המלחמה הבאה

רבות דובר ועוד רבות יסופר על הגרעין האירני, אנסה בכל-זאת גם אני לתרום משהו חדש לנושא. לא תופתעו אם אומר שהאביב הערבי נראה יותר ויותר כמו חורף גרעיני איסלאמי. השמיים מתקדרים, האיומים מתעצמים, התחושה מזכירה את טרום מלחמת ששת הימים.

ברור שלא צריך להתכונן למלחמה שהיתה, ובכל-זאת לא כדאי לחזור על טעויות. ההבדל הרלוונטי בין מלחמות העבר הוא שביום כיפור חששנו שנצטייר כתוקפנים אם נפתח במכה מקדימה, בששת הימים הפתענו במכה מדהימה והיממנו את האויב.

גם היום הדילמות דומות, אלא שעתה התשובה כבר ידועה: עם כל הרצון להיות נחמדים, ברור שעלינו לתת את המכה הראשונה. איך אומר הפתגם: עשרות אלפי טילים שמוברחים במערכה הראשונה, לא הופכים לאתים ולמזמרות במערכה השלישית. המלחמה היא בלתי נמנעת, לכן עדיף שאנחנו נקבע את מועדה ואופייה.

זהו התסריט שאני מציע: ברגע בו נחליט לפתוח במלחמה נשגר בו-זמנית הפגזה כוללת של אלפי טילים לכל החזיתות: אירן, סוריה, לבנון, עזה. אפשר כמובן להפעיל גם מטוסים וארטילריה, אבל לא להיות מקובעים בקונספציה: הם טילים, אנחנו מטוסים. עלינו להשמיד מיידית את כל המטרות, לא לשמור בנק מטרות למועד מאוחר יותר, למעט תשתיות. מלחמה בעצימות עצומה כבר מהשנייה הראשונה. מצידי שהמלחמה תסתיים תוך יום.

מצרים תקבל מיידית מסר מרגיע שהשלום עימה שריר וקיים, בצירוף הערת אזהרה: אם היא בכל-זאת תתפתה לעשות שטויות, סיני תיכבש שנית. זה כמובן לא פשוט, אירן היא אויב שקצת גדול עלינו, לכן עלינו להשתדל להגיע לתיאום עם ארה"ב ואירופה כדי שהמלחמה תהיה בשיתוף עימן, או בכלל מלחמה שלהן. בכל מקרה צריך לזכור את הנקודה העיקרית: עלינו להיזהר מכך שהסלמה מקרית, יוזמה אירנית או קריסת אסד תגרום לפריצת המלחמה שלא ביוזמתנו.

אם אנחנו מעדיפים מלחמה דוגמת ששת הימים, עלינו להיות היוזמים. אומנם לא למהר, לנסות לשכנע את העולם שאירן היא קודם כל בעיה שלו, אבל בסופו של דבר מי שצריך להפתיע את מי – זה העולם המערבי את ציר הרשע ולא ההפך. זו השאיפה, אבל גם אם היא תיכשל – ברגע שפורצת המלחמה – מיד מטח טילים.

מלבד השמדת אמצעי לחימה, צריך להחליף משטר. חיסול המשטר האירני הוא המטרה העיקרית של המלחמה, אפילו לפני הכורים הגרעיניים. הסיבה: אם המשטר הבא לא יהיה ידידותי לסביבה (המערבית) כמו השאה, לפחות יקבל מסר לפיו משטר קיצוני מסיים את הקדנציה בפגישה עם הבתולות שלו.

פגיעה בכורים רק תעכב את פרויקט הגרעין, חיסול המשטר ישגר מסר לפיו העולם המערבי לא יתיר למשטר קיצוני להתקיים. אי לכך ובהתאם לזאת, מועד פריצת המלחמה צריך להיות ברגע בו גדולי אירן חוגגים איזשהו אירוע ומתרכזים באולם כלשהו.

ברגע שהדיווח מאומת לחלוטין, שולחים להם לביקור מטח טילי שיוט, פי שניים מהנחוץ על-מנת להבטיח שלא יהיו תקלות. עם החוגגים האחרים הסליחה, אבל יש להניח שסך-הכל הם יהיו מקורבים לשלטון. אסור לשום דבר למנוע את זה: לא הקונספציה על פיה לא פוגעים בדרג מדיני, וגם לא החשש מפגיעה באזרחים, סך-הכל מדובר כאן בסכנה לקיום העולם.

זהו גם הרגע בו משמידים מקסימום מן היכולות הצבאיות של האויבים בכל הגזרות. זהו תכנון הקרב שלי, אם מאמצים אותו, נא לא לתרגם לאירנית. תודה.

ראש המוסד לשעבר ננזף ציבורית קשות על כך שפתח את פיו. במקום לדבר על תקיפת אירן, דיברנו על השאלה: האם לדבר?... נושא תקיפת אירן הוא בלתי נמנע והוא יהיה ויישאר על סדר היום בין עם דגן ובין בלעדיו. הייתה תקופה הזויה בה החברה הישראלית דנה בשאלה האם לדון? כאילו אנחנו כל-כך משועממים שאין לנו על מה לדבר.

