בעוד תשומת הלב העולמית, לפחות כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקשורת, מופנית למקום אחר, אירן מתקדמת במלוא המרץ בתוכנית הגרעין שלה. הסיבות לרצונה של אירן להשיג נשק גרעיני נידונו בהרחבה במקומות אחרים. הסיבות הרווחות שהוצעו לרצונה של אירן להשיג יכולת גרעינית צבאית הן: תפיסתה את האיומים עליה; שאיפות להגמוניה אזוריות ושימור המשטר.
ייצור נשק גרעיני נהפך ביסודו של דבר להחלטה פוליטית. מאמר זה יעסוק תחילה ביכולת הגרעינית של אירן, ובהמשך יידונו החלופות העומדות לפניה, משמעותן, דרכי ההתמודדות האקטיביים והפסיביים עם יכולת זו ובהשלכות של אירן גרעינית על מדינת ישראל. הדיון כאן יתווה קווים כלליים בלבד.
היכולות הגרעיניות של אירן
בידי אירן היכולת להעשיר אורניום לכל דרגה שתבחר. עד אמצע אוגוסט 2011 4.5 טון מטרי של אורניום, לאורניום מועשר לרמה של 3.5%, באיזוטופ 325. שלוש מאות עשרים קילוגרם מכמות זו הועשרו הלאה, לייצור של כ-70 ק"ג בדרגת העשרה של כ-20%.
1 לייצור 25 ק"ג של מתכת אורניום בדרגת העשרה של 90%, בהנחה שכמות זו היא הנחוצה לייצור ליבה ראשונה, נדרשים כ-1.3 טון מטרי של אורניום מועשר בדרגה של 3.5%.
2 אם נקודת ההתחלה היא אורניום מועשר בדרגה של 20% יהיה צורך ב-0.19 טון של חומר זה. המעבר מדרגת העשרה של 20% ל-90% הוא קצר מאוד מבחינה טכנית. אם מביאים בחשבון את כל המידע הקיים, נראה שלאירן יש כיום האפשרות לייצר כארבע ליבות למתקני נפץ גרעיניים. הערכה זו אינה מביאה בחשבון את האפשרות של ייצור חומרים בקיעים במתקנים מוסתרים, לא מוצהרים, או את האפשרות שאירן השיגה חומרים אלה ממקורות חיצוניים.
נדרשים שני שלבים נוספים להפיכת ליבות החומר הבקיע לנשק גרעיני: ייצור מנגנון הנפץ והכללתו בראש נפץ צבאי, בפצצה מוטסת או בטיל. אף שהראיות מצומצמות מאוד, יש סימנים משמעותיים, ובכלל זה בדוחות סבא"א, לכך שאירן שוקדת על פיתוח מנגנון הנפץ ועל מערכת השיגור. בכל מקרה, ידוע לכל שהזמן הנדרש להשלמת שני שלבים אחרונים אלה הוא קצר לעומת השלב הראשון, ההעשרה, שהוא מורכב יותר.
לפיכך נראה, שכל מה שנדרש לאירן להשגת יכולת גרעינית היא החלטה פוליטית להשתמש במלאים הקיימים של אורניום מועשר לדרגה של 3.5% ו-20% ולהעשירם לרמה המבוקשת, כלומר 90% בקירוב. אף על-פי שקיימות שלל הערכות בדבר הזמן שיידרש לאירן להשיג מטרה זו, לאחר החלטה על כך, ההנחה המקובלת היא שיידרשו חודשים רבים לייצור הפצצה הראשונה, ופרק זמן קצר יותר לייצור כל אחת מהפצצות הבאות
3. אין כל ספק שאירן תמשיך להעשרי אורניום וככל הנראה בקצב מוגבר, בד-בבד עם פעילות זו. פקחי סבא"א יגלו בסופו של דבר את תרחיש "הפריצה" הזה, אם עדיין יפקחו על מתקני הגרעין של אירן. עם זאת, בשל הקשיים באימות ממצאי הפקחים, פער הזמן שבין הפעילויות הממשיות ועד הדיווח עליהן עלול להיות ארוך מדי.
