|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פופוליזם תקשורתי ותאוות פרסום פוליטית הפכו בדיחה תמימה של שר הביטחון והרמטכ"ל לסערה. להתייחס לבדיחה ברצינות תהומית - זו סתירה במונחים, במיוחד כאשר מעשיו של בני גנץ מוכיחים שדעתו האמיתית שונה מזו שהביע בבדיחות הדעת
|
|
גנץ וברק. ביג דיל [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| הומור הוא לחלוטין עניין של טעם. מה שיפיל את האחד לרצפה מרוב צחוק, יגרום לשני להקיא מרוב בחילה. אך דווקא בשל כך, אסור להתייחס אליו ברצינות | |
|
|
|
|
מי שישמע את הבדיחות שאני מספר מדי פעם, יגיע למסקנה שאני גזען/אנטישמי/אנטי-דתי/אנטי-חילוני/אנטי-זרים ומה לא. כי זה טבעה של בדיחה: היא מתייחסת למצב נתון, לעיתים למצב מציאותי, ומציגה אותו בצורה מוקצנת. לקחת בדיחה ולייחס לה רצינות תהומית - זוהי סתירה במונחים. אז אהוד ברק ו בני גנץ התלוצצו על שירת נשים בצה"ל. איך אומרים בעברית לא-טובה? ביג דיל. הרי כאשר רואים את דבריהם בהקשר הנכון, מבינים שהם התכוונו לומר בדיוק את ההפך ממה שייחסו להם אמצעי תקשורת פופוליסטיים ותאבי פרסום פופוליסטיים לא פחות. הם לגלגו, בצורה של היפוך המציאות, על התנגדותם של חיילים דתיים לשירת חיילים. הצורה הזו, של תיאור מצב בשינוי של 180 מעלות, היא מהצורות הבולטות של ההומור הציני והיותר-מתוחכם. אם ללכת הכי רחוק שאפשר, נמצא לכך דוגמאות בהומור היהודי בזמן השואה. למשל: כאשר הגרמנים היו בשיא נצחונותיהם בחזית המזרחית, התבדחו בוורשה על כך שבגבול צרפת הוצבו שלטים ברוסית לטובת הצבא האדום: "כאן כבר צרפת". המציאות הרי הייתה הפוכה לחלוטין - אך זה בדיוק כוחו של ההומור. נכון, הומור הוא לחלוטין עניין של טעם. מה שיפיל את האחד לרצפה מרוב צחוק, יגרום לשני להקיא מרוב בחילה. אך דווקא בשל כך, אסור להתייחס אליו ברצינות. אני משוכנע שהכוונה של ברק וגנץ הייתה ללגלג על המציאות שהם מתנגדים לה, ולא לתאר את המציאות שהם מייחלים לה. די בבחינת פעולותיהם, ובמיוחד אלו של גנץ, כדי להכיר בכך. אז יש מי שיצחק לשמע הדברים (ואני חייב להודות שאותי הם שעשעו) ויש מי שלא. אבל לבוא ולייחס להם כוונה נסתרת, חשיפה של הדעות האמיתיות? מישהו פה ירד מהפסים. אין כוונת הדברים לומר שלא ייתכנו מצבים בהם יש להתייחס להומור ברצינות. כאשר נוצרי מספר בפומבי בדיחה אנטי-יהודית, צריך לבחון היטב האם אין מאחוריה כוונה אנטישמית. וזאת למה? - משום שאנו כבר למודי הרבה יותר מדי ניסיון מר, ויודעים שגם אמירות שטותיות ושוליות עלולות להוביל למעשים נוראים. אך זהו יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. והכלל הוא, שהומור הוא הומור הוא הומור. גנץ פעל בצורה נכונה: הבהיר מיד שזו הייתה בדיחה והתנצל אם מישהו נפגע. מן הסתם עוד יזכירו לו את זה בעתיד, אבל אל לו להתרגש מכך. ברק, באטימותו הרגשית הרגילה, כלל לא הגיב על הסערה - מלאכותית ככל שתהיה. בכל מקרה, כך בדיוק צריך העסק להיגמר: כאן ועכשיו. אין לו שום חשיבות. |
| תאריך:
