הגדלת התקציב באמצעות הצהרות מרצון על הון

כלכלה שחורה מוגדרת כפעילות כלכלית המתבצעת מחוץ למסגרת הרגולטורית של המדינה, וככזו היא אינה מדווחת לרשויות המס. הכלכלה השחורה נפוצה יותר במשקים שאינם מפותחים, אך גם במשקים מפותחים התופעה משמעותית דיה ומהווה "משקולת" אשר פוגעת בצמיחת המשק. הקלות של תנועות הון בעידן הגלובליזציה, האינטרנט וחופש ההתאגדות במדינות שונות ומשונות ברחבי הגלובוס, הביאו להעצמת התופעה ולשימוש באמצעים משוכללים יותר בהעלמת הכנסות ונכסים מפני רשויות המס.

במחקר שנערך על-ידי הבנק העולמי, שהתפרסם לפני כשנה, נדגמו כלכלותיהן הרשמיות והשחורות של 151 מדינות על פני תקופה של 8 שנים (1999-2007). המחקר דירג את ישראל במקום ה-115 בעולם, כאשר סכום הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-22% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל. נתונים אלו מראים שישראל מפסידה כתוצאה מהכלכלה השחורה מיליארדים רבים בכל שנה.

המלחמה בכלכלה השחורה הינה נחלתן של כל מדינות העולם ואף מערכת מס בעולם לא גובה את מלוא פוטנציאל המיסים. עם זאת, לכל ממשלה יש אינטרס ברור לנסות ולמגר את התופעה ולצמצם את ההפסדים הנגרמים לקופת המדינה בשל פעילות בלתי חוקית זו.

ארגון ה-OECD, באמצעות הוועדה לעניינים פיסקאליים, הביע מספר פעמים את תמיכתו בפיתוח אסטרטגיות ציות וולונטריות, שיעודדו נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות שלא הוצהרו, וזאת כחלק מפרויקט רחב של הארגון ליצירת שקיפות בתחום המיסים ולקידום המאבק בהעלמות מס שמתבצעות בעזרת מקלטי מס. ואכן, מדינות רבות, החברות בארגון ה - OECD, הרימו את הכפפה ויזמו במהלך העשור האחרון מהלכים אסטרטגיים וביניהם פנייה חד-פעמית לציבור הנישומים לדווח לרשויות המס על הון והכנסות שהוסתרו על ידם. מהלך זה ננקט על-ידי המדינות בלגיה, גרמניה, יוון, איטליה, פורטוגל, מקסיקו, רוסיה, ארה"ב, קנדה, דרום אפריקה, אירלנד ואנגליה.

נראה שהגיעה העת שהממשלה תאזור אומץ ותנקוט מהלך שיעודד נישומים לדווח מרצון לרשויות המס על הון ועל הכנסות לא מוצהרות, כך שהמהלך יכלול מחד מתן הטבות למי שידווח מרצון במסגרת פרק זמן נתון, ומאידך הפעלת ענישה מחמירה כלפי מי שלא ינצל הזדמנות זו. מהלך זה יביא לגביית מס בסכומי עתק עוד בשנת התקציב הזו ויגדיל את מקורות ההכנסה של המדינה בשנים הבאות.

נוכח הצורך הברור בהזרמת משאבים על-ידי המדינה לסיום התסיסה החברתית ולמימון השינויים הצפויים בסדרי העדיפויות של תקציב המדינה ובשים לב להיווצרותו של משבר גלובלי חדש-ישן, דומני שהנסיבות המיוחדות מחייבות נקיטת אמצעים מיוחדים. מקור אפשרי למימון השינויים הללו יכול שיבוא כמהלך בתחום מינהל המס - מהלך רחב ומשמעותי של "גילוי מרצון".

בחינה של המהלכים של גילוי מרצון אשר בוצעו על-ידי מדינות חברות בארגון ה - OECD בעשור הקודם, מראה שהצלחת המהלך תלוייה בקיומם של העקרונות הבאים:

• המהלך הינו חד פעמי ומוגבל בזמן קצר כדי שיהיה לחייבי המס תמריץ של ממש לנצל את ההזדמנות הנוכחית מבלי שיצפו שמהלך דומה יינקט בעשרות השנים הבאות.

• שיעורי המס שיוטלו על ההכנסות או על הנכסים שייחשפו על-ידי חייבי המס במסגרת המהלך יהיו נמוכים משיעור המס הנוהגים בישראל.

• הנכסים שייחשפו יוחזרו לתחומי ישראל ובכך ישולבו בכלכלה הרשמית-חוקית של ישראל, כך שלאחר הלבנתם יוטלו על הפירות הנובעים מהם מיסים על-פי הדין החל בישראל. ניתן לקבוע שתנאי זה אינו הכרחי, ולקבוע דיפרנציאציה ברמת ההטבות הניתנות, כאשר הון המוחזר לישראל יזכה להטבות משמעותיות יותר מהון שלא מוחזר לישראל.

• תשלומי המס הנובעים מהמהלך ישולמו לקופת המדינה עוד במהלך שנת המס הנוכחית.

• לא יוטלו קנסות בשל אי הדיווח ולא יינקטו צעדים פליליים כנגד חייבי המס שביצעו "גילוי מרצון" במסגרת המהלך.

• הטלת הגבלות שונות כדי למנוע החלת המהלך על כספים שמקורם בפשיעה חמורה - פשע מאורגן, סמים, טרור וכיוצא באלו.

• המהלך לא יחול על מי שכבר ביצע בעבר גילוי מרצון או מי שהורשע בעבירות מס חמורות. ניתן לשקול הגבלה של המהלך להון שהוחזק מחוץ לישראל, בעיקר במקלטי מס, ולהימנע ממתן הקלות להעלמות מס שבוצעו בתוך המדינה.

• קביעת הליך מהיר לטיפול בדיווחים במסגרת המהלך ולקביעת שומות סופיות בגינם.

• חקיקה אשר תכלול צעדי אכיפה, שיפוט וענישה, לגבי מי שבחר שלא לבצע "גילוי מרצון" במסגרת המהלך ובכלל.

• עוד נציין שהצלחת המהלך תלוייה בניהול קמפיין תקשורתי מתאים על-ידי רשות המיסים במטרה להסביר את יתרונות הגילוי מרצון וכנגדם את הסנקציות שיוטלו על מי שלא ינצל את ההזדמנות וביצירת שיתוף פעולה בין רשויות המס למוסדות הפיננסיים.

האווירה הבינלאומית בעולם הבנקאות, הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD , המשבר הגלובלי החדש-ישן והצורך הדחוף בסדרי העדיפויות של תקציב המדינה יוצרים את הדינאמיקה המתאימה להשקה של מהלך משמעותי ורחב של "גילוי מרצון" בזמן הקרוב. מהלך זה יביא לגביית סכומי עתק עוד בשנת התקציב הזו ויכניס רבים וטובים למעגל משלמי המס בישראל.

מהלך שכזה אף יביא להגברת האמון של מעמד הביניים בממשלה בהיווכחו שהמדינה מנסה לממן את השינויים הצפויים בתקציב המדינה תוך ניסיון לבצע חלוקה צודקת יותר של נטל המיסים.