לפיכך, ברור למדי שאם הנהגת אירן תחליט להתמיד במסלול הגרעיני, יהיו בידיה פצצה גרעינית אחת או שתיים מבצעיות בתוך שנה ממועד קבלת ההחלטה. אירן הגיעה למצב זה באמצע שנת 2011, וזה יהיה הבסיס למה שיקרה בעתיד. אם אירן לא תעשה צעד כלשהו לשינוי הסטטוס הגרעיני שלה, הערכה זו עשויה להישאר על-כנה גם לשנים הבאות. בשילוב עם מערכות השיגור שלה, שכבר נבדקו, הנשק הגרעיני שיהיה בידיה עלול להגיע לכל מדינות מערב אסיה, דרום רוסיה ודרום אפשרות מפחידה.
תרחישים אפשריים לעתיד: החלופות העומדות לפני אירן
הניסיון לחזות את צעדיה של אירן בעתיד הוא כמעט בלתי אפשרי. כל הסימנים מעידים על כך שאירן משיגה את כל היכולות הטכניות הדרושות לייצור נשק גרעיני. עם זאת, ניסיון לנחש את צעדיה הבאים של אירן נועד לכישלון. המובא להלן מסכם את הדעות באשר לאפשרויות לפעולה של אירן, חלקן נדונו בעבר ואחרות הנראות תקפות לעת הזאת:
4 1. אירן עלולה להתמיד באותו הקו שנקטה עד כה: הפקת כמויות של אורניום מועשר בדרגה נמוכה של 3.5% ו-20% תחת פיקוח סבא"א. עם זאת, בכירים אירנים החלו ליישם בעקיפין מדיניות של עמימות
5. תיאורטית, מצב זה עשוי להימשך זמן רב. היתרון בדרך פעולה זו הוא, שאירן תצבור מלאי גדל והולך של חומרי מקור בלי לחרוג בגלוי מגבולות הפעילויות המותרות.
2. ייתכן שיש לאירן תוכנית מקבילה, נסתרת, להעשרת אורניום, או שהיא הצליחה להסיט חומרים תחת פיקוח, ולייצר חומרים בקיעים.
3. מנהיגי אירן יחליטו בגלוי לפתח את יכולותיה ויכריזו, כי בהיווצר התנאים המתאימים (למשל סכנה מוחשית למדינתם), אירן תייצר נשק גרעיני כדי לחזק את ביטחונה. היא עשויה גם לאיים בפרישה מהאמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני, NPT, או לפרוש ממנה בפועל
6. אף על-פי שפרישה מן האמנה לא תשים קץ לבדיקות פקחי סבא"א, מצב זה עלול להקשות מאוד על עבודת הפקחים, ולהאריך את זמן ההתראה שיהיה לעולם במקרה של "פריצה" גרעינית של אירן.
4. אם בשלב הבא ואם בשלב אחר, אירן עשויה לבצע ניסוי גרעיני תת-קרקעי. בצעד זה היא תצהיר על יכולתה הגרעינית, גם אם לא תבצע פעולה תוקפנית גלויה נגד מדינה זרה. במקרה זה אירן תפר כמה אמנות ומחויבויות, בייחוד את אמנות ה-NPT והאמנה לאיסור ניסויים גרעיניים, CTBT, שעליהן היא חתומה.
5. אם המציאות הנוכחית (אמצע שנת 2011) במזרח התיכון תימשך, ונשיא סוריה אסד ישמור על שלטונו, הוא ואירן עלולים להתפתות לחזק את יחסיהם ולהרחיבם לשיתוף פעולה גרעיני צבאי, ואולי גם ירחיקו לכת עד כדי הצבת כוחות גרעיניים אירניים בשטח סוריה.
6. אפשרות אחרת, שאינה סבירה, אך אין לשלול אותה לחלוטין, היא שאירן תעביר מתקן נפץ גרעיני לארגוני טרור הנהנים מתמיכתה, כמו חיזבאללה או פי שזו אפשרות קלושה, אין להתעלם ממנה לחלוטין, ואפילו איום בסחיטה מצד ארגונים אלה (בלי לקשור בהכרח את אירן לכך) עלול לגרום לתוהו ובוהו במצב במזרח התיכון.