|
07/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
07/12/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ע_הראל
|
7/12/11 21:43
|
|
|
|
2
|
|
אלטע קאקער
|
8/12/11 20:13
|
|
בשבוע האחרון של חודש נובמבר הודיעה טורקיה כי בכוונתה ללכת בעקבות צעדי הליגה הערבית (ובהמשך לצעדים דומים קודמים של האיחוד האירופי), ולהטיל סנקציות על סוריה. הואיל וטורקיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סוריה, צעדים אלה (אף כי הם מרוככים יותר מהסנקציות של הליגה הערבית), מציינים בבירור נקודת שפל ביחסים שבין שתי המדינות. כמו-כן, ניתן לפרש צעד זה כאירוע אחד משורה של אירועים שגרמו להידרדרות חדה ביחסים שבין השתיים. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן תבע לאחרונה באופן פומבי את התפטרותו של אסד, וכדי לזרות מלח על הפצעים, השווה את ידידו לשעבר להיטלר, למוסוליני ולקדאפי. עוד קודם לכן, הביעה טורקיה כעס כלפי סוריה בגין התקפות ההמונים על שגרירות טורקיה בדמשק ועל הקונסוליות באלפו ובלטקיה, וכן בגין התקפות של חמושים סורים על עולי רגל טורקים שעברו בשטחה של סוריה. על-רקע מתיחות זו התקבל דיווח חדשותי אירני על כך שסוריה הפנתה כמה מטילי הסקאד שלה לכיוונה של טורקיה וסוריה אף הבליטה את קיומו של תרגיל צבאי של שיגור טילי סקאד. יתרה מכך, בשאר אל-אסד הכעיס את הטורקים לאחר שמתח ביקורת על שינוי העמדה של טורקיה כלפי משטרו, אותה ייחס לנטיותיה הניאו-עות'מאניות של טורקיה. כמו-כן, בתגובה לאיום של טורקיה בסנקציות נגדה, הודיעה סוריה כי היא "השעתה את מכלול יחסיה עם טורקיה, הנוגעים להסכם הסחר החופשי" שקיים בין שתי המדינות.
|
|
|
|
|
תפקידם של הכנסת כמחוקק בענייני תאגידים ושל הרגולטורים השונים, הינו לקבוע מערכות כללים לפיהם על התאגיד לנהוג. במקרים בהם סטו דירקטוריון התאגיד והנהלתו ממסגרת הכללים על הרגולטור להתערב, להפעיל את סמכותו ואת אמצעי האכיפה שהעמיד החוק לרשותו, ולעיתים אף להגיש תביעה משפטית.
|
|
|
|
|
אל מדינת ישראל הסתננו בשנים האחרונות כ-40,000 מסתננים!, רוב רובם מוסלמים שהגיעו לישראל מסודן לאחר שחצו את הגבול שלא כדין בחיפוש אחר חיים טובים יותר מבחינה כלכלית.
|
|
|
|
|
ירדתם מהפסים?, החום דפק את הראש? כולם מביעים דעה... וחייבים זאת למען העם....נו באמת!. פעם היה ביטחון שדה והיום יש פטפטת!!! - לתקוף את מי? למה? האם להם אינטרס לתקוף את ישראל, שחיים בקירבה מיליונים של מוסלמים וערבים תומכיי חיזבאללה, חאמס, ואירן? האם הם יכולים לפגוע רק ביהודים?.
|
|
|
|
|
הטעות העקרית כמובן היא שנכנסת לתוך הקלחת הפוליטית, ויש שיוסיפו לזאת את היותך מזרחי. זה ממשיך בעובדה, שחיית חיי מלכים, והיית ברומו של עולם, ובעל אמצעים כלכלים , והנה הכל הלך לטמיון ברגע של אי שפיות בו פנית ליועץ המשפטי לממשלה שלמרבה הפלא גם הוא היה מזרחי, אבל דווקא הוא רצה להציל אותך מעצמך ואתה פשוט סירבת.
|
|
|
|
|
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
