הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  מדיני/פוליטי  ספרים 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מפגן מרשים
31/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
שומר פשוט ניהלה מו"מ
31/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
הנהון הסגיר הורים רוצחים
31/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
פחמימות - הרוצח האמיתי
31/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
מפה ומשם בשולי החדשות
31/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
מירשהיימר ופאלק נותנים חסות לספר אנטישמי
מי הנודד? ספר אנטישמי ארסי

גלעד עצמון. שונא יהודים ידוע לשמצה [צילום: יח"צ]

חסויות אלה מייצגות צעד מסוכן לקראת מתן לגיטימציה לרטוריקה האנטישמית בקמפוסים אוניברסיטאיים. אם פרופסורים מכובדים נותנים חסות להשקפות בספרו של עצמון כ"מבריקות" ו"מרתקות", השקפות הכוללות השתלטות יהודית על העולם, הטלת ספק בשואה, האשמת "היהודים" על היותם שנואים כל-כך, יש חשש שהן יהפכו מקובלות בקרב תלמידיהם. חסויות אלו הן העדות הטובה ביותר לכך שהשיח האקדמי מתחיל לחצות קו אדום

>
>
▪  ▪  ▪
בעוד השיח על ישראל בקמפוסים אוניברסיטאיים ממשיך להידרדר, ישנה דאגה גוברת כי חלק מן המלעיזים הקולניים ביותר של ישראל חצו קו אדום בין ביקורת מקובלת של ישראל לבין מתן לגיטימציה לאנטישמיות. חסויות שניתנו לאחרונה על-ידי מספר אקדמאים בינלאומיים בולטים, כולל ג'ון מירשהיימר מאוניברסיטת שיקגו, וריצ'רד פאלק מפרינסטון לספר אנטישמי בגלוי שנכתב על-ידי שונא יהודים ידוע לשמצה ממחישות מגמה מסוכנת זאת.

הספר המדובר הוא "מי הנודד?" שנכתב על-ידי גלעד עצמון, מוזיקאי ג'אז בריטי (ממוצא ישראלי ק.ל.). לבל יהיה שום ספק לגבי הזהות האנטישמית של עצמון, הקשיבו לתיאור העצמי שלו בספר עצמו. הוא מתגאה על "הסקת הרבה מן התובנות שלי מאדם ... שהיה אנטישמי כמו גם שונא נשים רדיקלי", וכן שונא "כמעט כל דבר שאינו מצליח להיות גבריות ארית" (89-90). הוא מכריז על עצמו, "יהודי השונא את עצמו בגאווה" (54), כותב "בבוז" על "היהודי בי" (94), והוא מתאר את עצמו בתור "יריב חזק ... של היהודיוּת " (186). כתביו , הן באופן מקוון והן בספרו החדש, מלאים מעל גדותיהם במוטיבים אנטישמיים קלאסיים השאולים מן הפרסומים הנאציים:

בכל כתביו, עצמון טוען כי היהודים שואפים להשתלט על העולם:

  • "(א)נחנו חייבים להתחיל לקחת את ההאשמה כי העם היהודי מנסה להשתלט על העולם ברצינות רבה."

  • "יהדות ארצות הברית עושה כל דיון בשאלה "האם הפרוטוקולים של זקן ציון" [כך במקור] הוא מסמך אותנטי או בעצם זיוף לבלתי-רלוונטי. יהודים אמריקנים מנסים לשלוט בעולם, באמצעות שליח."

עצמון מרחיב על הנושא הזה שוב ושוב בספרו "מי הנודד?", תוך עירוב בין "היהודים" ו - "הציונים":

  • הוא מכנה את משבר האשראי האחרון "ציו-אגרוף" (22) ואומר שזה לא היה "קונספירציה יהודית" כי "הכל היה גלוי" (30).

