"אף אדם... לא ישוּלל חיים, חירות, או רכוש, או יוגלה ללא הליך נאות של משפט על-פי החוקים של אותה ארץ..."
מילים אלו נכתבו לפני כ-800 שנה ב"מגנה כרתה" והם הבסיס לכל מערכת דמוקרטית: הזכות להליך הוגן.
השבוע, ניתנו על-ידי כוחות הביטחון צווי הרחקה לארבע משפחות ולשמונה סטודנטים מיצהר. צווים אלו בעצם מגרשים אותם משטחי יהודה ושומרון לפרקי זמן של שלושה חודשים עד שנה. מי שיפר צו זה - ייכלא.
בשל העובדה ששטחי יהודה ושומרון נתונים תחת ממשל צבאי, כוחות הביטחון נמנעים מהפרוצדורה החוקית הנורמלית שבה נוהגים עם כלל אזרחי ישראל.
במקרה זה, לא הוגשו כתבי אישום, לא הרשיעו אף אחד, לא התנהל שום הליך משפטי תקין בו לנאשמים יש הזכות הבסיסית להגן על עצמם בבית משפט.
ההפרה הבוטה הזו של זכויות אדם בסיסיות, המתבצעת בפועל על-ידי ממשלת ישראל נובעת משימוש ב"תקנות לשעת חירום" שתוקנו בזמן המנדט הבריטי ב-1945 ושימשו את הבריטים כדי להילחם במחתרות היהודיות.
לדברי גורמים משפטיים, ביניהם שופט ביהמ"ש העליון לשעבר,
מישאל חשין, הניצול הציני של תקנות אלו פוגע בבסיס שלטון החוק ומנוגד לעיקרון הפרדת הרשויות ובעצם למהות הדמוקרטיה.
העובדה שעו"ד
יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, מאפשר שימוש בפעולות כגון אלו, מהווה כתם למוניטין של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
האם אזרחים של מדינה דמוקרטית החשודים בביצוע מעשה או גרוע מכך, החשודים שאולי יעשו מעשה בעתיד, יכולים להיענש בחומרה ללא כתבי אישום, בלי ידיעה על מה הם נענשים, בלי הצגת ראיות נגדם, בלי הליך משפטי תקין ובלי סיכוי להגן על עצמם?
הבלאגן חוגג בבנק מזרחי-טפחות ובתחבורה הציבורית 
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
