|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' <br>
|
|
השבוע, בעיתוי מופלא - הרכב מורחב של 9 שופטי בג"צ הורה היום (יום ב', 14.6.04) לעיריות (...) לבחון מחדש את חוקי העזר העירוניים שחוקקו, האוסרים באופן מלא או חלקי על מכירת בשר חזיר וקבע קריטריונים, לפיהם בשכונות שבהן ישנו רוב המבקש לצרוך בשר חזיר או שאינו מתנגד לכך - אין לאסור את המכירה. גם שר הפנים נדרש לשקול מחדש את עמדתו. השופטים קבעו עוד (...) תוקפם של חוקי העזר מושעה (...) ניתן יהיה למכור חזיר בכל העיר.
וידיעה נוספת לעניננו, נחשף (...) כי אמו הביולוגית של הילד בן השנה, שהמאבק המשפטי על עתידו מסעיר בשבוע האחרון את הציבור הישראלי, היא נוצריה. המשמעות - אימוץ הילד הוא בלתי חוקי מלכתחילה (...) (מועתק מאתר החדשות 'מחלקה ראשונה').
אמרנו עיתוי מופלא וננסה להסביר: ידועה מכבר עמדתנו כי התערבות המדינה בענייני דת ומצפון הנה הרסנית. אנחנו גורסים כי כל החוקים הנסמכים על דת ישראל חייבים להתבטל כדי שתוכל להתקיים פה מדינה יהודית וחופשית באמת.
שמירת מצוות הנה עניין שבין אדם לאלוקיו. יהודי אינו יכול ואינו רוצה להיפרד מה' אלוקיו והתערבות כפייתית בנושא זה כמו בכל נושא, מעוררת התנגדות טבעית כלפי הכפיה ובטעות זה נראה כהתנגדות לחוקי הדת. מערכת חוק חילונית הכופה על הפרט הנהגות שיסודן בדת - זו מערכת בולשביקית ותו לא.
והנה בא הבג"צ הנ"ל ופסק לכאורה, בדיוק בהתאם לעמדתנו, אלא שנימוקיו הם הפוכים לחלוטין לאלה שלנו ובכך עיתוי הפסיקה הוא מושלם, בשבוע של פרשת קורח. וננסה להסביר:
הנחת היסוד של המערכת החילונית בכלל, זהה לטענתו היסודית של קורח:
(במדבר ט"ז) ג וַיִּקָּהֲלוּ עַל-משֶׁה וְעַל-אַהֲרן וַיּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל ה':
וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל-קְהַל ה'?
קורח מונחה על-ידי הנחת יסוד שבין היהודים מתקיים שוויון טכני שממנו נגזרת יכולת שווה למילוי כל תפקיד ע"י כל אחד.
(כלי יקר) ודעתו [של קורח] לומר שאין יתרון ושררה לשום נוצר על חבירו כדרך שאין קדימה ח"ו לו יתברך, על ברואיו; וזהו שאמר וּבְתוֹכָם ה'. והיה ראוי להיות ה' בראשם, ולא בתוכם באמצע; אלא הורה והודה כביכול שאין לו [לבורא יתברך] קדימה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר, מדוע תתנשאו אתם?
האמת, מאד מפתה ללכת עם קורח. הוא בא ומספר לי שאני שווה למשה רבנו ולאהרון הכהן, וזכותי לקבל תפקידים - שווה בדיוק לזכותם; הכל רק עניין של השקעה והצלחה בבחירות. מה רע? באמת למה לא?
(במדבר ט"ז) ד וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפּל עַל-פָּנָיו:
מספרים על רבי שניאור זלמן המכונה 'אדמו"ר הזקן', מייסד חסידות חב"ד, כי מישהו מהמתנגדים השמיע כלפיו את אותה טענה של התנשאות והביא ראיה את לבושו שהיה שונה מזה של חסידיו. אדמו"ר הזקן השעין ראשו על זרועותיו שהונחו על השולחן ולאחר שהות מה הרים ראשו והשיב, 'הראש הוא חלק מן הגוף ובכל זאת לבושו שונה'.
