"העדפה בהקצאת משאבים (ליוצאי צבא י.ד.) מעמידה בנחיתות ערבים, בעלי מוגבלויות וחרדים...". מתוך מכתבו של היועץ המשפטי ל
ממשלה, עוה"ד וינשטיין לראש הממשלה
בנימין נתניהו בהקשר להתנגדותו להצעת חוק הנדונה כיום בכנסת, שבאה לתת נקודות עדיפות למשוחררי שירות בצה"ל לקבלת משרות בשירות הציבורי.
התפיסה המשפטית המקובעת והמרובעת, רואה עולם חד מימדי של חוק או אי-חוק, עולם של תקנות והוראות, אבל בדרך-כלל לא נותנת מבט כללי על בעיה מרחבית. למשל, מדוע לעוה"ד הנכבד וינשטיין קשה להבין כי מי ששירת בצהל במשך 3 שנים ויוצא לחיים האזרחיים, להתחרות על משרה בשירות הציבורי, האם זה הוגן שיתחרה מולו מי שלא שירת בצה"ל, שהיו לו 3 שנים ללמוד ו/או לרכוש ניסיון, (אשר יכשיר אותו למשרה שבמכרז...)? האם מבחינת היועץ המשפטי זה מצב של שיוויון?
מגוחך ביותר בנושא הוא היועץ המשפטי של הכנסת, שהחליט להראות שהוא קיים בשטח והתחיל לגלגל נושא זה אף שלא הייתה כל כוונה מראש בכנסת להפלות לרעה ערבים, מוגבלים או חרדים. מה שכן היה זה רצון טוב לסייע במעט לטובה לצעירים שנתנו 3 שנים מחייהם למען המדינה ונותרו בעמדת פתיחה נחותה (וזאת כאמור בניגוד לאותם ערבים, וחרדים שלא שירתו בצה"ל)... ואילו למוגבלים יש כבר מספיק תקנות עם אפליה מתקנת...
לפעמים יש להראות לפקידים ממונים (כמו יועצים משפטיים) מ"היכן משתין הדג" דהיינו: מי מינה אותם ולשם מה. לפעמים יש לומר להם: "היי, תרדו מהעץ הגבוה כי אתם לא צודקים..." או, תחדלו ממשחקי יוקרה שאין בצידם כל הגיון וצדק. וזה מה שאני מקוה שהממשלה והכנסת תעשה במקרה זה, והיה והיועץ המשפטי כדבריו: "לא יוכל להגן על הצעת חוק זו בבג"צ..." אני משוכנע שחבר-הכנסת, ממגישי הצעת החוק, יוכל להופיע בפני שופטי בג"צ ולהסביר להם מהו חוק שנועד לסייע למי שמגיע להם, וכאשר זה לא נועד לפגוע באיש או בקבוצת אנשים.
(הערה: תיקון אחד כדאי שיעשו המחוקקים בכנסת: שיקבעו בחוק הזה כי כל מי שתרם לפחות 30 חודש למדינה בכל שירות שהוא יהיה זכאי לעדיפות המוצעת בחוק)
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
