להישמר מפני אביגדור ליברמן

האם יש, באמת, לאביגדור ליברמן סיכוי להיבחר לראש הממשלה הבא? אם להאמין לסקר דעת הקהל של פרופ' קמיל פוקס, שנערך בעצם הימים האלה, מסתבר בהחלט שכן. לפחות על-פי נטייתם הימנית-קיצונית הברורה של בני הדור הצעיר. הסקר הזה, שנערך בקרב תלמידי בתי הספר התיכוניים, רק מאשש סקרים דומים שנערכו באחרונה גם בקרב קהלי-מבוגרים, והמעידים כולם על מוקצנות פוליטית. על-פי אותם סקרים, לא רק שראש הממשלה הבא הוא, בגדול, אביגדור ליברמן, אלא גם דיעותיו הן אלה שזוכות לגיבוי מוחלט.

מלבד התמיכה הגורפת במנהיגה של "ישראל ביתנו" כראש-ממשלה מיועד, מזדהים עימו בני הדור הצעיר גם בכל הנוגע לעניינים הקשורים ביחסי ישראל והערבים. 75% מן הנשאלים מתנגדים, כמוהו, להסרת הסגר הימי על עזה ו-60% משוכנעים כי מוטב לישראל לוותר על הסכם-שלום עם הפלשתינים, שיכלול החזרת שכונות ערביות מירושלים. בסוגיה מרכזית אחת אפילו עולה ש-83% מבני הנוער מעדיפים, ממש כמו ליברמן, לוותר על הסכם-שלום עם סוריה, אם אכן יכלול את החזרת הגולן.

באורח מפתיע מסתבר שעמדתו הקיצונית של הדור הצעיר אינה אלא סימפטום לרחשי הלב המאפיינים כיום את מרבית הציבור הבוגר בארץ, השובר במפורש ימינה. אביגדור ליברמן רק יכול לשכשך כפיים בהנאה ולנוח, בשקט, על זרי הדפנה המוגשים לו על מגש של כסף. חזקה עליו שאת פירות ניצחונו הצפוי הוא יקטוף בלא להתאמץ יתר על המידה.

משלהב ההמון

אין להתכחש לעובדה שאביגדור ליברמן הוא מנהיג משלהב-המונים, שיודע לסחוף אחריו את ההמון, כאילו היה בעצמו קול שדי. אלא שבתור שכזה הוא, בעצם, איש מסוכן. מאפיינים אותו כל הסממנים של מנהיג פאשיסטי; כזה שאינו נרתע מללכת עד הסוף כדי לבצע את זממו, כשהמטרה רק מקדשת עבורו את האמצעים.

דרך ארוכה עשה מי שהיה פעם הפודל של נתניהו ועד שהמרה את פי-אדוניו, התיר את הרסן, והפך לדוברמן של ממש. ליברמן הוא כיום נושא דגלו המובהק של הימין הקיצוני - זה שנכסף להיפטר, בכל מחיר, לא רק מערביי השטחים, אלא גם מערביי ישראל עצמם. שום מכשול מדיני לא יצליח להרתיע אותו מלבצע את זממו ומלהגשים את מאווייו הגלויים.

היה פעם מי שאמר כי "ערבי טוב הוא ערבי מת", והיה גם מי שקבע נחרצות, כי "לא חשוב מה יאמרו הגויים - חשוב מה שתעשה ישראל". אין איש כאביגדור ליברמן שיסמוך את ידיו על שתי האמירות האלה. סנקציות אמריקניות, או חרם עולמי בתגובה, הם בכלל אינם מעניינו.

הצרה הגדולה היא שליברמן לא רק מסוכן לערבים. בצד חזותו הגזענית, הלאומנית והקולוניאלית, הוא מטיל מורא גם אל אחיו היהודים בכוחניותו ללא גבולות. סוד גלוי הוא של"איווט האיום" יש בטן מלאה על כמה מרשויות החוק, כמו המשטרה ובתי המשפט, ולא מן הנמנע שאם רק יעלה הדבר בידיו - הוא ינסה להיפרע מהן, לבוא עימן חשבון ולהצר את צעדיהן. אל מול הסכנה הזאת, של פגיעה באשיות הדמוקרטיה, מוטב להיערך מבעוד מועד.