"מדינת ישראל מחכה לחינוך חינם כבר 63 שנה", אמר נתניהו. צודק. הרבה זמן מחכים כאן שהחינוך יהיה חינם. הבעיה היא לא רק בכמה הוא עולה - והוא עולה הרבה,
יקר מאוד. זה מתחיל בפעוטון ונגמר באקדמיה.
ליברמן ניסה לעשות סיבוב על נתניהו ולהחיל את החוק הצודק רק על ילדיהם של הורים ששירתו את המדינה - ובמילים אחרות - כולם, חוץ מערבים וחרדים. נתניהו מיהר להודיע שגם הערבים יהנו מההטבה הזו. כן, מחאה אחת של קיץ והקפיטליסט הגדול נעמד דום - המדינה אפוא, צריכה לספק חינוך.
אם המדינה צריכה לספק חינוך או לא זה לא רק דיון על קפיטליזם וסוציאליזם, אדרבא. יש כאן הזדמנות מופלאה לעשות צדק חברתי אמיתי. לא רק שהמדינה תממן לכלל אזרחיה את החינוך היא תוכל אולי סוף סוף להחליט מהו.
זה לא משנה אם מדובר בערבים או בחרדים, בדתיים או חילוניים. אם המדינה מספקת חינוך חינם לכולם, היא צריכה לדאוג שהאינטרסים שלה מתקיימים עם התקצוב הזה אצל כולם. החינם הוא הכרחי, אך הוא צריך לבוא עם חובות. אם אין מילוי חובות - אין מימון.
הבעיה היא שההיסטוריה מוכיחה שבכל ניסיון שהיה לאחד את החינוך סביב דבר אחד, מערכות החינוך דאגו לתת לתלמידיהם מסר כפול, כזה שיבטל את ההשפעה המזיקה: למשל היחס של הדתיים לחובה ללמד את תיאוריית האבולוציה של דרווין ותיקון העיוות בשיעור 'חיזוק' לאחר מכן שיבטל את ה'קשיים האמוניים' לאור תיאוריה זו. זה מעקף שצריך למנוע איכשהו.
הבעיה עם החרדים אינה חוסר התמצאותם ברזי המתמטיקה ועושר לשונם האנגלי. היא בחוסר קבלתם את סמכות המדינה, את ה'ציונים' - החילונים שהקימו את המדינה. זו הנקודה הקריטית - החינוך צריך ללמד אותם לקבל את סמכות מדינת ישראל עליהם, אחרת הבעיות הנוכחיות יימשכו ויחמירו ככל שהציבור החרדי יתרבה. אותו דבר, אגב, לגבי הערבים - הדבר המהותי ביותר שיש להתמקד בו הוא האזרחות וההיסטוריה.
שתי הקבוצות - החרדים והערבים, אינן מרוצות מהמצב הנוכחי, אך שתיהן מהוות איום עתידי עליו. אם אנחנו רוצים לוודא שהמדינה תשאר יהודית וציונית - עלינו להשיג דריסת רגל מהותית בחינוך - באמצעות אותו מימון. שיטת המקל והגזר מעולם לא נראתה מתאימה כל כך לחמורים כה עקשנים.