בּנוֹ שאח"כ מילא את מקומו, רבי שלום בר שהיה נוכח באותו מעמד, שאל את אביו מדוע לא השבת לו מיד? השיב הרבי: למדתי זאת ממשה רבנו אשר לאחר שהואשם בהתנשאות - וַיִּפּל עַל-פָּנָיו. השפלתי את ראשי בניסיון לבחון אולי יש אמת בדבריו. אבל הוא מוצא שזו האשמת שווא כמובן ומגיב:
ה וַיְדַבֵּר אֶל-קרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ לֵאמר בּקֶר וְידַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו:
(כלי יקר) אמר לו משה, בּקֶר; גבולות חלק הקב"ה בעולמו; יכולים אתם להפוך בקר לערב - כן תוכלו לבטל את זו, שנאמר (בראשית א ד,ה) וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בקֶר... וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ.
הטענה כֻּלָּם קְדשִׁים, ככל שהיא נעימה לאוזן המורגלת בחריקות הדמוקרטיה - טומנת בחובה את זרעי התֹהוּ ובֹהוּ בכל תחומי החיים.
וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי
הכיצד? ומה הקשר לעניינים המשפטיים/חוקתיים של ימינו? הרי בפרשת השבוע מדובר בעימות שכל כולו פנימי, בתוך עם ישראל; קורח טוען כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים ולכאורה, הויכוח הוא בין רמות שונות של קדושה וזה לא חייב להגיע לחורבן. לעומת זאת - כיום מדובר לכאורה בשאלה אם יש בכלל אבחנה בין קודש לחול ובין ישראל לעמים, אז איפה הדמיון לסיפור עם קורח? מסתבר שחז"ל, עליהם מסתמך הכלי יקר דלעיל, חושבים שזהו המשך של אותו תהליך.
(מדרש רבה) אמר להם משה: גבולות חלק הקב"ה בעולמו. יכולים אתם לערב יום ולילה?? והוא שאמר הכתוב בתחלה (בראשית א) וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בקֶר (…) וַיַּבְדֵּל אֱלֹקִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ, בשביל תשמישו של עולם; וכשם שהבדיל בין האור ובין החשך בשביל תשמישו של עולם, כך הבדיל ישראל מן האומות, שנאמר (ויקרא כ) וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי; וכך הבדיל אהרן שנאמר (דברי הימים א כג) וַיִּבָּדֵל אַהֲרן לְהַקְדִּישׁוֹ- קדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא-וּבָנָיו עַד-עוֹלָם. אם יכולין אתם לערב אותה הבדלה שהבדיל בין האור ובין החשך - אתם יכולין לבטל את זה. לכך אמר להם, בּקֶר וְידַע ה' אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו - כבר הוא מתוקן, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו:
עם בריאת העולם הבדיל ה' בין האור ובין החושך; עשרים דורות אח"כ החל תהליך של הבדלת עם ישראל מן העמים והתהליך הסתיים בדור העשרים ושבעה מבריאת העולם. באותו דור גם הובדל אהרון לשרת בקודש. ההתמרדות של קורח נגד הבדלה זו מובילה, על-פי המדרש הנ"ל, לביטול ההבדלה בין ישראל לעמים ח"ו. אבל כשם שלא ניתן לבטל את יסוד ההבדלה, זו שבין חושך לאור - כך לא ניתן לבטל את ההבדלה שבין ישראל לעמים וגם לא את זו שבין אהרון לקורח.
צריכים לעשות צדק עם קורח ולציין שהוא לא העלה בדעתו לבטל את ההבדלה שבין ישראל לעמים; בסך הכל חיפש קצת כבוד ועמדה של כח. פוליטיקאי מצוי אם כי ממולח יותר מן הממוצע. זה רק משה שמזהה מיד את הסכנה לעם ישראל העלולה לנבוע מאימוץ גישתו של קורח.
אבל קורח סירב לחזור בו גם כאשר נחשף בפניו התהליך שהוא מוביל. האם זה אומר שלא ניתן לסגת מתהליך אבדני?
וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ
לפני ההבדלה בין האור ובין החושך, ...הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ; בלשון המדוברת מוסכם שאור מסמל חיוב בעוד חושך מסמל את הפכו. כאשר מתערבבים המושגים של טוב ורע, זהו מצב של תהו ובהו. בימינו קוראים לזה 'כאוס'. לא ביום אחד מגיעים לכאוס. זה תמיד תהליך ארוך שניתן לעצור אותו בכל שלב, אבל משום מה - לא עוצרים.
