החזית שבה איננו נלחמים

האם תמו ימי הלחימה בדרום? בעת כתיבת הדברים יש הסכמה כללית שהושג משהו עם החמאס. האם זאת הפסקת אש, הידברות, או מו"מ בתיווך מצרי? על כך אין הסכמה ויש דיווחים שלמרות הפסקת האש(?) ירי הרקטות נמשך.

בינתיים התגובות שאני שומע הן בנוסח "צריך להראות להם" ו"צריך להכות אותם מכה קשה מאד". דברים בנוסח הכל-כך צה"לי "מה שלא יושג בכוח, יושג ביותר כוח". וכבר אמרתי שהמלה "מוח" אינה כלולה במשוואה הזאת.

רק כוח ישיג את המטרה?

אין בכוונתי לפתוח כאן במסע תבוסני, אלא להאיר חזית, שנראית לי חשובה ביותר: תעמולה והסברה. זאת חזית חשובה לא פחות מכוח האש של צה"ל והיא לא נזכרת כלל בדיון הציבורי. בזכרוני לא עולה שום דיווח בשנים האחרונות על מסע תעמולה ישראלי ברצועת עזה. לא שמעתי על יוזמה חשובה לעורר את דעת הקהל בעזה ולפנות אליה ישירות לא באמצעות השלטון שם. הנאומים של מנהיגינו, שמכוונים לכאורה אל מעבר לגבול, נועדו רק לקהל הישראלי ואין להם שום השפעה על הציבור הפלשתיני. נקודת המוצא שלנו היא שאין עם מי לדבר ורק הכוח ישיג את מטרתו.

האם לוחמה פסיכולוגית ותעמולה הן חשובות? לפני מספר ימים התראיין לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן שבמשך שמונה שנים היה גיבור ישראל והיום הוא האיש המבוקר ביותר. הוא התראיין לגבי תקיפה אחרת, תקיפת הגרעין האירני. דגן אמר שכדי לפתור את הבעיה מוטב להחליף את השלטון באירן. אם תרצו, אפשר ללמוד מכך, שהחלפת השלטון בעזה טובה יותר מאשר תקיפה צבאית. וכיצד אפשר להחליף את שלטון החמאס בלי לפנות ישירות אל הפלשתינים?

סליחה, בעת כתיבת הפוסט, נזכרתי שפעם, בעבר הרחוק למדי, צה"ל כן הפעיל מערכת הסברה/לוחמה פסיכולוגית: בכל אמצעי התקשורת הוצגה אז חיילת בשירות סדיר, שתפקידה היה לאייר עלונים ואלה הופצו בעזה. צה"ל הציג בפני הציבור את מערכת ההסברה הישירה לעזה - חיילת שלמדה גרפיקה!

לוחמה פסיכולוגית - תחסוך חיים

עכשיו, בעיצומו של סיום המלחמה הקצרה הזאת, גייסות התקשורת נאספים כאיש אחד להסביר לנו את תוצאות המערכה, את מספר ההצלחות של כיפת ברזל וכדומה. גם מדווחים, שהעלות סוללה של כיפת ברזל הכוללת 100 טילים היא כ-100 מיליון דולר. נוסף לכך, עלות כל טיל היא כ-50 אלף דולר.

מבלי להיות מומחה ללוחמה פסיכולוגית (ל"פ) ובלי להתיימר להנחות מערך תעמולה, אני משוכנע שמחיר של טיל כיפת ברזל אחד או שניים יכול לספק הרבה תוצאות בתחומים שאיש לא מקדיש להם תשומת לב. לוחמה פסיכולוגית ותעמולה עשויים לחסוך כמה וכמה חיים במחיר הרבה יותר נמוך מאשר מבצע צבאי הרואי.

האם יש לוחמה פסיכולוגית או שהיא נסתרת?

הגדרת לוחמה פסיכלוגית בוויקיפדיה: [קישור]

האם יש לוחמה פסיכולוגית - או שהיא נסתרת, כך שאיש לא יודע עליה (כולל הפלשתינים) או שהצנזורה מצליחה עד ששום רמז לא מסתנן לכאן?

נוכח הניסיון שלי בשמירת סודות ישראלים - אני קצת בספק. יותר נכון להסיק, שאין לוחמה פסיכולוגית כלל או שהיא כושלת כליל.

בוודאי יהיו מומחים שיספרו, כי יש לוחמה פסיכולוגית. אם תועלה טענה כזאת, אפשר לומר שהמלחמה הזאת היא כל כך חשאית שאיש לא מרגיש בה (כולל הפלשתינים) או שהצנזורה כל כך מצליחה, ששום רמז לא מסתנן לישראל. אבל נוכח הניסיון שלי בשמירת סודות - אני קצת בספק. יותר נכון להסיק שאין לוחמה פסיכולוגית, או שהיא כושלת כליל.

אני מאמין שאין הסברה ישראלית ראויה לשמה בעזה וגם לא במדינות אחרות במזרח התיכון. אירוע מן העבר מדגים את יכולתנו בהסברה. האיש בעל החזון והרעיונות המציא את "המזרח התיכון החדש" בעת שהיה ראש ממשלה או שר חוץ. הרעיון זכה להדים יוצאים מן הכלל מִצפון לגבול סיני הצפוני. על גדת הנילוס, לעומת זאת, היה כעס וביקורת.

התקשורת הישראלית התגייסה להלל את הרעיון ולשבח את בעליו: זה מוכרח להיות "פיצוץ" של הסברה וזכה לכותרות ראשיות. אבל נשיא מצרים, חוסני מובראק בשיא כוחו, התמרמר. הידיעות מקאהיר הופיעו בקטן בעמודים הפנימיים של העתונים ואל הטלוויזיה לא הגיעו.

מסתבר שהמצרים נעלבו מן ההתנשאות הישראלית, כאילו אצלנו יודעים יותר והיהודים באו למזרח התיכון כדי ללמד את הילידים. איש מיועציו של שמעון פרס לא הסביר לו איך מדברים עם הערבים. איך יש להגיד להם דברים כדי לשכנע ולא להעליב.

נראה לי שאי ההבנה לא חלפה עם השנים. אלה, שנוקטים בשיטה של "מה שלא הושג בכוח" - חושבים שהם יודעים הכל. לא צריך ללמוד. לא צריך הסברה. לא צריך תעמולה ולא צריך לוחמה פסיכולוגית.