תביעות נגד קבלנים הפכו בשנים האחרונות למעין ספורט לאומי. כיום פועלים לא מעט משרדי בדיקת מבנים המופעלים על-ידי מי שאינם מהנדסים, ונתקלנו אפילו במקרה בו מופעל משרד כזה על-ידי עו"ד שרישיונו נשלל לצמיתות. התופעה החמירה עד כדי כך שצצו חברות בע"מ ששלוחיהם נוקשים בערב על דלתות דיירים, בידיהם פטיש ומטר, תוך דקות "שולפים" מהשרוול "ליקויים" בעשרות אלפי שקלים ומחתימים את הדיירים, תוך שכנועם "שביתם עומד להתפרק". הם גם מבטיחים "סיוע משפטי" תוך התחייבות ששכר הטרחה ייגבה מהקבלן או היזם".
מגיש תביעה בגין ליקויי בניה, מצרף, לתביעתו, בדרך כלל, חוות דעת של מומחה מטעמו התומכת בטענותיו ומפרטת את הליקויים והסכומים הנדרשים לתיקונם, על זה בדרך כלל מתווספת טענה של ירידת ערך שנגרמה לדירתו. הקבלן כמשקל נגד, מגיש חוות דעת נגדית, הניסיון מראה, כי ברוב המוחלט של המקרים, קיימים פערים כספיים משמעותיים ביותר בין חוות הדעת של המומחים. השופט היושב בדין, אינו מהנדס בנין ואינו שמאי מקרקעין, אין לו את הידע המקצועי הדרוש ולשם כך הוא נזקק לקבל חוות דעת אובייקטיבית של מומחה בלתי תלוי. כאן נכנס לתמונה המומחה מטעם בית המשפט.
למעשה מומחה בית המשפט נהנה ממעמד אובייקטיבי ונטול פניות לכאורה, בחסותו של השופט, כמו גם, לכאורה, הוא ניצב בראש רשימת המומחים במקצועו, וחזקה עליו כי הוא גם יודע ומכיר את הנושא ועוסק בו בשגרת עבודתו המקצועית, כך צריך היה להיות, האומנם?!
אצטט מדבריו של מהנדס בכיר, המשמש כבעליו של משרד המספק בין היתר שירותי ביקורת מבנים ובדיקת ליקויים כנגד הקבלנים. כמובן שדבריו נאמרו מסיבותיו הוא, ברם אין בכך כהוא זה, כדי לגרוע מהעובדות הנטענות.
"המומחים הכי נחשבים הנם מומחים שלא עובדים במקצוע בהם הם מומחים מזה שנים רבות וגם עיסוקם בעבר לא ממש משכנע, כלומר, הם חבורת מהנדסים שיודעים להיות מומחים בנושא אותו הם אינם מבינים".
"מדובר בקונסטרוקטורים שלא עוסקים כיום, וספק אם עסקו בעבר, בתחום הקונסטרוקציות, ובמומחים כלליים - שעוסקים רק בחוות דעת ואינם עוסקים כלל לא בתכנון ולא בביצוע, ואף על-פי כן הם קנו לעצמם שם מכובד בין כותלי בתי המשפט".
כאשר מתמנה מומחה שאינו מומחה, עלול להיגרם לקבלנים נזק רב, לא זה אף זה הרי שבשל קוצר הזמן של בית המשפט, אשר עסוק מן הסתם בנושאים חשובים יותר, אין הוא מסוגל באמת לשרת את הדין ואת הצדק, האם מישהו שאל את עצמו כיצד נבחרים מומחים אלו? מי בדיוק ממליץ עליהם?
אני מניח שרבים האזינו או קראו בשעתו את דבריו של אחד מהפרקליטים הבכירים במדינה, על עולם המשפט. "עולם המשפט הוא עולם השקר... אלו חיים בנשף מסכות... המערכת לא יודעת לעשות צדק... המשפט אינו נותן סיכוי לאיש, מי שמזוכה - זה במזל... באותה מידה אפשר לערוך הגרלה..." "הפרקליט אינו מחפש את האמת, ואינו מוצא אותה... כשאני מקבל על עצמי לקוח, אני לוקח את השקר ומוסיף לו את האסתטיקה שלי, אחרת אין לו סיכוי... במקצוע הזה יש הרבה הונאה, הונאה עצמית והונאת האחר - הלקוח, התובע, השופט...
אין דבר מרעיל את הנשמה יותר מן השקר...
להזכירכם בעקבות החלטתה של כבוד השופטת
אנה שניידר שדחתה תביעה כנגד פאב, בגין אי הגבלת העישון, בקבעה כי החוק לא נועד לאפשר לתובע להתעשר על חשבון הפאב, רשמתי בגיליון 308 את החלטתה בציינה כי "נודף 'ריח' של ניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת .
חבריי הקבלנים והבונים, פסיקה זו אמורה הייתה לעורר אתכם מתרדמתכם!
גם חוק המכר לא נועד לאפשר לדייר להתעשר על חשבון הקבלנים והבונים בישראל.
על ההתאחדות חלה החובה "להשיב מלחמה שערה" להחזיר לכל אותם "מומחים" או עו"ד שרלטנים כגמולם, לצורך זה נדרשת ההתאחדות להשתמש בידע של בעלי יכולות ומומחים למיניהם בתחום: משפטנים, מהנדסים, אדריכלים, יחסני ציבור ואנשי שיווק. המטרה היא לגרום לעולם המשפטי והחוק, להבין את המצוקה האמיתית בה מצויים הבונים, ובכך להביא לשינוי החוק, אם במסגרת חוק המכר, ואם בכל מסגרת אחרת, על-מנת לאפשר לקבלנים לפעול כנגד אלו הקמים עליהם. "דמם" של הקבלנים אינו הפקר.
החוק אמור גם לייחד פעולות למהנדסי ביקורת מבנים, שימנע ממתחזים למיניהם, או כאלו שקוראים לעצמם "מהנדסי איכות" (מושג שלא מוכר אצל רשם המהנדסים) אם יתברר בעקבות פסק הדין כי הערכת הליקויים מופחתת באופן משמעותי אם בכלל, תוכל ההתאחדות להגיש תביעה כנגד נותן חוות הדעת.
אותו המומחה היודע לדקדק על עקמומיות ריצוף או טיח, ידע להקפיד תחילה על יושר מקצועי יבחן עצמו וישאל האם היית כותב את אותה חוות דעת, לו הוזמנת על-ידי הצד השני?!
התורה מצווה אותנו "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ"
אומר רש"י - "לא תחלוק לו כבוד לזכותו בדין ולומר דל הוא..." ודי לחכימא
