דן מרגלית עשה שרות טוב לציבור, כשהזמין לראיון בטלוויזיה את פרופסור רפי ולדן יחד עם ד"ר יהודה דוד, שלפני כמה ימים הוכיח בבית דין צרפתי איך ג'מאל א-דורה הצליח לרמות את כל העולם כשהציג פצעים מניתוח-הצלה שקיבל בבית חולים ישראלי - כפצעים מירי חיילי צה"ל עליו ועל בנו "שנרצח".
כל מי שרצה יכול היה לקבל את התמונה האמיתית על מבצע עלילת הדם של "רצח" הילד, עם סבך השקרים הפרימיטיביים שחיפו עליו - ימים ספורים אחרי שהסרטון המרשיע הופץ בעולם. השאלה היא - מי באמת רצה? כמובן, לא תועמלני הרש"פ (הפרטנרים להסכמי שלום) ולא האנטישמים הצרפתים שהטלוויזיה שלהם הפיצה (ללא תשלום) את תעמולת הזוועה. אבל, את הנזק הגדול ביותר לישראל גרמו נכבדי הממסד והתקשורת היהודים, שמאוד לא רצו בגילוי האמת.
הראשון ביניהם היה ראש הממשלה ושר הביטחון
אהוד ברק, שקיבל במועד את דוח התחקיר המקצועי על האירוע, אחריו - צמרת הביורוקרטיה ואיתה - ברוני התקשורת. פרופסור רפי ולדן, שדרש להאמין לשקריו של ג'מאל, המחיש בטלוויזיה איך "אנשים טובים" - כהגדרת ד"ר יהודה דוד - מרוב אהבתם לאויב מוכנים להקריב אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה.
שקרים על גבי שקרים
דן מרגלית לא ציין שרפי ולדן, בנוסף להיותו פרופסור מכובד, הוא גם חתנו של
שמעון פרס, שוודאי היה חרד מהגילוי שערפאת וכנופייתו - "הפרטנרים לשלום" מתוצרת
הסכם אוסלו - נשארו רמאים שפלים, המפיצים עלילות דם, שאסור להאמין למילה שלהם. במלחמת לבנון הראשונה שמענו שר לבנוני שנתפס בשקר מצטדק בנימוק - "למען המולדת מותר לשקר".
כשד"ר דוד הוכיח כי רפי ולדן תומך במסכת השקרים של ג'מאל א-דורה והרופאים הירדנים שטיפלו בו, ולדן כאילו הצהיר - "למען האויב האהוב מותר לשקר". כי לגילוי שקרי הרופאים הירדנים (שהצליחו לרמות גם את מלכם שבא לנחם את ג'מאל, כשהוא עטוף כולו בתחבושות מזויפות), די היה להסתכל על "המסמך הרפואי" שלהם שנשא תאריך 1.10.2000, כאשר בביקורת הגבולות נרשם שג'מאל הועבר לירדן רק ביום 4.10.2000.
עלילת הדם הציתה נחשול הסתה נגד ישראל
בשנה שאחרי הפצת עלילת הדם המצולמת, התבשלה "ועידת דרבן נגד גזענות", אך במקום לטפל בגזענות הרצחנית של האיסלאמיסטים, הציתו תמונות "רצח מוחמד א-דורה" נחשול הסתה משתוללת נגד ישראל, שהוליד החלטות עוינות ביותר למדינת היהודים - כהתחלה למסע הדה-לגיטימציה, ההולך ומתפשט מאז בעולם. לו הממסד והתקשורת בישראל היו מזימים במועד את עלילת הדם ומציגים את המעלילים כפושעים בינלאומיים, לא היה אותו נחשול זוכה להצלחה אותה נחל.
מי שחושב שבית המשפט בפריס עשה את העבודה במקומנו שוגה באשליות. זה לא נושא למיקור חוץ, אם ממשלת ישראל תמשיך לברוח ממנו. סדרת עלילות הדם רק הולכת מהישג להישג במצב שנוצר אחרי מחדל הטיפול בשערוריית א-דורה, והחיפוי עליהם בממסד ובתקשורת לא נחלש, אחרי שהמסיתים זכו להסתמך על פסק דין של שופטת בישראל, בו נפסל התחקיר המקצועי שחשף את עלילת הדם. השופטת, שגילתה בוּרוּת מדהימה, זכתה לעליה בדרגה, בברכת שר המשפטים.
תכונתם הידועה של מחדלים, כמו של חיידקי מחלות, היא - שאם לא מחסלים אותם בזמן - הם מתרבים והולכים עד לחיסול הקורבן. כך, אחרי מחדל א-דורה קיבלנו את עלילת "הטבח בג'נין", את "טבח הילדים" בכפר קנא, שהציל את החיזבאללה ממפלה, ואת דוח גולדסטון של מלחמת הנפל בעזה, ועוד הזרוע (של המצלמות) נטויה. ממשלה אחראית חייבת להפסיק הידרדרות זו, ולפחות - בהסתמך על פסק הדין הצרפתי - להקים ועדת חקירה שתגלה ותגנה את האחראים למצב הבלתי נסבל ותמליץ על הדרכים לתיקונו. 11 שנות פיגור הם די ויותר.
רק, לכאורה, לפי שעה
