בוקר טוב, מר מופז

ראו נא איזו התבטאות מרעישה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הרמטכ"ל לשעבר ושר ביטחון בדימוס, מר שאול מופז, מצוטט כמי שאמר את הדברים הבאים בכינוס שדרות: "בטיפול בבעיות הפנימיות במדינת ישראל נחצה קו אדום. המחאה הבאה בישראל תהיה בעקבות היווצרות מציאות שבה פחות ופחות צעירים מתגייסים לצה"ל".

בוקר טוב, מר מופז! קטונתי לעומתך, אך אני, המבין הקטן, כתב לא אחת שמנהיגי ישראל דוחקים לפינה את המשרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים, עד כדי היווצרות מצב של מיעוט אשר ישרת. הזהרתי לא אחת שלא ייתכן שבמדינה בה השירות בצה"ל הוא חובה, השלטון, בשיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים נבזים, יפטור משירות צבאי יותר מ-50% מכלל השנתונים. זאת ועוד; אם מתייחסים לאלה אשר אינם מסיימים את השירות הצבאי, המספרים מפחידים יותר. הרי רק לפני כשבועיים פרסם אכ"א את הנתונים המבהילים והארץ לא רעשה וגעשה, אלא כולם עברו לסדר כאילו המדובר בגזירה משמיים.

דתיות, חרדיות וחרדים לא יכולים לשרת?!

הנה, מר מופז, כמה עובדות שכבודו ודאי מכיר אותן עוד מתקופתו כרמטכ"ל וכשר ביטחון מבלי שהן טופלו כהלכה, אם כי במובנה האמיתי של המילה הלכה, הן בהחלט טופלו ועוד איך.

מתן אפשרות חוקית לשירות אלטרנטיבי לשירות בצה"ל, קרי שירות לאומי, זו אמירה ברורה של אי-שוויון. בלחץ המפלגות הדתיות, הומר השירות הצבאי של בנות המצהירות על היותן דתיות בשירות לאומי שאיננו חובה כלל. ואני שואל את כבודו: מדוע בתי הקטנה יכולה להיות חיילת בצה"ל, עם כל המשתמע מכך, ואילו בנות אחרות יכולות בקלות להמיר את השירות הצבאי בשירות לאומי? האם לדעתו של רמטכ"ל לשעבר שני סוגי השירות הם ברי-השוואה בכלל? תשובתי היא לא רבתי!

ועוד פרט קטן לגבי הבנות הדתיות: אם רבות מהבנות של המגזר הדתי-לאומי מבצעות שירות לאומי, הרי שהמגזר החרדי פטור לחלוטין מלשלוח את בנותיו אפילו לשירות לאומי. זו התייחסות הוגנת ומוסרית?

עשרות אלפי הבחורים הפטורים משירות צבאי מטעמי דת הם הוכחה לאפליה האיומה והבלתי נסבלת הנהוגה על-ידי קברניטי המדינה מאז ועד היום. בבקשה, אל תחזרו על המנטרה לפיה בן-גוריון הוא האשם העיקרי במצב הנוכחי. אתם יודעים היטב שזהו שקר גס.

אפליה ממסדית - אין גרוע ממנה

נחזור לרגע לנושא הבנות המשרתות בצה"ל. מר מופז המכובד, אנא קרא את אשר מציעים שני ח"כים הידועים בדעותיהם והמוכרים לך היטב, הח"כ יעקב כץ, הח"כית ציפי חוטובלי והח"כ אברהם מיכאלי משס: "בשירות הביטחון לא תהיה פגיעה בחופש הדת של חייל, לא תינתן פקודה לחייל בניגוד לדתו ולא יודח חייל מתפקידו בשל אי-מילוי פקודה המנוגדת להלכת דתו... הצעת החוק איננה מדירה נשים משירה בצה"ל. ההצעה נועדה לתת הגנה לחיילים וקצינים שומרי תורה ומצוות המהווים היום את עמוד השדרה הפיקודית של צה"ל להמשיך את חופש דתם מבלי שייכפו עליהם לעבור על דתם ואמונתם”. די ברור: נשים לא יוכלו לשיר בפני חיילים דתיים וחיילים דתיים יהיו רשאים לעזוב טקס שבו, חלילה, אישה שרה.

עכשיו השאלה היא האם גם לחיילים אחרים תהיה זכות לפעול לפי מצפונם ואמונתם שאולי היא מנוגדת לתפישת העולם הדתית? סביר להניח שלא. נניח שחיילים חדורי אמונה חזקה לא יהיו מוכנים להשתתף בשיעורים המועברים על-ידי רב כי הם פשוט אינם מאמינים בכך. האם הם יוכלו גם לעזוב מבלי להיענש?

קראתי בשבוע שעבר מאמר של השרה לימור לבנת, המגנה בחירוף נפש על שוויון הנשים בצה"ל. למען ההגינות הנדרשת, יש להזכיר לשרה לבנת שהיא וחבריה, כמו ממשלות אחרות בעבר, נתנו את ידם להשפלת נשים בצה"ל על-רקע דתי. חברי הקואליציה של השרה לבנת הם אלה המקדמים את החוקים הנלוזים הללו. אז למי השרה באה בטענות?

אין דבר גרוע יותר מאשר אפליה ממסדית, ודאי כאשר המדובר בצה"ל. שירות החובה, כמו שירות המילואים, חייב להיות שווה לכל, ללא אלטרנטיבות שנועדו לספק מגזרים כאלה ואחרים ומאידך-גיסא, לטמטם את הציבור. אם חברי הכנסת והשרים ימשיכו לנהוג באיפה ואיפה, מספר המשרתים בשירות חובה ירד עוד יותר. בצה"ל חייבת לשלוט הפקודה של המטה הכללי ולא ההכלה של רבנים אלה ואחרים.