העדה החרדית נמצאת בימים אלה בעין הסערה הציבורית ולא בכדי. התנגדותם החריפה של בני העדה החרדית על רוב פלגיה למדינת ישראל ולציונות מאז הקמתה הגיעה לשיאים שלא הכרנו, ובנקודת רתיחה זו (תרתי משמע) שאלתי עצמי: מה המשותף בינינו, הם ואנוכי, בני אותו עם, בני לאום זהה, המתפללים לאותו אל? איזה ספר חוקים במדינה חילונית אנו צריכים לכבד? ועוד.
לכל השאלות תשובה אחת: אין בינינו כל קשר, ולו כחוט השערה.
אגודת ישראל היא פלג מרכזי של היהדות החרדית המיוצגת בכנסת ישראל (אגו"י והליטאים הפורשים - דגל התורה), אולם נשיא מועצת גדולי התורה של האגודה (אגו"י),
האדמו"ר מויזניץ', קבע שההידור הוא פסק הלכה של ממש.
חסידות גור ידועה בהקפדתה על הפרדה בין המינים. ההפרדה באוטובוסים החלה במידה רבה בהשפעת חסידי גור. מומלץ לעיין בתקנות ה"יידישקייט" (יהודיות).
נטורי קרתא, "שומרי העיר", יהודים-חרדים המוכרים בהתנגדותם החריפה למדינת ישראל ולציונות, הקיצוניים שבהם קוראים להשמדת ישראל ולהזדהות עם אויביה. להזכירכם, מנהיגי העדה שלהם פגשו את מחמוד
אחמדינג'אד.
חסידי סאטמר מנהלים מאבק חסר פשרות נגד מדינת ישראל מיום הקמתה ונגד המפעל הציוני עד ימינו.
הסיקריקים, חבורת פושעים, חרדים אלימים, שאינם בוחלים בשום אמצעי, כולל רצח, כדי להשיג את מטרותיהם.
חסידות חב"ד - יוצאת מן הכלל שמעתי לא אחת כי הכללות מעין אלה נובעות מבורות, והכללות אלה הן דברי הסתה. אם כן, יש כלל ויש יוצא מן הכלל: חסידות חב"ד, פלג בחסידות שיש לו שורשים עמוקים בארץ ישראל, מעורבות אקטיבית בחיי המדינה ובכל חלקי העם היהודי, והרבי מליובאוויטש ראה במדינה חסד אלוהי, בניגוד לאחרים.
מבחינתי, רוב בני העדה החרדית אינם חלק מישראל, כך על-פי עדותם, התנגדותם ותורתם, ולכן גם בני ישראל לא איתם. אין בינינו כל ערבות הדדית ובקשתי כי תסירו כל דאגה גם מבנות ישראל. אנחנו די חזקים כדי לשמור על האדרתן בכל מרחב, רחוב ומדרכה.
