הרפובליקה העממית של סין אינה מכירה במושג הפרת זכויות האדם, משום שלטענתה, הפרדת זכויות מיטיבה עם האזרח הסיני. ולכן השלטון הפריד בין זכויותיו הטובות של האזרח ומוענקות לו מטעמו, כגון מזון וביגוד, על-אף שמדיניות זו הביאה למותם של 30-20 מיליון סינים ברעב; ובין זכויותיו השליליות כהגדרת השלטון, ולכן הם מנועים מלהעניקן לאזרחי המדינה: חופש הביטוי, חופש המחאה וחופש האמונה.