תוכנית הבראה לישראל - העת למהפכה חברתית כוללת! <br>

החוליים של החברה אינם חוליים גורפים וכוללניים. הם אינם ממאירים ואינם חשוכי מרפא. הם לרוב נמצאים בשוליים של הנושא וניתנים לטיפול ולריפוי. לשם המחשה - בעיית הדיור אינה בעייתם של מרבית אזרחי ישראל, כי לרוב האזרחים והמשפחות יש דיור הולם וראוי. יש חובה לטפל ולהסדיר בעיה לצעירים, או למשפחות במצוקה. לכול היותר זה לפתרונות הולמים זקוקים ל-3% מכלל האוכלוסיה במקרה דנן, אך היא מעניינה של אוכלוסיה רחבה יותר שכן הדאגה והמחויבות כוללת את שכבת הביניים כולה.

הבעיות השונות משתרעות בשורה של תחומים. שורת הנושאים מגוונת. החברה בריאה ביסודה. יש לה חוסן, יש לה משאבים רבים שמהם ניתן לחולל את התיקונים. נקודת המוצא אינה מה"בור" ואינה מהמדרון התלול ואינה לאורך כול ה"חזית". המגמה השלילית נצפית. ניתן לעצור אותה וממנה ניתן להמריא. להלן מיגוון רחב של סוגיות ותחומים שטיפול בקטעים שונים שלהם יחוללו את המהפכה החברתית האמיתית:

א. כלכלה - להלן מגוון של נושאים הטעונים תיקון: מיסוי לא מאוזן, מערכת מיסוי רגרסיבית מדי, הון שחור, ריכוזיות יתר, אי שוויון חריג בהכנסות, בדגש לקבוצות גדולות: חרדים וערבים, הוצאות חריגות לביטחון. משק מונופוליסטי ומשק מונופסוני [קונה גדול, או קונה יחיד] המשפיעים על עלויות גבוהות יחסית. והנטל נופל בחלקו של ציבור רחב.

מנגד, כיצד משפרים את החוסן הכלכלי וכיצד ממנפים את המשבר לביצוע רפורמות ושיפורים? יש לכך פתרונות רבים ודוגמה קצרה הצגתי בסוף המאמר הזה.

ב. חברה - מערכות בריאות ומערכות חינוך ושיכון שנזקקות לרפורמות ולשדרוג. הישגיות לימודית בשונות גבוהה, תוחלת חיים שונה בין מרכז לפריפריה, פערים בדיור בר השגה ועוד שורה של נושאים שניתן לשפר.

ג. פערים וגזענות - אנו עדים לפערים קיצוניים. לעיתים הפערים קיימים בין שני יישובים סמוכים, שמפריד ביניהם כביש.

ד. חוק ומשפט - אי האמון הגבוה במערכת המשפט מעיד על שבר עמוק. בפינלנד האמון במערכת המשפט מגיע ל-99%. בישראל נושק ל-50%. יש לכך מחירים כלכליים וחברתיים וממשליים ותרבותיים.

ביפן - עם הכלכלה השלישית בגודלה בעולם יש פחות משפטנים משיש בישראל. אם תשתנה התרבות שלנו, נידרש פחות למערכות המשפט ויותר עורכי דין יעבדו בייצור, בתוכנות ובחוזים מסחריים.

ה. מימשל ומשילות - האם השלטון המרכזי מצטיין וממלא את תפקידו לעילא, או טעון שיפור? האם השלטון המרכזי ממלא כראוי את תפקידו כרגולטור? האם הרשויות המקומיות, שהן זרוע ממשלי מקומי, מגשימות את יעדיהם בכול הרשויות? איך לשפר את השלטון המרכזי? איך מבטיחים שממשלה תמשול באמת?

ו. שחיתות - מאבק עקבי בשחיתות יחסוך לסקטור הציבורי מיליארדים וישפר את איכות חיינו.

ז. מרכזיות לעומת פריפריאליות - קיימים פערים בין המרכז לפריפריה והפריפריה נמצאת במרחק של שעת נסיעה מהמטרופולין והפערים אינם צריכים להתקבל על הדעת.

ח. האוכלוסיה הערבית - האם המדינה ממלאת חובותיה כלפי האוכלוסיה הערבית? והאם האוכלוסיה הערבית ממלאת חובותיה האזרחיים כלפי המדינה?

כן, בשני המצבים. אבל לא מספיק! יש עדיין מרחב ניכר לשיפור ולקידום הדדי.

ט. השלום והביטחון - האם השלום קרוב או רחוק? או בכלל בלתי ישים? למה נכשלנו? האם יש סיכוי לעצב ולהגדיר את גבולותיה של מדינת ישראל? מה הוא העתיד של יהודה ושומרון? האם הסכסוך עם הישות הפלסטינאית פתיר? האם יש תוחלת להמשך היריבות והאם הנגב ו/או הגליל יוקרבו לטובת יהודה ושומרון?

י. נורמות חברתיות ומנהיגותיות שונות - מחויבות מנהיגים לשרת את העם. ערבות הדדית. מחויבות לצדק חברתי, נכונות לשנות נורמות התנהגותיות, לדרוש ממנהיגינו לקיים את הכלל: הצנע לכת! "אחרי הכול, הכסף הוא שלנו. אתם רק נאמנים שלנו"!