הדתיים המצפצף על החוק במדינת-ישראל והרואה ברב כעומד מעל החוק. כל זה גם מראה שהקרע בין הדתיים לחילוניים במדינה מתרחב.

אני רואה עצמי כיהודי. ההגדרה שלי כיהודי מתייחסת יותר ללאומיות, למסורת, לחברה ולתרבות יותר מאשר לדת. אינני דתי כלל וכלל, ומאז עמדתי על דעתי, אני אפילו לא מאמין ב"אלוהי-ישראל",מפני שאם "הכל יכול" הזה עמד מנגד ולא עשה דבר כאשר 2 מיליון ילדים יהודים נטבחו בשואה, הרי שבשבילי הוא לא קיים (ובטח לא כל יכול..) ואני שומע כבר את אותו דתי שקורא דברים אלו וממלמל לעצמו שמזלי הוא שאלוהים כן מכיר בקיומי... שיהיה... אבל אני מסופק ומקבל זאת כהלצה...

מבחינת החרדים אני בכלל גוי, וזאת למרות ששירתתי בצה"ל וסיכנתי חיי לא פעם עבור העם היושב בציון (וזה כולל "אותם"...). אני מניח כי להם לא אכפת אם אני מת או חי כל זמן שהקצבאות מגויים כמוני המשלמים את מיסיהם מגיעות בזמן...

אני יודע שהמשכיות הקיום היהודי מהמאה השניה לספירה עד קום המדינה הייתה תלויה ביהדות חרדית, אבל תפקידה במדינת ישראל השתנה, והם כשלו מלהבין זאת. יותר מכך, עם הקמת המדינה חשבנו שככל שעוברות השנים הפער ביו היהדות החילונית לבין החרדיות במדינה יקטן, אבל קרה בדיוק להפך. התנהגותם הכוחנית והשתלטנית, הפרזיטיות בלקיחה מהמדינה ובאי-נתינה מכעיסה ומרגיזה עד כדי כך שאני שואל את עצמי לא פעם, מדוע הם לא נשארו (או חזרו) לגיטאות שלהם בגולה? אם הם נגד הציונות, מה להם ולארץ הזו, מה להם ולי ולחברי? וכיום, אם הייתי נקרא להגן בגופי על שכונותיהם, הייתי מסרב!

מצד שני אומרים לי שלא כל החרדים הינם שונאי ציונות. ישנו דור דתי אחר, שומר מצוות בדקדקנות מתון ולא פנאטי... האומנם? האם כל המתנחלים השייכים לקבוצה הזו רוצים במדינה יהודית עצמאית וחזקה? הרי אנו חוזים כיצד חבורות אלה (חרדלי"ם בלשון העם), מנסות בכל כוחם להתיישב בתוך איזורים ערבים צפופים כדי ליצור פה מציאות של מדינה דו-לאומית (וזאת בטיעון המשיחי של ארץ ישראל השלמה), האם אלה ה"מתונים" המקובלים עלי? בשום פנים ואופן לא !!

נכון שפעם, כחניכי בני-עקיבא הם היו מתונים יותר, וגם היום הם אינם פרזיטים מבחינה כלכלית ורובם כן שירתו בצה"ל, אבל רובם מחזיקים כיום באידיאולוגיה קיצונית אשר רוב העם בישראל מתנגד לה והם עולים על בריקדות (תרתי משמע) כדי להשליט עלינו את האג'נדה החרדית שלהם, שהיא לדבריהם "מצוות האלוהים"... מתונים אמרתם? אמונתם הביאה לכך שכאשר ביצענו נסיגה טקטית מתוך רצועת עזה הם נלחמו באלימות על חלק מארץ פלשת זו שלא הייתה חלק מנחלת האבות, וזה אומר דרשני... זה אומר שהם הולכים לפי הקיצוניות הטוענת שכל מקום שם דרכה כף רגל יהודי שייך להם... (בדיוק כמו באיסלאם...) מתונים אמרתם?

יש הרבה כאלה שהם "גבוליים". הם לא יצאו מגבולות ה"קו-הירוק" להתעמת עם המשטרה על גבעות יו"ש, אבל הם יתמכו בכל ליבם במתנחלים. הם גם יהפכו למיליטנטים כאשר איזה רב האהוב עליהם הנאשם (על-ידי מועצת עמיתיו) ביחסי מין אסורים עם תלמידיו יעצר... והם יפגינו באלפיהם נגד מאסרו (מי הוא? בן אלוהים? מותר לו לעשות מעשים מגונים בתלמידיו כרצונו?), וכאשר לאחרונה הרב ליאור נחשד בהסתה לרצח, והוא מצפצף בפומבי על שלטונות החוק ומסרב להחקר, אזי תומכיו מכל שדרות הציבור הדתי יוצאים להפגנות אלימות באלפיהם בהתרסה ברורה לחוקי המדינה. האם אלו דתיים מתונים?

לפי המשאלים נשארנו כיום למזלנו עם ציבור גדול (20% מהדתיים) שהם חובשי כיפות ושומרי מצוות, החיים במדינת חוק, תורמים ביטחונית וכלכלית כמו כל אזרח וחיים בהרמוניה עם הציבור החילוני. אני מאמין כמוהם באמרה המשוחזרת ומעובדת "איש באמונתו יחיה" ולי אין כל בעיה אם כל מי שירצה לשמור כשרות או שבת, כל זמן שלא יאמר לי מה לעשות, ולא יכפה עלי את אמונותיו.

לפיכך, אנחנו, הרוב, החילונים, אסור לנו להכליל את כל הדתיים בסל אחד... עלינו להפריד ביחסנו עם הגורמים הסובלניים והמתונים ומצד שני לנהוג ביד קשה ולהאבק באלו החושבים ש"קיבלו מהשמיים" סמכויות להכריח אותנו ואת המדינה לבצע את רצונותיהם, כאלו שימיתו אסונות על אורח חיינו במדינה ועתידנו הפוליטי.