האם תפנה אירן את הנשק הגרעיני שלה כלפי מדינה אחרת? ההיגיון הפשוט אומר שנשק גרעיני משמש בעיקר ככלי הרתעה. חוקרים רבים מניחים שראשי המשטר האירני הם בני אדם רציונלים, ויפעלו בהתאם לשיקולים רציונליים. לאור ניסיון העבר, תהליך קבלת ההחלטות באירן וההיגיון של מנהיגיה מחייבים מחקר עמוק, וההנחה כי הרציונליות של מנהיגי אירן תואמת את הרציונליות המערבית המסורתית עלולה להיות דחוקה
7.
התמודדות עם המצב
השלב הראשון, זה של מניעת אירן מהשגת יכולת גרעינית, חלף. אירן כבר הגיעה לשם. גם אם היא תפסיק לפתח את יכולתה הגרעינית, האפשרות של החזרת הגלגל לאחור אינה מציאותית. מעתה והלאה ההתמודדות עם המצב משמעה מניעת החרפה נוספת והיערכות להתפתחויות אפשריות, הן במישור הפוליטי והן במישור הצבאי, למקרה שאירן תחליט לנצל את הפוטנציאל שלה להשגת רווחים פוליטיים, או תחליט לייצר נשק גרעיני. כפי שיוזכר בהמשך, שינוי אפשרי אפשר להבטיח זאת. במשטר באירן עשוי להוביל לתוצאה המבוקשת, אך אי-אפשר להבטיח זאת.
ההתמודדות עם אירן גרעינית: מניעת החרפת המצב
גרימת קשיים טכניים לתוכנית הגרעין האירנית יוצרת יתרונות טקטיים, אך אלו הולכים ופוחתים עם הזמן נוכח ההישגים הגוברים של אירן. לפיכך, כדי שיהיו להם השפעות של ממש, קשיים אלה צריכים להתרחב ביחס ישר להישגים.
בפן הגלוי, הטילה מועצת הביטחון של האו"ם כמה סבבים של סנקציות על אירן, רובם בתחום הכלכלי, ואחרים שנועדו למנוע אותה מלשפר את יכולותיה הטכניות. מעצם טיבן, סנקציות כלכליות פועלות את פעולתן לטווח הארוך, הצלחתן אינה מובטחת ולא ברור אם תהיה להן השפעה ממשית על תוכנית הגרעין של אירן
8. יתרה מכך, אף על-פי שכמה מדינות חשובות הרחיקו לכת אל מעבר לסנקציות של מועצת הביטחון, אחרות, ובייחוד רוסיה וסין, עשו הרבה פחות, ובכך סייעו לאירן בדרכה
9. אף על-פי שהסנקציות משפיעות על אירן כלכלית, הלחץ הבינלאומי המופעל עליה לא השפיע משמעותית על ההתקדמות תוכנית הגרעין שלה, בעיקר לא על החלק הניכר לעין - ייצור החומרים הבקיעים. שאלת השפעת הלחץ הבינלאומי בנושא ההתחמשות של התוכנית, והאפשרות שהלחץ תרם לעצירתו של מרכיב זה בשנת 2003, איבדה מהרלוונטיות שלה, שכן אין כל ספק שאירן מתמקדת במרכיב זה של התוכנית בלא תלות במרכיביה האחרים.
השיטה הבולטת ביותר בין האמצעים הסמויים, שאינם ידועים לפרטיהם, היא סיכול מאמצי הרכש של אירן. מידת ההצלחות אינה ידועה, ואירן מצליחה ככל הנראה להשיג את מרבית, אם לא את כל הציוד והחומרים הנחוצים לה, גם אם באיחור, במחירים גבוהים מאוד ובכמויות קטנות. שיטה אחרת, שדווח עליה בהרחבה בכלי התקשורת, היא חבלה, כמו מתקפת הסייבר על פעולות העשרת האורניום בצנטריפוגות הגז. שיטה זו נחלה ככל הנראה הצלחה בכל הנוגע להאטת הפעילות,הגבלת העלייה בפוטנציאל ההעשרה, אך לא בעצירת הפעולות לפרק זמן ניכר.