  • פול וולפוביץ, רם עמנואל, ושאר חברי "האליטה היהודית" נשארים בחו"ל במקום לעבור ל"ציון", כי הם "הוכיחו שהם הרבה יותר יעילים למען המטרה הציונית בהישארותם היכן שהם נמצאים" (19).

  • התקשורת האמריקנית "כשלה להזהיר את העם האמריקני מפני האויב שבתוכו" בשל הכסף (27).

עצמון כתב כי היהודים הם רוע וסכנה לאנושות:



עצמון משנן הרבה מרעיונות אלה ב"מי הנודד?":

  • "להיות יהודי פירושו מחויבות עמוקה החורגת הרבה מעבר לצו משפטי או מוסרי" (20) והמחויבות הזו "מושכת יותר ויותר יהודים לתוך אחווה נידחת, מסוכנת ולא מוסרית" (21).

  • אם אירן וישראל ילחמו מלחמה גרעינית שתהרוג עשרות מיליוני אנשים, "אחדים יכולים להיות נועזים מספיק כדי לטעון כי 'יתכן שהיטלר היה צודק אחרי הכול '" (179).

עצמון מדרבן באופן קבוע את קוראיו להטיל ספק בשואה ולפסול את ההיסטוריה היהודית:

  • "לקח לי שנים להשלים עם כך שבנרטיב של השואה, בצורתו הנוכחית, אין כל היגיון היסטורי. ... אם, למשל, הנאצים רצו את היהודים מחוץ לרייך שלהם (יודנריין, נקי מיהודים), או אפילו מתים, כמו שהנרטיב הציוני מתעקש, איך זה שהם הצעידו מאות אלפים מהם בחזרה לתוך הרייך בסוף המלחמה?"

  • "(ג)ם אם נקבל את השואה כדת הדמוקרטית-ליברלית אנגלו-אמריקנית החדשה, אנחנו חייבים לאפשר לאנשים להיות אתאיסטים."
עצמון חוזר על חלק מההתבטאויות האלה ב"מי הנודד?":

  • לילדים יש לאפשר לשאול, כפי שהוא עשה, "איך המורה יכול היה לדעת כי ההאשמות שהיהודים עושים מצות מדם גויים צעירים אכן היו ריקות מתוכן או מופרכות" (185).

  • "דת השואה היא ככל הנראה עתיקה כמו היהודים עצמם" (153).

  • ההיסטוריה של רדיפת היהודים היא מיתוס, ואם הייתה
רדיפה כלשהי, היהודים הביאו את זה על עצמם (175, 182).
עצמון טוען כי היהודים הם מושחתים והם האחראים ל"סיבה" להיותם "שנואים":

  • "(ע)ל מנת לקדם את האינטרסים הציוניים, ישראל חייבת לייצר רגש אנטי-יהודי משמעותי. אכזריות כלפי אזרחים פלשתינים היא אמצעי ישראלי מועדף להשגת מטרה זו ."

  • "יהודים עשויים להצליח לנטוש את האלוהים שלהם, אבל הם שומרים על שנאת הגוי ואידיאולוגיות גזעניות בלב הזהות הפוליטית החילונית המתהווה שלהם. זה מסביר מדוע כמה אלמנטים של שנאת הגוי התלמודית הפכו בתוך השיח הציוני לשיטות לרצח-עם."

עצמון שב למוטיב הזה פעם אחר פעם ב"מי הנודד?":

  • "אלוהי היהדות" המתואר בספר דברים ו' 10-12 "הוא אל רשע, אשר מוביל את עמו לשוד, ביזה וגניבה" (120). עצמון מסביר כי "ישראל והציונות... הנהיגו את הביזה שהובטחה על-ידי אלוהי העבריים בכתבי הקודש היהודיים" (121).

  • מוסר ההשכל של מגילת אסתר עבור היהודים הוא כי "מוטב להסתנן למסדרונות הכוח" אם הם רוצים לשרוד (158).

