סעיף י"ב להחלטות הממשלה שנתקבלו ביום א' 18.7.2004:
יב. הממשלה החליטה לתקן את סעיפים 1(א) ו-1(ד) להחלטת הממשלה מס' 134 מיום 25.3.2003, כפי שתוקנו בהחלטת הממשלה מס' 792 של הממשלה מיום 15.9.2003, ולהטיל על שרת החינוך, התרבות והספורט, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לתקן לאלתר את המבחנים לתמיכה במוסדות לימוד תורניים לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, המיועדים לחול בשנת הלימודים התשס"ה, באופן הבא:
• החל משנת הלימודים התשס"ה, תינתן התמיכה רק לכולל בו לומדים לפחות חמישה-עשר תלמידים, ולישיבה גבוהה (לרבות ישיבת הסדר) בה לומדים לפחות ארבעים תלמידים.
סעיף זה ייכנס לתוקפו בתום תקופת המעבר שתיקבע בתבחינים החדשים שייחתמו על ידי שרת החינוך, התרבות והספורט - לעניין תמיכת המשרד במוסדות תורניים.
• התמיכה במוסדות הלימודים התורניים תינתן בהתאם לדיווחים שנתקבלו עד ארבעה מועדים שונים במהלך השנה שבה מבוקשת התמיכה. לא תינתן תמיכה למוסד אם לא התקבלו הדיווחים כאמור.
להזכיר לכולם, החלטה 134 דיברה על כמויות של 100 לומדים בכל סוגי הישיבות (היורד עתה ל 15 בכוללים ו-40 בישיבות). כמו כן דיברה החלטה 134 על מועד דיווח שנתי יחיד, ואילו ההחלטה החדשה מדברת על ארבעה.
הבדל נוסף מאד עקרוני, הוא העובדה שהחלטה 134 הייתה באחריות שר הדתות, ואילו ההחלטה המתוקנת היא באחריות שרת החינוך, כי שר הדתות בוטל כידוע על-ידי שינוי, מסתבר שהם ביטלו את הכד אך השאירו את כל הרע שהיה בתוכו.
שינוי ביטלה את שר הדתות, היא מרעיבה את עובדי המועצות הדתיות, גופות מונחות על הרצפה באין מי שיקבור אותן, וממשלת ישראל, ממשלת השינוי - נותנת ידה לביטול ההישג האחד היחיד והמיוחד שלה, מניעת תשלומי מדינה לאנשים בגיל העבודה, אשר מסיבות השונות מחליטים שלא לעבוד.
שהילדים ירעבו, שהזקנים יסבלו, שעובדי הרשויות המקומיות ועובדי המועצות הדתיות יעבדו חינם, וצעירים, בגיל העבודה החוסים באוהלה של תורה הם יתוקצבו מאוצר המדינה, נתח תקציבם יעלה ויגדל, וממשלת שינוי היא זו העומדת מאחורי ההחלטה.
בליכוד מחרישים, שינוי שותקת, העבודה לא פוצה פה אפילו את מרץ לא שמענו, המפלגות הדתיות והחרדיות צוחקות בשקט כל הדרך אל הבנק.
כאשר מחלקים מחדש את עוגת השלטון, עפים פירורים לכל הכיוונים, עלולים גם לעוף שבבים לא נעימים, אפשר גם בטעות להישאר מחוץ לחגיגה, ולכן - שקט ושלווה ודממה דקה, העטרה חוזרת לחושכה - מדינת ישראל מבטלת את המטרה היחידה והמשמעותית במטרותיה של שינוי, חיסול העידוד הממשלתי לבטלה של אנשים צעירים ובריאים, בגיל העבודה, המעדיפים מסיבותיהם שלא לעבוד.
ביקרנו חריפות את הגזענות שבשינוי, לחמנו נגדה, מאד לא אהבנו את השנאה שהפיצה, לא הבנו עוד מהרגע הראשון את מלחמתה חסרת הפשרות במסורת ישראל, בסמליה, ביהדות המזרח, בסלסוליה, ומנהגיה המקסימים. ועתה מתברר סוף סוף לכולנו, שמאחורי כל אלה לא הייתה כל אידיאולוגיה אמיתית. הם חקרו ובדקו מהו הגל הטוב ביותר לרכב עליו על-מנת להשתלט על התשתיות הלאומיות של ישראל, על מדיניות הפנים של ועל משפטיה, 3 נושאים מרכזיים המשאירים חותם לדורות, והם הצליחו - אך ברגע האמת ברגע שכל תורת עולמם הריקנית קורסת להם בין הידיים, אנו מוצאים מפלגה שבורה, רצוצה, מלאת אינטריגות ומלחמות פנימיות, ללא תורה, ללא אידיאולוגיה, ללא עתיד וללא הנהגה.
