סוד גלוי הוא כי גופים רבים בישראל פועלים לעיתים באופן נמהר כדי להשיג כותרות. כך הם פני הדברים בהחלטות פופוליסטיות היוצאות מלשכת ראש הממשלה ומשרד האוצר, כך בגופים ציבוריים המבקשים כביכול להיטיב עם הציבור, וכך הם פני הדברים, למרבה הצער, גם בקרב גורמי אכיפת החוק.
אלה נוקטים, לעיתים קרובות למדי, במהלכי חקירה נגד ידוענים ובעלי ייחוס - גם כאשר אין חובה לעשות זאת וניתן להימנע מהכתמתם. אותה ידיעה מוצאת את דרכה, כמובן, לתקשורת, ומתפרסמת בעיקר, ולא במקרה, בכלי תקשורת הנמנים עם יריבי-האב. חוקרי המשטרה זוכים בתהילה, כמי שלא נרתעו מחקירת בנו-של. את המחיר משלם הפעם עומר דנקנר, בנו של
נוחי דנקנר.
עומר דנקנר (27) נחקר על-ידי המשטרה (יום ג', 17.01.12) במסגרת החקירה המתקיימת נגד ארגון פשיעה מוכר בראשות עמיר מולנר, ויד ימינו אורי לוזון. על-פי החשד, ארגון זה הפעיל ברשת האינטרנט אתר הימורים בלתי חוקי (טקסס הולדם), במסגרתו גרף רווחים בסכום כולל של 57 מיליוני ש"ח. כ-30 חשודים, רובם מאנשיו של מולנר, נעצרו לחקירה. רובם ככולם חשודים כמנהלים ומפעילי האתר.
"פשעו הגדול" של עומר
עומר דנקנר זומן למסירת עדות, בשל זאת שהימר לפני כשלוש שנים - בעת היותו סטודנט - באמצעות האתר. הוא עשה זאת בסכומים פעוטים יחסית, יחד עם חבריו מהאוניברסיטה, וכמו עשרות אלפי ישראלים וגורמים אחרים מחו"ל, שנהגו להשתעשע במשחק קלפים. עשרות אלפי ישראלים, אגב, מהמרים גם בימים אלה באמצעות אתרים המופעלים בחו"ל, במדינות בהן עסקי הימורים חוקיים לכל דבר ועניין.
ניסיונות גורמי האכיפה למנוע מישראלים השתתפות במשחקי מזל ברשת האינטרנט, כשלו. שכן, עסקי ההימורים בעולם הם אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ברשת האינטרנט. ניתן להשתתף במשחקי הימורים באמצעות פתיחת חשבון באתר ושימוש פשוט בכרטיס אשראי.
"פשעו הגדול" של עומר דנקנר הוא בשל זאת שהשתמש, כלקוח, באתר ההימורים המופעל על-ידי אורי לוזון. מבלי שידע זאת, כמובן. אחרת, נראה, לגורמי החקירה לא היה עניין בו. בידי המשטרה אין בדל של ראיה לכך שאותם לקוחות האתר ידעו מי עומד מאחורי האתר, קל וחומר שמדובר באתר הנשלט על-ידי ארגון פשיעה. אך זה לא מנע מהמשטרה, כאמור, לחקור דווקא את עומר דנקנר, ולא אחרים מתוך לקוחות רבים שהימרו, משל מדובר באחד החיילים בארגון.
אחד מתוך עשרות אלפי לקוחות
ניתנת האמת להאמר: על-פני הדברים נראה, כי עומר דנקנר נחקר בגלל ייחוסו המשפחתי. בגלל מעמדו של אביו. לראיה: הוא נמנה עם הבודדים - מעבר לאנשיו של מולנר וגורמים נוספים שתפעלו את האתר - שנחקרו בימים אלה, וזאת על-אף שהוא רק אחד מתוך עשרות אלפי לקוחות שהימרו והשתמשו באתר לשעשועי הימורים. במשטרה טוענים כי כתובתו האלקטרונית (IP) התגלתה בעקבות מעקב ממושך שנעשה אחרי פעילות האתר. נטען עוד, כי
בידי המשטרה אלפי כתובות לפחות של מהמרים ברמת הפעילות שביצע עומר דנקנר. חובת ההוכחה היא אפוא על המשטרה: האם תעמוד על מיצוי הדין ותחקור את כולם? שמו של עומר דנקנר יצא לתקשורת ופורסם בגלל ייחוסו, על-אף שאין מיוחסת לו מעורבות בהפעלת האתר. עובדה היא כי שמם של מאות ואף אלפי נחקרים אחרים, המוזמנים למסור עדויות בחקירות שונות, אינו מגיע לידיעת הציבור. כלי התקשורת עצמם אינם מגלים עניין בכך. ובצדק. כך הדבר גם ביחס לחשודים האחרים בפרשה זו, שאינם נמנים עם אותם מנהלים ומפעילי האתר נשוא החקירה המתקיימת.
המשטרה אינה צריכה ליטול חלק בהדרת אישים ו/או חשודים - בשל ייחוסם. יהא אשר יהא. גם אם הגיעה לידיהם כתובת IP המזוהה עימו. די לנו בכלי התקשורת שפועלים מתוך שיקולים זרים, מפרסמים לעיתים קרובות דברי זדון ו/או פועלים נגד בנים כדי לבוא-חשבון עם אבות.