לבסוף, עצמון באופן חוזר ונשנה מצהיר כי ישראל גרועה מהנאצים והוא למעשה "מתנצל" בפני הנאצים על כך שהוא השווה אותם לישראל קודם לכן:

  • "רבים מאתנו, כולל אותי נוטים להשוות את ישראל לגרמניה הנאצית. לעיתים קרובות אני עצמי מצטרף לאחרים הטוענים כי הישראלים הם הנאצים של זמננו. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לתקן את ההצהרה שלי. הישראלים הם לא הנאצים של זמננו והנאצים לא היו הישראלים של זמנם. ישראל, היא למעשה גרועה בהרבה מאשר גרמניה הנאצית והמשוואה הנ"ל היא פשוט חסרת משמעות ומטעה."

חציית קו אדום

אבל גם המוניטין המבוסס של האנטישמיות של עצמון וגם שפע הזוהמה האנטישמית הממלאת את "מי הנודד?" לא הרתיעו את הפרופסורים ג'ון מירשהיימר וריצ'רד פלק ממתן חסות באופן פעיל לעבודתו של עצמון. מירשהיימר, פרופסור נכבד למדע המדינה באוניברסיטת שיקגו, חבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים, מכנה את "מי הנודד?" ספר "מרתק" ש"צריך להיקרא באופן נרחב על-ידי יהודים ולא יהודים כאחד." פלק, פרופסור אמריטוס למשפט בינלאומי באוניברסיטת פרינסטון ומדווח מיוחד של האו"ם בנושא "זכויות האדם בשטחים הפלשתינים," מתאר את "מי הנודד?" כ"מושך ומרגש" ספר שכל מי ש"אכפת לו משלום אמיתי" צריך "לא רק לקרוא, אלא להרהר ולדון באופן נרחב אודותיו".

ההמלצה של פלק מופיעה בהבלטה על השער של ספרו של עצמון. ההמלצה של מירשהיימר מככבת בעמוד הראשון שלו. פרופסורים אלה לא רק מגינים על זכותו של עצמון לפרסם ספר כזה, הם אמצו את תוכנו ומפצירים בעמיתיהם, סטודנטים ועוד לקרוא ו"להרהר אודות" הדעות המובעות על-ידי עצמון. אפשר לתהות אילו חלקים של טרחנות גזענית זו הפרופסורים מירשהיימר ופאלק מאמינים שתלמידיהם ואחרים "צריכים" לקרוא ו"לדון באופן נרחב".

מירשהיימר מגן על המלצתו (בבלוג של סטיבן וולט) על-ידי תמיהה האם מבקריו טרחו בכלל לקרוא את ספרו של עצמון. ובכן, קראתי כל מילה ממנו, כמו גם רבים מהבלוגים של עצמון. אף אחד שקרא את החומר הזה לא יכול היה להימלט מן המסקנה, שעצמון בחופשיות מודה בה, כי רבות מה"תובנות" שלו שאולות ישירות מכתבים אנטישמים קלאסיים. מירשהיימר טוען, עם זאת, כי הוא אימץ רק את ספרו של עצמון לא את כתביו האחרים. אבל הספר עצמו מלא דברי הבל ניאו-נאצי גס נגד "היהודי", "יהדות העולם", ו "בנקאים יהודים".

הוא טוען כי "שוד ושנאה נספגו באידיאולוגיה הפוליטית היהודית המודרנית הן בשמאל והן בימין" (123). וכמו אנטישמים אחרים, לעצמון יש אובססיה בספר עם שמות יהודיים. אלה היו היהודים, כמו וולפוביץ וליבי, שדחפו את ארצות הברית למלחמה נגד עירק למען "אינטרסים" של ה"מדינה היהודית האהובה שלהם" (26). "הכיצד אמריקה נכשלה בריסון הוולפוביצים שלה?" שואל עצמון (27).