הדרך המבטיחה ביותר לדעת רבים לעצירת תוכנית הגרעין של אירן, או לפחות להפיכתה לנסבלת יותר, היא לחולל שינוי משטר במדינה. על-אף התקדים של דרום אפריקה, שם הוחלט על פירוק ארסנל הנשק הגרעיני, לא ברור האם שינוי במשטר באירן יביא תוצאה כזאת, מה גם שבקרב שורות האופוזיציה למשטר יש תומכים בתוכנית הגרעין
10. משעה שמדינה רוכשת יכולת גרעינית צבאית, סביר להניח שתרצה לשמר יכולת זאת. במקרה של אירן התקווה תהיה לחולל שינוי במדיניות החוץ שלה לעמדה לא לוחמנית, שתפחית את האיום על שכנותיה בפרט, ועל העולם כולו בכלל. השוואה בין אירן לבין יפן בהיבט זה היא סמלית לכל היותר. אף על-פי שהמשטר מתמודד לעת עתה עם תסיסה פנימית משמעותית, התקווה לשינוי רדיקלי במשטר באירן אינה הרבה יותר מהרהורי לב. המשטר האירני עודנו נהנה מתמיכה חזקה, ולרשותו כוחות צבא וכוחות צבאיים. על-אף השפעת הסנקציות על הציבור הרחב, הן לא נועדו לפעול נגד פרא
העם האירני, ולפיכך אינן גורמות למחאות רחבות היקף נגד הממשלה. ממשלות זרות אינן מביעות תמיכה גלויה בשינוי המשטר, ולפיכך הסיכויים לשינוי משטר בעת הזאת קטנים מאד.
החלופה האחת שנותרה לעצירת תוכנית הגרעין של אירן, או לפחות לעיכובה, היא למרבה הצער השימוש בכוח. שיטה זו נחלה הצלחה במקרים של עירק ושל סוריה (ובמידה מסוימת גם בלוב), אך תהיה קשה הרבה יותר במקרה של אירן. בשני המקרים הראשונים הותקפו מטרות בודדות. במקרה של אירן יהיה צורך לפגוע פגיעה אנושה בכמה מטרות, ואין זה ברור כלל אם כל המטרות ידועות לתוקפים הפוטנציאליים. כמה ממטרות אלה ממוקמות מתחת לפני האדמה ומוגנות היטב. לפיכך הברית או ברית של על, כמו ארצות נראה שרק מעצמת מדינות, כמו נאט"ו, יוכלו להשיג תוצאה אסטרטגית בהתקפות צבאיות. לעת עתה דומה כי התגבשה הסכמה כללית נגד תקיפות מסוג זה, והחלופה שנותרה היא אפוא ללמוד לחיות עם האיום האירני.
התמודדות עם אירן גרעינית: הרתעה
כפי שעולה מהתיאור דלעיל, ההתראה תהיה קצרה מאוד, אם תהיה קיימת בכלל. האמור להלן מתבסס על ההנחה שלא תתבצע פעולה צבאית גלויה נגד מתקני הגרעין של אירן, ואף לא נגד היכולת הצבאית שלה. אם המניעה לא תצלח, ולו בגרימת עיכובים משמעותיים בתוכניותיה של אירן, ייאלץ העולם להתמודד עם המצב החדש בדרכים שיש לקוות שירתיעו את אירן מקידום תוכניותיה ומהתקדמות לעבר השגת יכולת גרעינית נרחבת או להשגת עליונות צבאית אזורית הנסמכת על כוח גרעיני צבאי.
אפשר ללמוד על הצפוי בעתיד מדבריו של בכיר בממסד של סעודיה, ולפיהם אם יתממש האיום האירני, תפתח סעודיה נשק גרעיני משלה
11. אין מדובר סרק. אף על-פי שהעניין אינו ברור דיו, ההנחה הרווחת היא, שסעודיה העניקה לפקיסטן סיוע כספי לבניית יכולתה הגרעינית הצבאית, בתמורה אולי לסוג של "מטרייה" גרעינית או אפילו לשיתוף הארסנל הגרעיני שלה עם סעודיה. עם המדינות האחרות באזור העשויות לשקול תוכניות עצמאיות לפיתוח נשק
גרעיני בתגובה על האיום האירני נמנות מצרים וטורקיה, ואולי, אם כי האפשרות לכך קלושה, אפילו עירק.
