הפתרון הגאוני של דפני ליף

"הדוח המסכם" פורסם כאמור ב-13 באוקטובר 2011, בתקופה בה הלכו והתבררו משמעויות "האביב הערבי". באותה עת, השלום בין ישראל למצרים מצוי על כרעי תרנגולת. השלטון הצבאי הזמני במצרים מתקשה לאכוף חוק וסדר. המון מצרי מוסת פרץ ושרף את שגרירות ישראל. עשרות נהרגו בעימותים בין כוחות הביטחון לבין קופטים. האחים המוסלמים, תנועת האם של חמאס, מוסיפה להתחזק וההערכה הרווחת היא שתנצח בבחירות לפרלמנט בחודש נובמבר.

סוריה מצויה במלחמת אזרחים עקובה מדם. שלטונו של אסד מתערער והולך. האופוזיציה הסורית התארגנה בחסותה של טורקיה, החותרת להמליך את האחים המוסלמים הסונים בראשות שלטון חלופי למשטר העלאווי. לבנון נתונה תחת הגמוניה של ארגון חיזבאללה השולט הלכה למעשה גם בממשלה. משטרו של המלך עבדאללה נתון ללחצים גוברים והולכים מבית של גורמים פוליטיים, ובראשם האחים המוסלמים, הדורשים לבטל את הסכם השלום עם ישראל.

טורקיה אימצה מדיניות עוינת לישראל, צמצמה עד למינימום את הקשרים הדיפלומטיים ומאיימת בפעולות צבאיות (הגברת הנוכחות הצבאית הימית במזרח הים התיכון, מניעה בכוח צבאי של הפקת גז במים הטריטוריאלים של קפריסין).

בלוב, בתוניס ובתימן התמודדו המשטרים עם כוחות מורדים המונהגים על-ידי ארגונים איסלאמיים קיצוניים. זמן לא רב לאחר כתיבת הדוח קדאפי הוצא להורג והממשלה הזמנית הכריזה על אימוץ חוקי ההלכה האיסלאמית ובתוניס ניצחה מפלגת האחים המוסלמים בבחירות.

לאור תמונת המצב האסטרטגית הזו, ראוי לקרוא פעם נוספת את המלצות "הצוות הכלכלי של המחאה" בנוגע לתקציב הביטחון:

"מחובתנו לומר, כי יש דרך נוספת להקטין בצורה משמעותית את הוצאות הביטחון והיא על-ידי השגת הסכם שלום כולל שיוריד את עצמת הסכסוך הישראלי - ערבי באופן משמעותי...

"הסכם שלום כולל, שיוריד את עצמת הסכסוך באופן משמעותי, יאפשר להוריד את הוצאות הביטחון בשיעור משמעותי בתוך תקופה של עשר שנים. אם הוצאות אלו ירדו למחצית, כמו בעקבות ההסכם עם מצרים, משמעות הדבר היא שחרור מקורות של 6 אחוזי תוצר. זהו שיעור גדול בעל משמעות חברתית מרחיקת לכת".

"הצוות הכלכלי של המחאה" סבור, כי גם לאחר התבררות מגמת "האביב הערבי", שהפך ל"חורף איסלאמי", קיימת אפשרות סבירה בטווח הזמן הנראה לעין להגיע להסכם שלום כולל עם מדינות ערב, שיאפשר לקצץ משמעותית בתקציב הביטחון. הצוות הכלכלי לא העלה אפשרות של הרעה משמעותית במצבה האסטרטגי של ישראל בעקבות "האביב הערבי" שיצריך הגדלת המשאבים לביטחון.

דפני ליף תובעת להגדיל את הגירעון התקציבי ולהימנע מהגדלת הגירעון

למנהיגת המחאה החברתית, דפני ליף, הצעה אחרת טובה יותר להתמודד עם המצוקות החברתיות. ב-24 באוגוסט 2011 דיווח ערוץ 2, כי דפני ליף תובעת מהממשלה להרחיב את הגירעון התקציבי. להלן ציטוט הדיווח:

"ליף המשיכה לתקוף את ועדת טרכטנברג וקראה להרחבת הגירעון כדי לממן את דרישות המפגינים, כמו גם להחזרת הכנסת מפגרה. 'ללא החזרת הכנסת מפגרה לא ניתן יהיה ליישם את החלטות הוועדה. שמירה על מסגרת התקציב תוביל לכך שהסכומים יהיו קטנים וחד-פעמיים, ללא השלכה לשנים הבאות. תחושתנו שהוועדה הזו היא טלאי שנועד למוסס המחאה. כמו שניסה ראש הממשלה לשכנע את הסטודנטים לעזוב את המאבק, כך גם הוועדה הזו מנסה להרגיע', הוסיפה ליף".

ב-24 באוקטובר 2011 העבירו מנהיגי המחאה פנייה כתובה לחברי הכנסת, עליה חתומה דפני ליף, ובה מוצגת דרישה להימנע מהגדלת הגירעון התקציבי. מצ"ב ציטוט מאתר דה-מרקר:

"מובילי המחאה החברתית שלחו אתמול מכתב לחברי הכנסת שבו קראו להם לחתום על מסמך עקרונות הכולל את תביעות המחאה החברתית... חרף דרישת מובילי המחאה כי הממשלה תעבור מתקציב דו-שנתי לחד-שנתי ותפרוץ את מסגרת התקציב לצורכי מימוש עקרונות של צדק חברתי, במכתב מצוין כי יש 'לשמור על אחריות תקציבית. אי הגדלת הגירעון והמשך ירידת היחס בין החוב לתוצר תוך האטת קצב הירידה, המוכתב על-ידי המתווה הקיים, תוך שמירת הגמישות התקציבית הנדרשת בשנות האטה ומיתון'.

"על הפנייה לחברי הכנסת חתומים יוזמי המחאה החברתית, ובהם דפני ליף וסתיו שפיר, הפורום לצדק חברתי המאגד כ-40 מאהלים, תנועת דרור ישראל, ארגון מאבק הרפתנים ומועצת תנועות הנוער".