באופן דומה, על-פי ספרו של עצמון, היו אלה "הבנקאים היהודים", אנשי הכספים, כלכלנים, סופרים, ופוליטיקאים כמו גרינספאן, לוי, ארונוביץ', סבן, פרידמן, שיף, ורוטשילד, אשר גרמו לבעיות הכלכליות והפוליטיות של העולם, החל מהמהפכה הבולשביקית עד המלחמות של המאה ה-20 ועד הצרות הכלכליות הנוכחיות (27,194). וכמו אנטישמים קלאסיים אחרים, עצמון אינו מסתפק בהאשמת יהודים בודדים שאת שמם הוא מציין, הוא רוקח מזימה יהודית חובקת עולם המונעת על-ידי "ציו-מוביל חסר רחמים" (27) "אידיאולוגיה יהודית" (69) שמקורה ב"רוח הקטלנית" (122) של התנ"ך העברי. סוג זה של הבל קונספירטיבי שאול כמעט מילה במילה מתוך הפרוטוקולים של זקני ציון, הזיוף הצארי, שהפך למרכיב עיקרי של התעמולה הנאצית.

מספר אנשי אקדמיה בולטים אחרים הגנו על עצמון ונותני החסות שלו. בריאן לייטר, הפרופסור לתורת המשפט בבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו, דחה את התגובה לספר ולהמלצה "ההוגנת" של מירשהיימר כ"היסטרית", ולא "מקדמת את השיח האינטלקטואלי הכנה," אם כי הוא מודה שלא קרא את ספרו של עצמון. על בסיס ראיון קצר אחד עם עצמון, לייטר מוכן בכל זאת להגן עליו מפני ההאשמות כי הוא אנטישמי או מכחיש שואה: "עמדותיו [לא מעידות עליו] כאנטישמי [אלא] כקוסמופוליטן. ... הוא אינו מכחיש את השואה או את תאי הגזים ... ". לייטר צריך לקרוא את הספר, במיוחד עמודים 175-176, לפני שהוא מזנק להגנתו של עצמון. שם עצמון מתבטא "כי 65 שנים לאחר שחרור אושוויץ, אנחנו חייבים להיות זכאים להתחיל לשאול שאלות. אנחנו צריכים לבקש ראיות וטיעונים היסטוריים ולא לעקוב אחר נרטיב דתי שניזון מלחץ וחוקים פוליטיים."

ג'יימס פטרס, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת בינגהמטון, מכנה את "מי הנודד?" כ"סדרה של הארות מבריקות" ומשבח את ה"אומץ" של עצמון. רשימת אנשי האקדמיה אשר נתנו חסות לעצמון כוללת גם את ויליאם א. קוק, פרופסור לאנגלית באוניברסיטת לה-ורן בדרום קליפורניה, מכרם חורי מחול, מרצה באוניברסיטת קיימברידג', ואורן בן דור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת סאות'המפטון.

חסויות אלה מייצגות צעד מסוכן לקראת מתן לגיטימציה לרטוריקה האנטישמית בקמפוסים אוניברסיטאיים. אם פרופסורים מכובדים נותנים חסות להשקפות הנכללות בספרו של עצמון כ"מבריקות", "מרתקות", "מושכות", ו"מרגשות", ההשקפות הללו, הכוללות השתלטות יהודית על העולם, הטלת ספק בשואה, האשמת "היהודים" על היותם שנואים כל כך, וייחוס הצרות הכלכליות הנוכחיות ל"ציו-אגרוף," יש חשש שהן יהפכו מקובלות בקרב תלמידיהם. חסויות אלו לספרו של עצמון הן העדות הטובה ביותר לכך שהשיח האקדמי מתחיל לחצות קו אדום, וכי חציית קו זה חייבת להיחשף, להיות מופרכת, ולהידחות בשוק הרעיונות באקדמיה. (ראיה נוספת למגמה אקדמית זו באירופה הופיעה לאחרונה באתר האינטרנט של עצמון, שם הוא מתרברב שהוא הוזמן "להרצות על אתיקה באוניברסיטת טרונדהיים" בנורבגיה. זוהי האוניברסיטה שפקולטה שלה סירבה להזמין אותי לדבר על הסכסוך בין ישראל למדינות ערב.)

