ראש אש"ף והרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס הידוע בכינויו "אבו-מאזן", העמיד בנאומו לפני מספר ימים, בפני מועצת האומות המאוחדות ארבעה תנאים ראשיים לחידוש המו"מ עם מדינת ישראל לקידום הסכם בין הצדדים:
- מזרח ירושלים בירת המדינה הפלשתינית.
- פתרון בעיה הפליטים הערביים "בהסכם צודק ומוסכם" לפי החלטת האו"ם מספר 194.
חזרה לגבולות 4.6.67 פירושו של דבר חזרה לגבולות הפסקת האש שנקבעו בשלהי שנת 1948. קביעת מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית פירושה נסיגה כמעט מלאה של ישראל מירושלים המזרחית. פתרון בעיית הפליטים לפי החלטת האו"ם מס. 194 פירושה החזרת כמיליון פליטים פלשתינים לגבולות מדינת ישראל.
הקפאת ההתנחלויות היא סוג של "עז" שהפלשתינים מכניסים אותה בכדי שיוכלו להוציאה תמורת הישג כלשהו. במילים פשוטות: הפלשתינים חזרו לעמדת היסוד שלהם משנת 1967 שמושמעת מדי זמן כאשר המו"מ מנקודת מבטם נתקע.
זה מה שכנראה קרה גם בימים אלו לאחר נאומו של נשיא ארה"ב,
ברק אובמה. האיש שהצהרותיו לאחר בחירתו לנשיאות ארה"ב מילאו את הפלשתינים תקווה עצומה שסוף-סוף ארה"ב נוטשת את ישראל ותומכת בעמדות הפלשתיניות אכזב אותם והשאיר אותם באותו מקום שהיו בטרם בחירתו. אומנם מפעמת בהם התקווה כי בהיבחרו בשנית לנשיאות ארה"ב הוא "יבוא חשבון" עם מדינת ישראל וראש ממשלתה ויאפשר להם להשיג את מטרותיהם, אך, בינתיים, המציאות טופחת על פניהם והם חוזרים לדרישות המקור הנוקשות.
ה"קווארטט" מנסה לארגן יוזמת שיחות חדשה שתקבע תאריך יעד להשגת הסכם ללא תנאי פתיחה מוקדמים. העבר הוכיח כי בנוהל שיחות כזה הפלשתינים נוהגים למסמס את הזמן בויכוחים טכניים בכדי לקבל "הטבות" על הסכמתם להארכת השיחות. ראינו זאת בתקופת הקפאת הבנייה ל-10 חודשים ובאירועים אחרים בימי ערפאת. בינתיים הם דחו את יזמת "הקווארטט".
בעצם אנו נמצאים בעיצומו של תהליך ארוך מאוד במשא-ומתן המתמשך בינינו לבין הפלשתינים שיש בו עליות, ירידות, תקופות אלימות, תקופות של משא-ומתן ותקופות של ידידות. אנו, הישראלים, מאמינים שאנו מנהלים משא-ומתן בנוסח מערבי שבו הצדדים נפגשים, אם ישירות ואם על-ידי מתווך ובכל פגישה יש התקרבות מסוימת, תוך ויתור הדדי, עד שמגיעים להסכמה מלאה. אך בפועל מתנהל עימנו משא מתן בנוסח המזרח.
במו"מ כזה המוכר (הפלשתינים, במקרה זה) מתחיל במחיר גבוה מאוד, שיורד קצת ועולה חזרה, לעיתים המוכר אפילו נסוג מהצעתו הראשונית (" לא רוצה למכור"). הקונה מציע מחיר נמוך יחסית, אך, מאחר שאינו יודע מה המחיר האמיתי של המוצר הוא מהסס בהעלת המחיר.
בכדי להגיע למחיר האמיתי של המוצר (או במקרה שלנו הויתורים המקסימאליים של הפלשתינים) יש לנקוט ב-3 מהלכים. הראשון, להפסיק את המיקוח ולהתחיל לפסוע לכיוון היציאה. בשלב זה, כנראה, נקבל הצעה טובה יותר. השני לפתוח את הדלת מתוך כוונה לצאת. ההצעה משתפרת. השלישי: לפסוע לכיוון האוטו. פה המוכר ירדוף אחריך וייתן את המחיר האמיתי. תמיד אפשר לחזור ולהסכים לאחת ההצעות שניתנו. היא תקבל בברכה.
איך מעשית עושים זאת ביחסי ישראל הפלשתינים?
ראשית מאיצים את הקמת גדר ההפרדה גם המקומות שכיום לא בונים אותה, כגון: מדבר יהודה ובקעת הירדן. השלב השני: הקמת משרדים ממלכתיים ותשתיות שונות, למשל רכבת, בכל גושי ההתיישבות. השלב השלישי: הודעה על מהלכים חד-צדדים ביו"ש. לטעמי, בסיכומו של דבר הסכסוך ייפתר רק על-ידי מהלכים יזומים חד-צדדיים של מדינת ישראל.