דרך נוספת להתמודד עם האיום האירני היא באמצעות ביסוס מערכות הגנה חזקות. מערכות מסוג זה יהיו מסוגלות להשמיד טילים בעלי ראשי נפץ לא קונבנציונלי בטרם יגיעו ליעדם. אם יהיה אפשר להבטיח דרגה גבוהה של הצלחה, אירן עלולה לאבד הרבה יותר ממה שהיא צפויה להרוויח אם תפתח במתקפה. מתקפה כושלת עשויה להציב אותה במצב רגיש מאוד משום שהיא תהיה צפויה לפעולת תגמול ולהתקפות מנע של שכנותיה, בעיקר מאזור המפרץ, אך גם מחוצה לו.
דרך עקיפה אך יעילה להרתעת אירן היא לצמצם את יכולת הפעולה שלה מבסיסים זרים, או את פעולתה באמצעות מיופי כוח - ואין להתעלם מאפשרות זו, עד כמה שהיא נראית קלושה. כאמור, שלוש האפשרויות העיקריות כיום הן הבריתות של אירן עם סוריה, עם חיזבאללה ועם חמאס. החלשת בריתות אלה היא כורח המציאות אם רוצים לצמצם במידה ניכרת את האפשרות שאירן תתקוף את ישראל. כל עוד אסד שולט בסוריה, וכל עוד סוריה משמשת גשר בין אירן לבין לבנון, גם חזית זו עודנה מסוכנת. אף על-פי שבעיני רבים מדובר בבעיה אזורית בכוחה להצית סכסוך רחב יותר, וטוב יעשה העולם אם ינטרל אפשרות זאת.
היערכות למצב של אירן גרעינית - המשמעות לגבי ישראל
הפוטנציאל של אירן לייצר נשק גרעיני בתוך זמן קצר כבר קיים. עובדה זו יכולה להיות רבת משמעות עבור ישראל, ועל ישראל להתכונן לכל המצבים האפשריים. תכנון זה יכול לצמצם באופן משמעותי את הנזקים הפוטנציאלים, ואף אולי למנעם.
לצורך היערכות זו יש לקחת בחשבון שלוש הנחות תכנון בסיסיות. הראשונה - העתיד כבר כאן. אומנם רווחות הערכות רבות לגבי לוח הזמנים האירני, אבל הגורם המרכזי בעניין זה הוא תהליך קבלת ההחלטות באירן. לפיכך אין לדחות את ההיערכות להתפתחות אפשרית זאת, בתקווה שעדיין יהיה מה שיגרום עיכוב, השעיה או אפילו הפסקה מוחלטת של תוכנית הגרעין של אירן.
השנייה - כל החלופות האירניות שצוינו לעיל הן אפשריות. אין לפסול מראש מי מהן. לפיכך, נדרשים חשיבה יסודית והיערכות מתוכננים היטב, לפחות לתרחישים הוודאיים. מאחר שלא בטוח שקיימות תוכניות חירום, לתרחישים אלו. המצב המורכב מצריך לפחות הגדרת המענים הכלליים להתפתחויות האפשריות באירן בתחום הגרעין.
השלישית - אל לישראל להסתמך על מענים בינלאומיים לכשאירן תהפוך לגרעינית למעשה. זאת, ניתן ללמוד מהאופן שבו העולם מגיב לתוכנית הגרעין האירנית המתפתחת, אך לא נוקט נגדה אמצעים ממשיים. ניסיון העבר באזור מלמד, שערבויות הן זמניות, לכל היותר, וקל לסגת מהן ככול שממשלים מתחלפים. כמו-כן, אין ערובה לכך ש"הרתעה מורחבת" (extended deterrence) אכן תעמוד במבחן בזמן אמת.