הנה לפנינו תיאור השתלשלות של מציאות כזו מפי הנביא ירמיה:
(פרק ד) כב כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ:
הנביא מסביר כיצד הידרדרו עד למצב של סף חורבן; כדי להבין את דבריו נעמוד בקצרה על הכינויים השונים שהוא מזכה אותנו בהם.
(מלבים) אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ; שהאויל הוא המסתפק על [מטיל ספק ב]כל דבר, ש[תופעה זו] זה הפך הדעת, וע"כ אוֹתִי לא יָדָעוּ.
וכן חסר להם הבינה ש[מושג זה פירושו] הוא שישיגו את השם ע"י מופתי התבונה והחקירה; כי הם בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה. וכן חסר להם החכמה ש[זה הידע המצטבר שאותו] ידעו ע"י קבלה [במסורת]. ועיקר דרכי החכמה הוא בהנהגת הנפש לדעת את הטוב ואת הרע, והם - חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ:
סגנון החשיבה שאותו מתאר הנביא מוכר לנו היטב, מוכר עד כאב. את התוצאה של סגנון חשיבה זה, חוזה הנביא בפסוק הבא:
כג רָאִיתִי אֶת-הָאָרֶץ וְהִנֵּה-תֹהוּ וָבהוּ וְאֶל-הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם:
ולחשוב שהכל התחיל בדרישה צנועה של אחד, קורח, שבסך הכל ביקש הזדמנות שווה להתמודד על תפקיד הכהן הגדול.
לענייננו המסר ברור; התנתקות מדרכו של משה רבנו זו תחילתו של תהליך שסופו תהו ובהו ואנחנו כבר בסוף התהליך, בשלב של תהו ובהו.
חייבים לעצור כאן ועכשיו ולשנות כיוון כי חפצי חיים אנחנו. נתחבר לדרכו של משה, דרך חוקת התורה ובכך נעבור מיד מעולם התהו לעולם התיקון ונזכה לגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו מיד ממש.
ואז כולם ידעו להבחין בין אור לחושך כי ידעו את ה', ויהיה רק טוב ליהודים וגם לכל האחרים.
|
| תאריך:
|
17/06/2004
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2004
|
|
נסים ישעיהו
|
|
השבוע, עם פרסום החלטת מזוז, היה מעניין לראות את אופן התנהלותם של כמה מכלי התקשורת, במיוחד אלה שסינגרו במשך שנים על פרקליטת המדינה עדנה ארבל (כיום שופטת), וכיצד הם מכסים עתה את פרשת ארבל-מזוז. הנה כמה עניינים שמשכו את תשומת ליבי:
|
|
|
|
|
ההופעה הראשונה, מחוף לחוף, של היועץ המשפטי לממשלה - חשפה בפנינו איש צנוע, מקרין אמינות, עממיות, ללא שמץ עמימות, קצת קצת ערמומיות - ועם זאת רמה גבוהה מאד של נחרצות.
|
|
|
|
|
הפצצה שהטיל היועץ המשפטי מני מזוז לחלל החיים הציבוריים שלנו הצליחה להוציא כמה אנשים משיווי משקלם. לצערי, בקבוצה זו ניתן למנות גם מספר אנשי ימין אשר האמינו בתום לב שחייבים לעצור את אריאל שרון ותוכנית הנסיגה שלו בכל האמצעים. ראייה קצרת ראות זו מבטאת התעלמות בסיסית מאחת הבעיות המרכזיות מולן ניצבת החברה הישראלית, בעיית "המעמד החדש".
|
|
|
|
|
לפני שנה בערך, השתתפתי במסע למחנות הריכוז, ביחד עם קבוצה של יהודים וערבים, שהמוטו שלה היה "לפגוש את הכאב". לא הכאב בביתנים הריקים של אושוויץ, אלא זה שאצלנו בלב, שנשאר מאז חקוק בזיכרון האישי שלנו. זאת היתה הפעם הראשונה שפגשתי מידה כל כך רבה של יכולת אמפטית, של יכולת לראות את האישי מעבר למסכים המערפלים של הפוליטי, הלאומי (נכחו במסע כל רצף האוכלוסייה היהודית בישראל - משמאל רדיקאלי ועד לראשי התנחלויות), הלאומני, השכול ההדדי ותחושות הנקם.
|
|
|
|
|
המתנחלים עברו בדור האחרון כמה מבחנים לא פשוטים.
|
|
|
|
|
