תעשיה לצד תיירות וסביבה בים המלח

ים המלח הוא אחד המקומות היפים והמיוחדים שיש לנו בארץ וגם אני חושב שיש לשמור עליו למענינו ולמען הדורות הבאים.

יש הטועים לחשוב כאילו מפעלי ים המלח הפכו את האגן הדרומי לבריכה תעשייתית. כאילו שאלמלא מפעלי ים המלח היו קיימים, הים היה נותר כים פתוח באגן הדרומי - כמו בתמונות שאנחנו זוכרים מספרי הגאוגרפיה. המציאות שונה לחלוטין, ללא פעילות מפעלי ים המלח היה האגן הדרומי יבש לחלוטין. באותו אגן, שלחופו שוכנים בתי המלון באזור, קיים גוף מים אך ורק משום שמפעלי ים המלח מזרימה לשם מים מהאגן הצפוני. פעילות זו מאפשרת כמובן את קיום התעשיה ובאותה עת גם את הפעילות התיירותית המבורכת.

מקור חשוב לייצור דשנים

ים המלח מכיל בתוכו ריכוזי מלח נדירים וייחודיים המאפשרים למפעלי ים המלח, שאני עובד בה כבר 25 שנים, לפעול ולייצר. המינרלים המופקים ממנו ונימכרים ברחבי העולם מאפשרים את הגדלת היבולים, עמידותם בפני מחלות, ובמעגל שני האבסת בקר ובעלי חיים המשמשים בתעשיית המזון. העולם הולך ומתפתח, מדינות עולם שלישי ומדינות בעלות אוכלוסיה שגדלה, מתחילות לאכול יותר ולשפר את התזונה שלהן. כדי שזה ייקרה - צריך דשנים. ים המלח הוא אחד מהמקורות החשובים לייצורם של דשנים אלו.

מפעלי ים המלח מייצרים את האשלג והברום החשובים כל כך לקיומנו, אך הם אינם המרוויחים היחידים ממנו; מעצם פעילותם של המפעלים, הם מאפשרים את קיומו של האגן הדרומי של ים המלח. הם מאפשרים לנופשים ולתיירים בבתי המלון לרחוץ בים שהוא בעצם בריכה שמפעלי ים המלח ממלאים אותה בעצם פעילותם.

גם הנגב ותושביו יוצאים נשכרים מפעילות המפעלים: מפעלי ים המלח מעסיקים אלפי עובדים באופן ישיר וכ-30,000 משפחות רובן בנגב, מועסקות בזכות קיומו של האגן הדרומי. ים המלח הוא המקור לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי הכולל של אזור הנגב והוא המקור לייצוא ישראלי של כעשרה מיליארד שקלים בשנה ומהווה מרכיב חשוב ביותר במאזן התשלומים של ישראל. ים המלח מכניס לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקלים כל שנה מתמלוגים, רישיונות, אשרות ומסים והוא תורם באופן קבוע מיליארדי שקלים לחיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל באמצעות מניית חברת כיל (החברה האם של מפעלי ים המלח), המהווה מרכיב חשוב ומרכזי כמעט בכל קרן פנסיה וקופת גמל.

אני מאמין שתעשיה, תיירות וסביבה יכולים וצריכים לשכון יחדיו באזור הייחודי הזה. זה קורה כבר מעל לארבעים שנה וזה צריך להמשיך לקרות. על כל אחד מאיתנו לראות את כל האינטרסים של האחר במקביל לאלו של עצמו ולשלבם זה בזה. אני מאמין שבמקרה שלנו ישנו שילוב אינטרסים נדיר בין צרכי תעשיה מצד אחד לצרכי תיירות וסביבה מהצד השני.

התעשיה במפעלי ים המלח היא מיזם היסטורי וציוני מאין כמוהו שמתקיים עוד מתחילת שנות החמישים הודות לחזונו של בנימין זאב הרצל ואני גאה להיות חלק ממנה.