לפי דיווחים בתקשורת, ב-11 ביולי השנה הזמין נשיא ארה"ב
ברק אובמה לבית הלבן את החברים האחרים ברביעיה - רוסיה, האו"ם והאיחוד האירופי - כמו גם נציגים מסין ומן הליגה הערבית, לוועידת פסגה בעניין ישראל. ישראל לא הוזמנה, אך הליגה הערבית - כן. נראה, כי הממשל האמריקני משוכנע שיש בכוחה של הליגה הערבית לתרום לדיונים.
מי היא אם כן הליגה הערבית?
יהיה זה מאיר עיניים לבחון את תולדותיה של הליגה של מדינות ערב מאז היווסדה ב-1945 - ארגון שקשה ביותר לראותו כמודל לפתרון סכסוכים בדרכי שלום ברוח ארגון האומות המאוחדות.
כך אפוא, לפני הקמתה של מדינת היהודים, נקטה הליגה הערבית את הצעדים הבאים:
- בדצמבר 1945 הטילה הליגה הערבית חרם על "מוצרים ציוניים" שנמשך עד היום.
- ביוני 1946 היא הקימה את "הוועד הערבי העליון" לשם "תיאום מאמצים בנוגע לארץ ישראל" - גוף קיצוני שהוביל ותיאם ניסיונות למחיקתה ישראל מעל המפה.
- בדצמבר 1946 היא דחתה את תוכניות החלוקה הראשונות של ארץ ישראל, בקובעה "כי ארץ ישראל היא חלק מן המולדת הערבית".
- באוקטובר 1947, לפני ההצבעה על החלטה 181 - היא "הצעת החלוקה" - היא הכריזה שוב על הצורך בהכנות צבאיות לאורח גבולות ערב "לשם הגנה על ארץ ישראל".
- בפברואר 1948 היא אישרה "תוכנית לנקיטת צעדים מדיניים, צבאיים וכלכליים בתגובה על המשבר בארץ ישראל".
- באוקטובר 1948 היא דחתה את "הצעת החלוקה" של האו"ם לארץ ישראל, שאימצה העצרת הכללית של האו"ם בהחלטתה 181.
בליגה אחת עם הטובחים המונגולים והצלבנים
ב-15 במאי 1948, בעת שהצבאות של מצרים, עבר הירדן, סוריה, לבנון, עירק וחילות משלוח של ערב הסעודית ותימן פלשו למדינת ישראל כדי "להשיב את החוק והסדר", פרסמה הליגה הערבית מסמך ארוך תחת הכותרת "הכרזת הפלישה לפלשתין". במסמך זה הפנו מדינות ערב את תשומת הלב ל: "חוסר הצדק שיש בפתרון זה (חלוקת הארץ) (בנוגע ל) לזכותו של העם בפלשתין לעצמאות מיידית"... והכריזה על דחייתם של הערבים את (החלטה 181), שלטענת הליגה הערבית "לא ניתן יהיה להוציאה לפועל בדרכי שלום, ושאכיפתה בכוח תהווה איום על השלום והביטחון באזור". כמו-כן טענה, כי "הביטחון והסדר בפלשתין יופרעו" בגלל "הכוונות התוקפניות והתוכניות האימפריאליסטיות של הציונים, וכי "ממשלותיהן של מדינות ערב, כחברות בליגה הערבית, שהוא ארגון אזורי... רואות באירועים שהתרחשו בארץ ישראל איום על השלום והביטחון באזור כולו. ...לפיכך, בהיות הביטחון בפלשתין נאמנות קדושה המופקדת בידיהן של מדינות ערב, וכדי לשים קץ למצב עניינים זה...מצאו את עצמן מדינות ערב נאלצות להתערב בארץ ישראל".
מזכ"ל הליגה הערבית, עזאם פשה, גילה פחות דיפלומטיות, הרבה יותר כנות, ולא עטף את דבריו במילות נימוסין. במסיבת עיתונאים שערך בקהיר ב-14 במאי 1948, ביום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, יצא פשה בהצהרה שפורסמה למחרת ב"ניו-יורק טיימס", שבה חזר על התערבותם של הערבים "כדי להשיב חוק וסדר", והכריז כי "זו תהיה מלחמת השמדה וטבח כבירים שעוד ידובר בהם כמו במסעות הטבח שערכו המונגולים והצלבנים".
גם אחרי מלחמת העצמאות המשיכה הליגה הערבית להתנגד לשלום עם ישראל. בתגובה לכך, ב-15 ביולי 1948 קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה מס' 54 הקוראת להפסקת התוקפנות הערבית: "בהתחשב בכך שהממשלה הזמנית בישראל הודיעה על הסכמתה העקרונית להמשיך להחיל את הפסקת האש בארץ ישראל; ובכך שהמדינות החברות בליגה הערבית דחו את פניותיו החוזרות ונשנות של מתווך מטעם האו"ם ומועה"ב בהחלטה 53 מה-7 ביולי 1948 להמשך הפסקת האש בארץ ישראל; ובכך שכתוצאה מכך חודשו מעשי האיבה בארץ ישראל".
באוקטובר 1949 הכריזה הליגה הערבית כי משא-ומתן בין ישראל ובין כל מדינה ערבית יהיה הפרה של סעיף 18 של חוקת הליגה הערבית. באפריל 1950 קראה הליגה לניתוק הקשרים עם כל מדינה ערבית שיהיו לה קשרים או מגעים עם ישראל, ואסרה על חברותיה לשאת ולתת בנפרד על שלום עם ישראל. במארס 1979 השהתה הליגה את חברותה של מצרים (רטרואקטיבית) מתאריך חתימתה על הסכם השלום עם ישראל.
ואילו בשנים האחרונות, ב"יוזמת השלום הערבית" (הצהרת ביירות) מה-27 וה-28 במארס, 2002, שהתקבלה בשיאם של פיגועי ההתאבדות של הפלשתינים נגד ישראל, הכריזה הליגה כי: "אנו, המלכים, הנשיאים והאמירים של מדינות ערב, המתכנסים בוועידה של פסגת הליגה הערבית בביירות בירת לבנון... ביצענו הערכה יסודית של ההתפתחויות והאתגרים... של האזור הערבי, ובמיוחד של הטריטוריה הפלשתינית הכבושה. בגאווה רבה עקבנו אחרי האינתיפדה של העם הפלשתיני ואחרי התנגדותו הנועזת... אנו גאים ומכבדים את נחישותו של העם הפלשתיני ואת התנגדותו האמיצה לכיבוש הישראלי ולמכונת המלחמה האכזרית שלו. אנו מברכים בכבוד ובגאווה את הקדושים הנועזים של האינתיפדה".
אם כן, למרות שהליגה הערבית, במשך קרוב ל-67 שנה מתנגדת למאמצים להגיע לשלום וחוסמת אותם בשיטתיות, ונמצאת במצב מלחמה עם ישראל, הנה היא נחשבת בעיניה של מחלקת המדינה האמריקנית ארגון שיכול לתרום לשלום במזרח התיכון.