המשך רדיפת הרב שמואל אליהו כמו התפרצותו של הרב אליקים לבנון שקרא לא לשרת בצבא ככל שישנה כפיה של החייל הדתי לשמוע שירת נשים מעידה כי הגיע הזמן להיפרד בהסכמה ובאופן זמני כנראה בין היהודים לישראלים.
הפרידה הקלה ביותר היא הקמת הרשות היהודית בארץ ישראל במקביל למדינת ישראל ומי שירצה יכנה זאת בשם ישראל ויהודה. החיתוך הטבעי הוא יהודה ושומרון, ירושלים המשוחררת ושכונותיה והשאר מדינת ישראל. כל יהודי יוכל לבחור האם הוא רוצה להשתייך לחוקי מדינת ישראל ולבית המשפט שלה ומוסדות השלטון שלה או שהוא מעדיף להיות כלול בתחומי הרשות היהודית גם אם אינו גר בה וכן יהודי מהרשות היהודית יוכל להמשיך להצביע למדינת ישראל אם הוא רואה בה ביטוי למאווייו הלאומיים ויש לו אימון בה, בעתידה ובהתנהלותה.
עמדתו של הרב אליקים לבנון בעניין כפיה של שמיעת זימרת נשים בטקסים צבאיים על חיילים דתיים כסיבה להינתקות מהצבא הקפיצה ימניות וימנים רבים במגזר ומחוצה לו. בעיניהם זו עדות לחומיניזם הפושה בציבוריות החרד"לית המקרינה על זו הדתית הלאומית. הגזמה פראית בשימוש באיומים.
כי הרי מדוע עניין שהחייל רגיל בו בביתו ובמשפחתו המורחבת ואולי גם בקהילה כמו בשירה מאחורי המחיצה בזמן תפילה הופך ליהרג ובל יעבור בצבא? לשעת השמד. הרי רבנים רבים, שוחרי שלום, מצאו לכך מלוא החופן היתרים. לכאורה רק בושות עושה לנו הרב הפאנאט.
צה"ל מלבה את אווירת הגירוש הנוכחית
חזית הסירוב שסימן הרב לבנון הוא עניין שהשעה צריכה לו. קו אדום! גבול הנבנה כחומת מגן בפני סדרת התנכלויות שלטוניות ובעיקר צה"ליות , הנמשכות לאורך שנים ארוכות, מאז הוחדרו נשים לחיילות הקרביים על בסיס עיקרון השוויוניות. כאשר הערכים הדמוקרטים, הליברליים והחברתיים , ערכי הציבור הנאור, הפכו לעקרונות המקודשים על צה"ל יותר מאשר התמקדות במלחמה באויבי ישראל. שלושה לפחות מראשי השלטון והצבא קבעו לאחרונה כי החרדים ואנשי תג מחיר מסוכנים יותר מהאויב האירני. ההזדהות הנשפות של השלטון עם אירן ולא של הרב לבנון מתבטאת בדברי
אהוד ברק. שלטון שכזה מסוכן לציבור היהודי באופן קיומי.
ביטויים אלה שהם פרי הסחת הדעת מהאויב ובריחה זולה מאיומי השואה המתקרבת היו ניכרים כבר במיוחד באי המוכנות למלחמת לבנין השניה, בהתלהבות האנטישמית להתגייס קודם לכן לגירוש יהודי גוש קטיף ועכשו בבלבול הציבורי ובשיח האטומי לנוכח איומי אירן. הכה ביהודים והצל את ישראל. צה"ל הוא העיקרון העומד בראש ההסתה נגד יהודי יהודה ושומרון והוא זה המלבה את אווירת הגירוש הנוכחית. לא נשכח את התנהלות הזדון והפחד של שלטונות ישראל בירושלים ובהר הבית. כל אלה עדים כי הקרע בשלב הזה אינו נתין לאיחוי.
תג המחיר של ישראל כמדינה שאינה יהודית הוא בביטול זכות ההגנה העצמית של ישראל כמדינה ושל היהודים כעם וזאת מפני שישראל לא פעלה במשך כל שנותיה כמדינה בעלת מהות יהודית, אלא כמדינה חילונית דמוקרטית למען ה"אחר" הערבי. ההתחזות של נתניהו כראש
ממשלה של מדינה יהודית מאפשרת לו ולכל תומכיו לגנוב את השטיח מתחת לרגלים של היהודים מבלי להצית אותו.
לפי תפיסה זו על מדינת ישראל לשלם לדעת אליטות השמאל בדם על ה"כיבוש" ועד שלא תמוגר לא יכופר לה חטאה הקדמון שעליו מרצות נשות יוהל"ן. (יועצות המטכ"ל למען נשים)
כיון שהבסיס להכרה הבינלאומית בבית הלאומי היהודי מאז הצהרת בלפור היה מושתת על התנ"ך ועל הזהות הלאומית וההיסטורית של העם היהודי ואילו העם היהודי התנכר לזהותו והתחזה לעם חילוני ודמוקרטי שאין לו כל יחוד משלו, המעדיף לעבוד את אויביו ובלבד שלא יקרא יהודי - נשמטה ההכרה הבינלאומית בלגיטימיות הבית היהודי לעם היהודי. לא מדינת ישראל כמדינה חילונית קיבלה את המנדט אלא העם היהודי האמיתי כדימויו התיאולוגי באומות העולם גם אם מנהיגיו היו בעיקר חילוניים.
