בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם יש לנו עיתונות ראויה?
|
בעיתונות הכתובה של היום אין תחקירים מעמיקים, אין כתבות מעניינות ואין ביקורות תרבות. יש רק גיבובי מילים על-מנת למלא שטחים ריקים בעיתונים ● אז מי באמת צריך את העיתונות הכתובה? מוכרי הדגים?
|
אין באמת מה לקרוא [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אם אברהם שפירא היה בחיים סביר להניח שהיה אומר: "זו עיתונות זו? זה ח---ה!". העיתונים של היום לא עוסקים בתחקירים, לא מספרים לנו שום דבר חדש וכל מה שהם עוסקים בו זה אג'נדה פוליטית וכל עיתון לפי השקפת בעליו, עורכיו ותכתיביהם. החינמון "ישראל היום" נקרא בפי העם (הדורש צדק חברתי) "העיתון של ביבי" ובצדק. הנה מספר דוגמאות: עיתון זה כותב בהבלטה רבה בקשר למטפלת טארה (זו של משפחת נתניהו), שאיזו גברת מקרית שמונה מספרת שהמטפלת הזאת התעללה גם באביה. לא מצאנו איזכור לכך לא ב-ynet, לא ב ידיעות אחרונות ולא במעריב. אבל החינמון עט על גבי אשכנזי כמו זבוב על פצע של סוס, וממלא את דפיו בהכפשות מרמזות באופן גס שמנסות להכפישו בעיני הציבור. מה קרה? האם העיתון הזה חושש שאשכנזי יחזק את ”קדימה"? מאידך-גיסא, מדוע העיתון והאתר של קדימה (שהיא "ליכוד" בשינוי מצנפת) מנסה לגמד את הגילויים המרעישים של איילה חסון? בקיצור, אין לנו עיתונות כתובה בארץ. אין לי עיתון שמספר לי דברים שלא ידעתי - תחקירים, כתבות ברמה של ה"ניו-יורק טיימס" ודומיו, בהם כותבים טובי העיתונאים שיודעים להבדיל בין עיתונות לבין הפקת פלקטים ריקים מתוכן ממשי (אומנם יש טור "דעות" בכל עיתון - כפוף לתנאי המערכת). אין ביקורת מכובדת על ביצועי קונצרטים או דיסקים של מוזיקה קלאסית ו/או מזרחית. כנ"ל לגבי האמנות הפלסטית, הספרות ועוד. פשוט מגבבים מילים, העיקר למלא שטח בעיתון. אז מה שיש לנו היום זה פלקטים מקופלים לקראת הבחירות, שסימנו לעצמם מטרות להכפשות יריבים ולהאדיר את אלה שהם חפצים ביקרם. נראה שעורכי ידיעות אחרונות למדו את "אמנות המלחמה" מאת סאן צו (589 לפנה"ס), שבין היתר כתב: "אם האויב שלך חזק ממך, אל תתקוף אותו חזיתית, עליך לפגוע בנקודות החלשות והכואבות שלו". גם המאפיה וגם הפוליטיקה אימצו פרק זה בספר (ראה סוף הסרט "הסנדק"). אז ידיעות אחרונות במלחמתו בביבי תוקף את שרה בכל הזדמנות, גם בקטנות שלא מעניינות איש, ביג דיל! מחר יספרו לנו שהיא מבקשת שישטפו את הרצפה שלוש פעמים ביום וכועסת אם זה לא נעשה! איזה סקנדל! כן חשוב לציין שב הארץ יש ביקורת נהדרת בכל הנוגע לתרבות, לספרות ולאמנות במוסף "גלריה", המוסף האיכותי שבגללו אנשי תרבות קונים את העיתון. אבל פרט לזה, הארץ מצטייר בעיני הציבור כעיתון שתומך יותר בזכויות הפלשתינים מאשר בזכויותיהם של ניצולי השואה והקשישים הרעבים משכבות המצוקה. העיתון הזה מיועד לבורגנים בלבד. אז מי צריך עיתונות כתובה בארץ? מוכרי הדגים?
|
תאריך:
|
07/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
07/09/2011
|
|
פרד כהן-קידר
|
האם יש לנו עיתונות ראויה?
|
|
בקריאתי אתמול (6.9.11) את הטור הרהוט של שי גולדן, לא יכולתי שלא להתפעל מיכולתו הפנומינלית להשתמש בעושרה של השפה העברית, בשימוש ציני בביטויים המהווים נכס צאן ברזל במקומותינו (כדוגמת 'היינו כחולמים', 'הצעידה לעבר שחר חדש' ועוד כהנה וכהנה), כולם נופת צופים של מילים יפות המבקשות לרוקן מתוכן את משמעותה האדירה של המחאה הציבורית, ולהציגה באור אלים, טוטליטרי, עדרי, האוחז בסיסמאות ריקות מתוכן, משתיק באלימות את המפקפקים ומסמא את עיני העם ההולך כעיוור אחר המילים היפות.
|
|
|
ישראל וטורקיה הן הדמוקרטיות הגדולות באזור. היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, יחסים בני 63 שנים של תיירות ומסחר מהם הרוויחו שני העמים, ידעו גם חילוקי-דעות. תמיד הצלחנו להתגבר עליהם. לרוב, היחסים נסובו סביב סוגיות הקשורות לסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולא לקשרים הבילטרליים בין המדינות עצמן. אין לי ספק שטורקיה שואפת לתרום לתהליך השלום האזורי, וגם אני מקווה שיחל מחדש התהליך המדיני – מוקדם ככל הניתן - אולם האירוע של משט המרמרה, והתוצאות הקשות שלו, יצרו מחלוקת חסרת-תקדים בין המדינות.
|
|
|
התקשורת הישראלית, בדומה לתעלת שופכין, מוליכה רק מידע שלילי, מדכא ומייאש. שסתום מיוחד מותקן שם כנראה, החוסם כל אייטם חדשותי העשוי להכניס לתוך הקדרות אור - שביב של תקווה ועידוד.
|
|
|
ארדואן לא משלים עם דוח האו"ם שהודיע כי הסגר על עזה הוא חוקי, על-פי המשפט הבינלאומי, ובא להגן על האינטרסים הביטחוניים והחיוניים של מדינת ישראל, תוך הדגשה שיש לישראל בסיס משפטי להגנה עצמית. באותה הזדמנות חגיגית - כדאי גם לכל הפרשנים, המומחים לרגע והפוליטיקאים, שטענו כל העת שהסגר על עזה, לא חוקי, לא הומני, לא כדאי, לא רצוי וכו', לעשות חושבים פעם נוספת או להצטרף למחאה של ארדואן.
|
|
|
לרופאים יש את כל העילות לעתירה לבית הדין הגבוה לצדק. לטעמם ההסכם סובל מפגמים של אי סבירות קיצונית, פגמים אשר מפרקים לרסיסים את מערך הרפואה בארץ, ממשכנים את עתיד המערכת ומבריחים דווקא את הכוחות הצעירים. כמו-כן ההסכם מנציח עבדות ישנה נושנה אשר לא קשה לראות סתירות בינה ובין חוק שעות עבודה ומנוחה, ולכן על פניו נראה שההסכם חסר כל היתכנות, ולכן הוא בפועל חסר כל תוקף.
|
|
|
|