|
|
מה ייחשב ליחסי זונה-לקוח? [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מה על מפיק, או שחקן, המקבל מין מכוכבנית כדי שייתן לה תפקיד - הגם כאן יש יחסי זונה-לקוח וגם דינו שלו מאסר? ומה הדין אם קיבל מין כדי שייתן תפקיד, ולא נתן? הגם אז דינו מאסר? או שמא אז יואשם האיש רק באונס? | |
|
|
|
|
|
|
ברכות חמות מקרב לב להוגי היוזמה לדאוג סוף-סוף גם לאותה אוכלוסיית נשים המנוצלות באופן הגס ביותר - תרתי משמע - ואני הקטן מברך בחום ורק מבקש להעיר שחוק, באשר הוא, חייב להיות מנוסח במדויק, וכאן צריך להגדיר בדיוק מתי בעצם יחסי מין הם בעליל יחסי זונה-לקוח.
האם החד-פעמיות תהיה האינדיקטור ליחסי זונה-לקוח? שאם כך, מה באשר לאותם לקוחות החוזרים שוב ושוב אל אותה זונה עצמה? ומה אם לגברת הגובה חמישים שקלים לפעם אחת, אתן מאה, תמורת "כרטיסייה" לפעמיים?
ושמא האינדיקטור יהיה אמצעי התשלום? האם רק תשלום בכסף מזומן ייחשב? ומה עם תשלום בשיק? ומה עם עסקת בארטר? לדוגמה: אם יזמין אדם גברת למסעדה טובה, ויקנה לה ארוחה טובה ויין טוב, ובסוף הערב יקבל מין, שלא היה מקבל אלמלא קנה לה את הארוחה הטובה ואת היין הטוב - האם יישלח האיש ההוא למאסר?
ומה דינו של קצין בכיר המקבל מין מקצינה זוטרה, ובתמורה הוא מקדם אותה לתפקיד ולדרגה בכירים? האם גם דינו להיאסר, או שמא לאתנן ייחשב רק כסף היוצא מכיסו הפרטי של אדם, ואין החוק נוגע לתשלום אשר נעשה מכספי הציבור?
ומה על מפיק, או שחקן, המקבל מין מכוכבנית כדי שייתן לה תפקיד - הגם כאן יש יחסי זונה-לקוח וגם דינו שלו מאסר? ומה הדין אם קיבל מין כדי שייתן תפקיד, ולא נתן? הגם אז דינו מאסר? או שמא אז יואשם האיש רק באונס?
ומה הדין לגבי "מנוי"? כאשר גברת מספקת מין למשך, נאמר, שנה אחת, נאמר מאה ושמונים אקטים, בתמורה לטבעת יהלום? או למעיל פרווה? או למרצדס ML? ואם אכן קיימת גם כאן העבירה אשר בה דן החוק, האם במקרה שכזה ייחשב הדבר לעבריין לעבירה אחת, או שמא ייחשב למאה ושמונים עבירות נפרדות, שדינן תשעים שנות מאסר?
החוק המוצע הוא מבורך, ובושה לכולנו שלא נחקק עוד קודם. אבל חוק, מטבעו, באשר הוא, חייב להיות בהיר ומדויק. אחרת כבר במבחנו הראשון בבית המשפט יוכל כל עורך דין מתחיל לשים אותו - ובעקיפין גם את הוגיו - ללעג ולקלס. ועל כן לכל השאלות הללו אשר העליתי יש ליתן תשובות ברורות ומדויקות, בטרם תהפוך לחוק מדינה היוזמה המבורכת והראויה לכל שבח לדאוג סוף-סוף לאותה קבוצת נשים אצלנו המנוצלת בבוטות ובאופן הגס ביותר, תרתי משמע.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