לחיות עם אירן גרעינית
אירן גרעינית תחולל שינוי גדול בפוליטיקה האזורית ובבריתות במזרח התיכון. יש אפשרות שישראל תשתתף ביצירת בריתות חדשות, פוליטיות וצבאיות. צריך להביא בחשבון גם התפתחויות אזוריות בתחום הגרעיני. מדיניות העמימות של ישראל תיבחן אף היא, ככל הנראה, כחלק מהתרחיש הגרעיני הכולל במזרח התיכון.
היבט שונה לחלוטין של התמודדות עם אירן גרעינית הוא ההגנה האזרחית - מוכנות האוכלוסיה לאפשרות של התקפה אירנית. אף על-פי שהסברה הרווחת היא שאירן לעולם לא תתקוף את ישראל ישירות בנשק גרעיני או בצורה אחרת, אף ממשלה בישראל אינה יכולה
להרשות לעצמה להסתמך על הנחה זאת. למוכנות יש שני היבטים עיקריים: ההיבטים הטכניים והמוכנות הפסיכולוגית של האוכלוסיה לאפשרות של מצב חירום הקשור לנשק גרעיני. למרות שמדובר בהיקף קטן הרבה יותר, הציבור מודע לאפשרות של צורך למוכנות במקרה
של התקפה צבאית על כור גרעיני
12. ישראל גם נערכת להתמודדות עם שני מצבי חירום רחבי היקף אפשריים: רעידת אדמה גדולה והתקפה כימית. במסגרת ההיערכות לתרחישים אלה, הרשויות מתכננות, מאמנות ומכינות את הציבור להתנהגויות הולמות באירועים כאלה וממילא גם להתמודדות עם מצבי חירום אחרים ובכללם התקפה גרעינית אפשרית.
יש ליידע את הציבור כי הרעיון שהתקפה גרעינית היא איום קיומי הוא מוטעה. אין ספק שהשלכותיה של התקפה גרעינית הן חמורות ביותר, ומספר הנפגעים עלול להיות גבוה, אך היקף הנזק יהיה מוגבל, והמדינה תוכל לעמוד בהתקפה כזאת
13. הכנת האוכלוסיה לאפשרות כזאת תהפוך לחלק מההרתעה של ישראל, שכן הכנה טובה מצמצמת את הפגיעות, ופגיעות אלה הן המטרה האמיתית של התקפה כזאת, אם אכן תתממש.
מסקנות
הואיל והעולם חלוק בשאלת הדרכים למנוע את אירן מלהפוך למדינה גרעינית בהיקף מלא, ומאחר שהממשל הנוכחי בארצות הברית אינו מגלה נכונות לנקוט פעולה גלויה חוץ מהטלת סנקציות על אירן, הכול תלוי בהכרעות הפוליטיות של המשטר האירני
14. נראה בטווח הקצר כי שליטי אירן ינקטו מדיניות של עמימות, תוך כדי חשיפה הדרגתית של הפוטנציאל של אירן לרכוש יכולת גרעינית צבאית. בלי שאירן תנקוט פעולה צבאית גלויה נגד מדינות אחרות, קשה לצפות מצב הברית או כל מדינה או קבוצת מדינות אחרת ינקטו פעולה צבאית נגדה. לפיכך מוטלת על ממשלת ישראל חובת ההיערכות להתפתחות החדשה.
במצב העניינים הנוכחי, הדרך היחידה לשינוי המצב מהקצה אל הקצה הוא באמצעות שינוי המשטר באירן, ושכנועו של המשטר החדש להיות חבר רציונלי בקהילה הבינלאומית, בדומה למקרה של יפן. גם אם זוהי משאלה לגיטימית, יהיה זה מוגזם לקוות לפירוק מלא של תוכנית גרעין צבאית בדומה למה שעשתה דרום אפריקה בשנות התשעים.
ישראל חייבת להניח שאפשרות זו לא תתממש, ועליה להיערך להתמודדות עם כל התרחישים האפשריים הנובעים מן האפשרות של אירן בעלת יכולת גרעינית. ככל שתהיה מוכנה טוב יותר, כך תוכל להתמודד ביעילות גדולה יותר עם המצב שייווצר.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