לפיכך, הנני מאתגר את פרופ' מירשהיימר ופלק לדיון ציבורי בשאלה מדוע הם נתנו את חסותם ואמרו דברים חיוביים כאלה על ספר מלא שנאה וכל כך אנטישמי שנכתב על-ידי סופר בעל דעות קדומות וכל-כך לא ישר.

ספר אנטישמי ארסי

לאור דעות קדומות אלה בסגנון ד"ר שטירמר נגד יהודים, אין תמיהה כי אפילו חלק מן הגרעין הקשה ביותר של הפעילים נגד ישראל ניסו להתרחק מעצמון מחשש שהאנטישמיות שלו תטיל דופי במטרתם. טוני גרינשטיין, המגדיר עצמו "אנטי ציוני", שלאחרונה השתתף במסגרת קמפיין הסולידריות של פלשתין בשיבוש חסר תקדים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בקונצרט בלונדון (אשר גרינשטיין השווה למחאה כנגד התזמורת הפילהרמונית של ברלין בשנות ה -1930), הוקיע את "מי הנודד?" כ"ספר אנטישמי ארסי."

סו בלקוול, אשר השתתפה בכתיבת התביעה של אגודת מורי האוניברסיטה להחרים את האוניברסיטאות הישראליות בשנת 2005, הסירה את כל הקישורים מהאתר שלה לעצמון והציבה את עצמון ברשימת ה"זדוניים" שלה יחד עם דיוויד אירווינג וישראל שמיר. "עובד סוציאליסטי", אתר אינטרנט שלעתים קרובות מדבר על "האפרטהייד" הישראלי ומפרסם מאמרים עם כותרות כגון "אלימות רצחנית של ישראל", הסיר ראיון עם עצמון וכינה את העדות לאנטישמיות של עצמון "מרשיעה". לפחות עשרה סופרים הקשורים למו"ל השמאלני שפרסם את "מי הנודד?" קראו למו"ל להסתייג מהשקפותיו של עצמון, בהסבירם כי "הדחף בעבודתו של עצמון מכוון לנרמול ומתן לגיטימציה לאנטישמיות".

הגרעין הקשה של ניאו נאצים, גזענים, אנטישמים ומכחישי שואה, מצד שני, צרף בשמחה את עצמון כאחד משלהם. דייויד דיוק, הדוגל בעליונות הגזע הלבן באמריקה, פרסם יותר מתריסר מאמרים על עצמון באתר האינטרנט שלו בחמש השנים האחרונות ולאחרונה שיבח את עצמון על "כתיבת מאמרים כה משובחים לחשיפת הרוע של הציונות והגזענות היהודית". קווין מקדונלד, פרופסור באוניברסיטת לונג ביץ' אשר עמיתיו הסתייגו ממנו באופן רשמי בשל "דעותיו האנטישמיות והאתנוצנטרית-לבנות", כינה את ספרו של עצמון "תיאור שלא יסולא בפז על-ידי מי שמבין היטב את הסימפטומים העיקריים של הפתולוגיה היהודית." ישראל שמיר, מכחיש-שואה ("אנחנו חייבים לשלול את הרעיון של השואה ללא ספק או היסוס"), אשר טוען כי היהודים רצחו ילדים נוצרים לצורך פולחן בדם שלהם וכי "השלטון של זקני ציון כבר חל עלינו" מתייחס לעצמון בשם "חבר טוב" ומכנה את עצמון אחד מ"הכוכבים הזוהרים של המאבק" נגד "הברית היהודית."