במאמר קודם הסברתי שביבי אינו מנהיג, אלא עסקן שיודע לתמרן בין לחצים. מי כן מגלה סימני מנהיגות? מי שמעז לעמוד מול הדעה המקובלת ולהשמיע את דעתו בעוז נגד המקהלה המתוזמרת תוך נכונות לשלם מחיר אישי כאשר הוא סבור שמדובר בבטחון המדינה. הביקורת על דגן שגויה לגמרי, נהפוך הוא, דגן הפגין מנהיגות והוכיח שהוא לא "יס-מן".

בכלל, הייתי מציע לכולנו לא לסתום פיות, עדיף לחפש תחביבים אחרים. צריך לזכור שחופש הביטוי נועד בדיוק למקרים המרגיזים. גם לא בטוח שאנחנו צריכים ללמד את ראש המוסד מהו ביטחון שדה. קצת קרדיט, אם הוא אומר משהו, אולי במקום לסתום לו את הפה, כדאי שנקשיב ונלמד.

מי יודע, אולי הוא יודע דברים שאנחנו לא?... אולי למשל הוא יודע שלאירן יש כבר מזמן ארבעה טילי שיוט גרעיניים לשיגור ממטוסים שרכשה מבריה"מ המתפרקת? אז בואו נהיה זהירים. סך-הכל אם נפגע במשטר, יש סיכוי שינקטו בצעדים קיצוניים.

חבל שמזניחים את הזירה הזו, אבל היא כובלת את ידינו וכך מחבלת ביכולתו של צה"ל. צריך להודיע לאו"ם שהקונספציה לפיה אסור לפגוע באזרחים בכל מחיר, היא בהחלט מרגשת אך הזויה ומשיגה בדיוק את המטרה ההפוכה. הטרור הפך אותה לנשק אסטרטגי, בזכותה הוא פורח ובעטיה בסיכומו של דבר מספר הנפגעים האזרחיים דווקא גדל.

עם טרור לא מדברים – טרור מדבירים! האנושות חייבת להפוך את הגלגל ולגרום לדעיכת הטרור, לא לעודד אותו. אסור לספק לו דלק, בוודאי לא בדמות אישור להשתמש במגינים אנושיים. בקצב הזה עוד נגיע למצב בו מחבלים יצאו למשימות התאבדות יחד עם "גן פאטמה".

ישראל צריכה להכריז באו"ם שבעקבות דוח גולדסטון שהעניק לטרור גושפנקה להשתמש במגינים אנושיים, צפויים אזרחים רבים מאוד להיפגע במלחמה הבאה. עם כל הצער שבדבר, תחת מטח של אלפי טילים גם אם נרצה מאוד, לא נוכל להימנע מהשמדה מיידית של מקורות שיגור גם אם הם יהיו מוקפים בהמוני אזרחים.

דבר אחרון לפני שאני משחרר אתכם: צריך לתכנן הכל מראש. יש מספיק זמן בין מלחמות, חבל לבזבז אותו. מאמצים את הדמיון ומתכוננים מראש לכל תרחיש. ריקוד הטנגו של מלחמת לבנון האחרונה צריך להיות הריקוד האחרון. צעד קדימה, שניים אחורה, סיבוב וצעד תימני, מה זה השטויות הללו?...

לחשוב מראש על כל התרחישים, לשקלל את כל השיקולים, לרבות מדיניים, לחצים בינלאומיים, דעת קהל או בהלה ונפגעים. לא להיות מופתעים ולא להתחיל לשבור את הראש בהיסטריה תחת אש. להכין תוכניות מגירה לכל התפתחות ובמקרה הצורך לשלוף וליישם. בין אם זו זירה מצרית או טורקית, על הכל לחשוב מראש. במקרה שהמלחמה מתארכת או שהפגיעות קשות, צריך לתכנן פגיעה בתשתיות והחזרת האויב לתקופת האבן.

לא לאיים ולא לרמוז, לא לקבע תודעה ולא לעשות שרירים. במלחמות צריך להכריע! עופרת יצוקה הפכה לעופרת חלולה, כי לפי מה שהבנתי ברק חשב שחמאס התרגש מכוחנו האדיר ומעתה ואילך הוא יתנהג כמו חתלתול חביב.

אז מספיק עם תירוצים, ועדות חקירה, לקחים, הכפשות וקונספציות. העם צריך נצחונות! להתכונן כמו שצריך, מכל בחינה שהיא, וברגע האמת לתת מכה אדירה, להוכיח את עצמנו ולחזור למה שהיינו. בהצלחה.

• מי שצריך לפתוח את המלחמה הבאה זה אנחנו (העולם הנאור).

• על המלחמה להיפתח במכת אש מהממת שתשיג את שלוש מטרותיה:

• פגיעה קשה ככל האפשר בפרויקט הגרעין האירני;

• חיסול איום הטילים על ישראל;

• חיסול ההנהגה האירנית.

• לאחר יום לחימה כל המטרות הידועות לנו יושמדו, אם המלחמה תימשך או תסלים, נתחיל להשמיד תשתיות.

זו הייתה תרומתי הצנועה למאמץ המלחמתי. עד כמה היא תשפיע? לצערי ברק כנראה אינו נמנה על קוראי הקבועים כך שאין לפתח ציפיות, אך לפחות אני את שלי עשיתי. נסיים באיחולי מלחמה מהירה ומוצלחת.