על החברה החילונית להתגרש מבית הדין הרבני

למרבה הצער, מרבית הציבור אינו מודע לכל אלו. לא אחת אנו שומעים שבתי הדין הרבניים מקפחים נשים, וכי יש עשרות או מאות אלפי עגונות (למשל, ח"כ זהבה גלאון, "שישי בחמש", מול ד"ר ראול רודריגז). יש קואליציה שלמה של ארגוני נשים למלחמה בבתי הדין הרבניים, וכך למשל נטען נגד ההצעה להרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים לבוררות בהסכמה בענייני ממונות, כי "הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עשויה להביא לרמיסת זכויות נשים ולהגברת האפליה הקיימת נגד נשים בישראל!"

המיתוס שבתי הדין הרבניים טובים לגבר ורעים לאישה מושמע כל-כך הרבה פעמים, עד שיש מי שמאמינים לו. גברים מתגרשים רבים דורשים בסכלותם ממי שמייצג אותם למהר לבית הדין הרבני. אבל, עורכי דין העוסקים בענייני משפחה יודעים שהאמת היא אחרת לגמרי: בתי הדין הרבניים הם רעים לכולם, גם לגברים וגם לנשים.

גם גברים וגם נשים מספרים סיפורי זוועה על המתרחש בבתי הדין הרבניים. על פסקי דין מוזרים, על התעלמות מהחוק, על שתדלנות אצל הדיינים, ועל שיטה משפטית שבה כל דיין אינו רואה עצמו מחויב לא רק לחוק הישראלי, אלא גם להלכה הדתית המקובלת, והוא פוסק כראות עיניו. וגם עורכי הדין עצמם סובלים מהשיטה הארכאית המוזרה הנוהגת שם.

רבות גם נכתב על העובדה שהשופטים בבתי המשפט האזרחיים מתקשים לפענח את פסקי הדין הרבניים. אדרבה, נסה נא אתה הקורא לכתוב בשפה מודרנית את המובאה הבא מפסק דין כזה שבו נתקלתי לאחרונה: "כמובא ברמ"א סי' ע' סעיף י"ב ומקורו מהמרדכי. שם מבואר דאם עזבה את הבית עקב זאת שהוא גרם הקטטה אינה מורדת ורק אם היא ארגלה קטטה היא מורדת. ולפי"ז מדוע האישה תקרא מורדת ותפסיד מתנותיה במקום שהוא אשם בזה שהוא מאוס בעיניה. והנה ברמ"א סי' ע"ז בדינא דמתיבתא כתב בנותנת אמתלא לדבריה למה מורדת בו, כגון: שאומרת שאינו הולך בדרך ישרה ומכלה ממונו וכיוצא בזה, אז דנינן ליה כדינא דמתיבתא וכל מה שכתב ונתן לה מחזרת".

ניתן להשוות את חוסר שביעות הרצון של גברים ונשים מבתי הדין הרבניים באמצעות בדיקה של מספר הבג"צים שמוגשים על-ידי גברים לעומת בג"צים שמוגשים על-ידי נשים על החלטות בתי הדין הרבניים. ובדיקה זו מגלה שהמספרים דומים מאוד. אפשר גם להשוות את מספר מסורבות הגט למספר מסורבי הגט וגם כאן, המספרים דומים.

הבעיה שיש לנו כחברה מודרנית ושוויונית עם בתי הדין הרבניים היא בעיה אמיתית. הבעיה דורשת לימוד, העמקה והתמודדות אמיתית ורצינית. שני דברים נדרשים לצורך ההתמודדות הזו: ראשית, עלינו להבין שהרעה החולה הזו משותפת לכולם, גם לגברים וגם לנשים; ושנית, עלינו להבין שמרבית הכוח של בתי הדין הרבניים אינו נובע מהחקיקה, אלא מהאופן שבו אנשים חילוניים מתירים להם לשלוט בחייהם.

על החברה החילונית להתגרש מבית הדין הרבני, ויפה שעה אחת קודם. גם גברים וגם נשים צריכים להשתדל להימנע מלהזדקק לשירותיהם: לא לנישואין, ולא לגירושין. לשם כך, חייב הציבור לנקות מראשו את התעמולה לפיה בתי הדין מסייעים לגברים לפעול נגד נשים. צעד ניתוק חילוני נוסף הוא סירוב מוחלט של נשים חילוניות לתת לדיני הנישואין לשלוט בחייהן. אישה אשר נפרדה מבעלה, לא צריכה לקבל הכשר מבית הדין הרבני לקיים מערכת זוגית, ולא צריכה להיבהל מאיומי הממזרות המגוחכים שלהם.