המאמר הופיע במקור בניו רפובליק

הכותב הוא פרופסור בבית הספר למשפטים בהרווארד.
תאריך:  08/11/2011   |   עודכן:  09/11/2011
פרופ' אלן דרשוביץ

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מירשהיימר ופאלק נותנים חסות לספר אנטישמי
הודעות  [ 13 ] מוצגות  [ 13 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורא מאירופה
8/11/11 16:07
2
1שרון
8/11/11 16:49
3
מונח ישן
8/11/11 16:54
4
לאנטישמיות מצויה
8/11/11 16:55
5
אליק א.
8/11/11 17:21
6
שוקי טבריה
8/11/11 17:34
7
הוא רק בבואה
8/11/11 18:27
 
אחד העם
9/11/11 08:20
 
זקן
9/11/11 11:16
8
פלא יועץ
8/11/11 21:19
9
שאול אבידור
9/11/11 15:04
10
כול הכבוד
4/12/11 22:29
11
א"ק
25/01/12 14:08

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
תרגיעו. הירגעו. ניסוי הצופרים הצליח. אפשר לצאת מתחת לשולחנות. הכול בסדר. אין להם כלום. הכול אחיזת עיניים. הכול דמה. הכול כאילו. אין להם דבר. לא כלום. הכול קרטון. הכול הדמיית מחשב. הכול וירטואלי. לאירנים אין כלום.
08/11/2011  |  אברהם שרון  |  מאמרים
ביום חמישי האחרון התייצבו בגני התערוכה בתל אביב 2,060 איש ואישה נרגשים ומתוחים, על-מנת להיבחן בבחינות לשכת עורכי הדין, על-מנת לזכות בתואר הנכסף, הנקרא בישראל - עורך הדין.
08/11/2011  |  יובל לובנשטיין  |  מאמרים
המאבק לצדק חברתי יצר רעידת אדמה במדינה שלצערי לא הורגשה ע"י כל תושביה. אבל כמו ברעידת אדמה ו"האפרטר-שוק" שבעקבותיה כך גלי תנועת הצדק החברתי יוצרים גלי משנה שאחד מהם הוא מאבק ההסתדרות בנושא העסקת עובדי קבלן.
08/11/2011  |  עפר דרורי  |  מאמרים
שוב מתברר שהמדינה המונהגת ע"י ראש ממשלה מומחה בהבטחות, עומדת לסגור מוסד טיפולי לגמילה מסמים לנוער בליפתא , ירושלים (הארץ, 7.11.11). מי שלא ביקר במוסד הנחמד והצנוע הזה הממוקם בכניסה לירושלים בלב אזור הררי יפהפה לא ראה מוסד טיפולי סימפטי מימיו.
08/11/2011  |  רן שורר  |  מאמרים
המנקה. כך היא מכונה. כך מכנים אותה כולם. העיסוק שלה הוא שמה. "לכל איש יש שם", כתבה המשוררת יראת שם שמיים, זלדה. לכולם, להוציא אותה, את המנקה. יש לה שם, ברור, אבל מי יידע את שמה? למי אכפת? מי שואל אותה לשמה בכלל? היא מזוהה כמנקה, מתויגת כמנקה. הדימוי שלה הוא של מנקה, כי זה מה שהיא עושה, מנקה.
08/11/2011  |  אברהם שרון  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
זה שמשהו הגיע מפריז לא הופך אותו לתרבותי יותר
31/08/2017  |  22:51  |  חגי עמית   |   חגי עמית
"רבים עדיין חושבים שהכישרון והפוטנציאל לא חולקו באופן שווה לכל המ
31/08/2017  |  22:38  |  רותם שטרקמן   |   רותם שטרקמן וליאור דטל
"רבים עדיין חושבים שהכישרון והפוטנציאל לא חולקו באופן שווה לכל המ
31/08/2017  |  22:38  |  ליאור דטל   |   רותם שטרקמן וליאור דטל

עידן יוסף
עידן יוסף
איתמר לוין
פורומים
אקדמיה/חינוך
מדיני/פוליטי
ספרים
כתבות מקודמות
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט