הדרה ודיסלקציה

במציאות התקשורתית הנוכחית שבו כל יום נחשפת הדרה חדשה ונוראה מקודמתה, אני ממש מתפלא שהדרה סוחפת שקיימת כבר שנים רבות במחוזותינו זוכה משום מה ליחס מתעלם לחלוטין. באלפי שירותים ציבוריים ברחבי הארץ - בתחנות מרכזיות, במתנ"סים, בקניונים, ואפילו במשרדים ממשלתיים – מודרות הנשים, כששלט ברור מורה שהכניסה היא לגברים בלבד.

ולא, ממש לא מדובר בריכוזי אוכלוסיה חרדיים. אי שם מעבר לקיר הוקצה להן מרחב פרטי ומסוגר משלהן. לשטח הגברי אין רשות וזכות לאף אשה או ילדה להתקרב ולהיכנס. ואין פוצה פה ומצפצף. כאן השוויון מוריד את הראש (ואחר כך מוריד את המים...). דוגמה שניה ונפוצה וגם היא במימדים ארציים, מכיר אותה כל מי שלבש מדים אי פעם. המקלחות הצבאיות, לא משנה באיזה בסיס הן ממוקמות, החיילות, באשר הן, תופסות מרחק ממקלחות החיילים ממין זכר. אין אישור כניסה, גם לא מגבוה. אף אחד מכל הרמטכ"לים לדורותיהם, לא מצא לנכון לשנות את ההדרה הצבאית הזאת. ואי-אפשר להאשים בעניין את הרמטכ"ל הנוכחי בדווקא, למרות אמירתו שנחשפה לא מזמן בתקשורת, לא הוא אחרי על מסורת דחיקת רגלי הבנות ממקלחות הבנים בצה"ל.

ואם כל האמור עד כאן נשמע סוג של דמגוגיה זולה ומגוחכת, אזי במקביל כל העיסוק האובססיבי בהדרת נשים, נשמע כסוג של דיסלקציה. מישהו כנראה התבלבל ובמקום המילה הפרדה יצא לו הדרה... התיאורים הנ"ל של שתי סיטואציות מוכרות ומובנות, נכתבו כמובן ברוח ימי החדשות האלה. הן הרי כל כך מובנות לכל אדם מן הישוב. זו הרי הנורמטיביות בהתגלמותה. הפרדה טבעית ומתבקשת. מי שינסה לערער על המוסכמה החברתית הפשוטה הזאת יישלח לביתו כדי שילמד את חיים בחברה.

הכירו את הנפש הגברית ויצריה

חכמנו זיכרונם לברכה הטיבו להכיר את הנפש הגברית ויצריה. הם ידעו בדיוק לאן הוא עלול להגיע ולהידרדר במפגשים מסוגים שונים עם בנות המין השני ולכן מתוך עומק של הבנה פסיכולוגית ומתוך רצון לבנות חברה בריאה לטובת כולם וכולן, הם קבעו נורמות התנהגות מסוימות בשיגרת החיים שכוללת מפגשים בין שני המינים. כל זה מפורט בהרחבה בסוגיות תלמודיות ובפסקי דין בשולחן ערוך ובספרי הלכה נוספים. מילה אחת שאולי יכולה לשמש כותרת לכל זה (שכאמור בא לדאוג לתיקון החברה) היא: הפרדה (לא הדרה).

אומנם יש מי, שחושב שהוא נאמן לחז"ל וממשיך את דרכם (אבל ממש לא) ומביא את כל ההנהגות הללו למחוזות אפלים ומגוחכים, אבל זה מזיז ולו במילימטר את היושר והצדק בהדרכת בנוגע ליחסים בין המינים.
חז"ל וכל הרבנים והפוסקים שממשיכים את דרכה הנאמנה של היהדות, בוודאי שלא השפילו, זלזלו או שנאו נשים חס וחלילה. כדאי בהקשר הזה להקשיב למילותיו של הרב קוק (סגנון הכתיבה קצת קשה ומצריך קריאה איטית, אבל שווה את זה ולכן לא שיניתי אף מילה מהמקור): "מידת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם, ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכוחו החלש, יגרמו (אותם דברים טובים) לפרוץ במידת הצניעות, שהיא קיומו של העולם הרוחני והחומרי. מידת האהבה והידידות... הייתה ראויה להיות שווה בין המינים, אבל מפני יקרת ערך הצניעות נדחית מידת דרך ארץ ממקומה" (ספר מידות הראיה).