החיילים הדתיים, שרידי העם היהודי העתיק נמצאים בצבא מבחינת המדינה על תנאי שיצייתו לפקודות שמבחן הנאמנות שלהן למדינה הוא הפגיעה בערכי היסוד של החייל הדתי. באמונתו ובמצוות השם העיקריות. שירת נשים הפכה לסמל של כפיה - אביזרייהו של גילוי עריות. כל חייל עם כיפה חייב להיבעל דרך אוזניו להגמון תחילה.
מדכאים את הייחוד היהודי
ראשי הצבא יחד עם הממשלה ובית המשפט התגייסו מרצון בתהליך מתמשך לדכא את הייחוד היהודי שעיקרו קדושת עם ישראל בנבדלותו. היום קוראים לכך 'גזענות'.
הגורם המקדם כל נבדלות הוא הגורם הפמיניסטי, שאינו דווקא גורם נשי דווקא אלא כינוי לכל מי שנלחם כביכול את מלחמת "האחר" המדומה למען השיוויון ולמעשה רועץ את דפוסי המסורת, קיום המצוות, המחויבות המוחלטת כלפי ריבונו של עולם, שבגינם יש למסור את הנפש כלומר להלחם ולהיהרג למען קיומו של היחיד היהודי והלאום בארצו כדי שיתקיימו בממד הקדושה שזולתו אין להם קיום..
הדוס הנלבב ינוצל תמיד על-ידי מטרות העל הפוליטיות של הצבא שעיקרן היום הוא ביעור קיני המתנחלים ולשם כך משתלבת שירת הנשים. לשם ניגוח והשפלה של החייל הדתי. תיכנע או שתענש.
תשתחווה לפסל המדינה שאם לא כן אין מקומך עמנו.
גורמים מופקרים בצבא, בפרט אלה שמנסים להשתלט עליו מצד שמאל. כלומר לחסלו כצבא הגנה לישראל ולקדמו כצבא התוקפנות למען מדינת כל אזרחיה ולמען מדינת פלשתין משתמשים בנושא הנשי להדברת הצבא.
מדי פעם מופץ בשנים האחרונות הדוח נגד יוהל"ן (יועצת המטכ"ל לעניני נשים) רק לאחרונה הופץ דוח נוסף של חילונים למען חוסן הצבא על הנזקים שהצליחה יוהל"ן לגרום לצבא לאורך שנים בתחבולות שונות כסוכנות השמאל הקיצוני. תמוה הוא עד כמה נשות קצינים בכירים ביותר מזוהות עם נשים בשחור..
המשמעות של השתלטות אורנה ברביבאי ומקדמיה על הצבא היא שליפת המחיצה בהארד דיסק הלאומי. בלבול כל ההפרדות וכל המינים, הלאומים והמטרות. בלבול החוק ובלבול השפה. זהו המתכון הבדוק להרס החברה והלאומיות, המשפחה והצבא.
הקוויריות היא שתמשול בעולם. יצורים נטולי מין מסרטי מד"ב. הם שינהלו את השלום למען החברה האיסלאמית הקנאית ביותר, זו הלאומיות הדתית המטורפת ביותר בענייני נשים וגברים. למען אלה שעדיין מלים בנשים, הולכות ברעלה, בבורקה או בכל כינוי טאלבני אחר. למען אלה שרוצחים נשים ומשליכים אותן לבאר על-רקע כבוד המשפחה וכל מי שלא נכנע לטרור הזה הוא כידוע גזען. כך אבידה אירופה עם זמרת הנשים באופרה את לאומיותה וכך תאבד ישראל את ארצה.
השתלטות השיח הפמיניסטי על הצבא, החדרת הנשים בשחור כמדריכות בצבא. כאידיאולוגיות לגיטימיות הבאות להסביר את שורש "הסכסוך" ואימוץ בשמחה של קצין חינוך ראשי שרהשירה, שרמייסטר את האידיאולוגיה שלהם כאידיאולוגיה הגואלת מפני שלטון הרבנים, טיפוח הפלורליזם הרפורמי בצבא כבעל קול עיקרי להסבר טעם קיומו של צה"ל כצבא למען הדמוקרטיה דוחקת החוצה את החיל הדתי ורבותיו.
לכן, כדי שהחייל הדתי יוכל לסייע לקיומו של כלל העם היהודי בשתי המדינות שלשני העמים - הישראלית והיהודית כדאי להיפרד למען שלום הבית.
ואכן מרב השחקנים שהשתתפו בעבר במתן מעטפת אסטרטגית תומכת להסדרים מדיניים נעלמו, נחלשו או שיחסיהם עןם ארצות-הברית הצטננו
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
